04 אוגוסט 2020

1. זהו ערעור על החלטות כב' הרשמת מירי שי מהימים 7.6.20 ו- 8.7.20 (סע"ש (אזורי חי') 21733-05-18), שם נקבע כי המשיבות תמצאנה למערער ביחס לתקופה 1/2017 ועד 10.1.18 (אך לא כולל 4-6/2017) את כל שטרי המטען של המשאיות בהן עבד המערער ואת החשבוניות שהופקו על בסיס שטרי המטען השייכים למערער, וכי העיון במסמכים יוכל להיעשות על ידי ב"כ המערער או מי מטעמו במשרדי ב"כ המשיבות. בקשת המערער לקבל עותק מהמסמכים – נדחתה.
2. הערעור מכוון רק כנגד קביעת כב' הרשמת כי העיון במסמכים יהיה בדרך של עיון בהם במשרדי ב"כ המשיבות, ללא אפשרות לקבל עותק צילומי מהם. המשיבות טוענות שיש לדחות את הערעור וכי המסמכים אינם רלוונטיים; כי הם כוללים סודות מסחריים; וכי החלטת הרשמת איזנה נכון בין האינטרסים.
3. בדיון שהתקיים בערעור קבענו כבר כי בערעור זה לא תידון השאלה האם המסמכים שהרשמת אפשרה למערער לעיין בהם הם רלוונטיים או לא. קבענו שם, מעבר לדרוש, כי מדובר במסמכים רלוונטיים ואנו חוזרים על קביעה זו גם עתה. גם אם המשיבות מסרו למערער בעבר, במסגרת ההליך המשפטי ביניהם, פירוט חישובי פרמיה (מוצג מערער/1), זכאי המערער לעיין במסמכים שהיוו בסיס לאותו חישוב. זאת מאחר ואין מחלוקת כי למערער שולמה פרמיה במסגרת שכרו, פרמיה אשר המשיבות מודות כי חושבה על פי שיעור מתוך שווי ההובלה של המשאית (סעיף 13 לתשובת המשיבות לערעור). משטרי המטען ניתן ללמוד על היקף ההובלות שביצע המערער. מהחשבוניות ניתן ללמוד על שווי ההובלה. גם אם קיימות חשבוניות מרוכזות (מוצג משיבות/2 וכן נספח ח' לתשובת המשיבות לערעור), אין טענה כי כל החשבוניות הן כאלה. קיימות גם חשבוניות מפורטות אשר מציינות את שטרי המטען השונים ואת שווי ההובלה לגביהם (מוצג משיבות/1). באשר לחשבוניות המרוכזות, לא ניתן לומר כי אלה חסרות ערך ראייתי, שכן לא ניתן לשלול אפשרות – כפי שהמערער טוען בסעיף 57 לנימוקי הערעור – כי המערער יוכל ללמוד על שווי ההובלה בשטר מטען נתון גם מתעריפים שמופיעים בחשבוניות מפורטות אחרות.
4. לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים באנו לכדי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. מקובלת עלינו טענת המערער כי עיון סתם במסמכים, ללא אפשרות לקבל עותק מהם, לא ישרת את תכלית הגילוי והעיון במסמכים במסגרת ההליך המשפטי שמתנהל בין הצדדים. עיון במסמכים לבדם, מבלי שלמערער ניתנת אפשרות להעתיקם, לא יועיל כלל שכן אין לצפות מהמערער לזכור נתונים אלו. ממילא לא יוכל לעשות בהם שימוש בהליך המשפטי ולהציגם כראיה. אף אם תינתן למערער הזכות לערוך תרשומות בנוגע לנתונים אליהם הוא נחשף – כפי שהמערער אכן עשה כאשר ניתנה לו זכות עיון במסמכים לגבי החודשים 4-6/2017 (ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע (ארצי) 44658-09-19) אז העתיק המערער נתונים לתוך טבלאות (נספחים 3-4 לבקשת גילוי ועיון במסמכים ספציפיים מיום 5.4.20 לגביה נתנו החלטות הרשמת נושא ערעור זה – נספח 7 לנימוקי הערעור) – קיים חשש שהמשיבות תחלוקנה על אותם נתונים. מתן אפשרות למערער לקבל עותק צילומי של המסמכים ימנע מחלוקות בעניין זה.
5. לכך יש להוסיף כי דרך המלך בעת גילוי ועיון במסמכים היא שעותק צילומי של המסמך ימסר לצד המבקש את הגילוי והעיון. במקרה כאן, אין מקום למנוע זאת מהמערער. עתה יש להתייחס לטענות המשיבות כי אין לאפשר למערער קבלת עותק מהמסמכים בשל זכותן לכך שסודותיהן המסחריים לא יחשפו.
