1. בפני בקשת התובע לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט פרופ' אידלמן ומינוי מומחה חלופי ולחלופין למינוי מומחה נוסף.

נימוקי הבקשה:

1. לטענת התובע יש לפסול את חוות דעתו של פרופ' אידלמן וזאת כיוון שלטענתו, עלה מחקירתו הנגדית של פרופ' אידלמן שנחקר ביום 26.10.21, כי המומחה לא עיין בחומר הרפואי שנשלח אליו, לא הבין כי מונה כדי לקבוע נכות בגין שתי תאונות ולא אחת, הודה כי חוות דעתו ובדיקתו היתה רק בגין התאונה הראשונה מיום 10.12.19 ואף ביצע לתובע בדיקה לקויה באשר למצב בעמוד השדרה הצווארי של התובע, או לכל הפחות ל א רשם את ממצאיו בנוגע לבדיקה ככל שבוצעה באשר לתנועות הסיבוב של הצוואר.

תגובת הנתבעת:

1. לטענת הנתבעת לא נפל כל פגם בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש פרופ' אידלמן. הנתבעת טוענת כי הבקשה לפסילת חוות הדעת היא נסיון לחמוק מקביעות מומחה בית המשפט ולבצע מקצה שיפורים. לטענת הנתבעת, אין רלוונטיות לעובדה שהמומחה סבר שמדובר בתאונה אחת, כיוון שהמבטחת בשתי התאונות