6. מקובלת עלינו טענת המשיבות כי בחשבוניות כלול מידע עיסקי בר הגנה – האופן בו מתמחרות המשיבות את שירותיהן ללקוחותיהן. מידע כזה בהחלט יכול לעלות כדי סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, והמערער לא הראה שנתונים אלה הם נחלת הרבים או ניתנים לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים. גם אם לא מדובר בסוד מסחרי, עדיין מדובר בנתונים עסקיים שהמשיבות רשאיות לא לפרסמם. אלא שבמקרה הפרטני כאן יש ליתן את הדעת כי זכותן של המשיבות שלא לפרסם את נתוניהם העסקיים כבר נגרעה בעבר. ראשית, המשיבות העבירו למערער בעבר פירוט של חישוב הפרמיה, תוך שהן מציינות נתונים בנוגע לשמות הלקוחות, משקל ההובלה ומחיר לטון (מוצג מערער/1). שנית, זכות העיון במסמכים שניתנה למערער בהחלטות כב' הרשמת כמו גם בפסק דינו של בית הדין הארצי, אף אם מימושה הוא באמצעות עיון במסמכים במשרדי ב"כ המשיבות, מאפשר למערער להיחשף לאותם נתונים עסקיים של המשיבות. על כן אין מדובר כאן במקרה שבו המערער כלל לא נחשף לאותם נתונים עסקיים. לעניין זה יש השלכה בנוגע להכרעה בערעור זה.
7. באשר לשטרי המטען, גם בהם יש מידע על לקוחות וסוג המטען שהובל, אך אין בהם נתונים באשר לשווי העסקה. המשיבות ממקדות את טענתן בדבר סוד מסחרי בחשבוניות ולא בשטרי המטען (סעיף 91 לתשובה לערעור). ממילא המערער, בעת עבודתו, נחשף לשמות הלקוחות אליהם הובלו המטענים ולסוגי המטענים, כך שאין מדובר בגילוי מידע שהמערער לא נחשף אליו בעבר.
8. איזון בין זכות המערער לגישה לערכאות לבין האינטרסים של המשיבות מביא למסקנה כי יש לאפשר למערער לקבל עותק צילומי משטרי המטען והחשבוניות לגביהם קבעה הרשמת כי המערער יוכל לעיין בהם. המשיבות תהיינה רשאיות למחוק מהחשבוניות את שם הלקוח. המסמכים יועברו לב"כ המערער, תוך שבכך יתייתר הצורך לעיין בהם במשרדי ב"כ המשיבות. ב"כ המערער יחזיק במסמכים בנאמנות אצלו רק לצורך ההליך כאן ולא יוציאם מחזקתו. למערער תינתן זכות עיון במסמכים במשרדי ב"כ המערער.
9. המשיבות תעברנה לב"כ המערער את המסמכים כאמור בסעיף 8 לעיל תוך 30 ימים מהיום. ככל שהמשיבות תבקשנה להאריך מועד זה, תוכלנה להגיש בקשה מתאימה לכב' הרשמת.
10. לא מצאנו ממש ביתר טענות הצדדים. כך, למשל, טענת המשיבות על הכבדה הקשורה בהשחרת שמות הלקוחות בחשבוניות מאחר ומדובר באלפי דפים (סעיף 96 לתשובה לערעור). יש ליתן את הדעת כי הרשמת הורתה על גילוי ועיון במסמכים ביחס לתקופה קצרה יחסית של תשעה חודשים. מטבלה שהכין המערער לאחר עיון במסמכים לתקופה 4-6/2017 (נספחים 2-3 לבקשה לעיון במסמכים – נספח 7 לנימוקי הערעור), עולה כי כמות ההובלות מדי חודש אינה עולה על כמה עשרות בודדות. כך, למשל, יש לדחות את טענת המערער (סעיפים 75-99 לנימוקי הערעור) שעניינם חשש למשוא פנים המיוחס לכב' הרשמת. עניין זה אין מקומו להתברר בערעור כאן. זאת מבלי שאנו מביעים עמדה כלשהי בנוגע לנכונות טענות המערער בעניין זה.

סיכום

1. הערעור מתקבל כמפורט בסעיפים 8-9 לעיל. המשיבות תישאנה, ביחד ולחוד, בהוצאות המערער בגין ערעור זה בסך כולל של 1,500 ש"ח, שישולמו לידי המערער תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק דין זה למשיבות.
2. לצדדים מוקנית, תוך 15 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים כי תינתן להם רשות לערער עליו.

ניתן היום, י"ד אב תש"פ, (04 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.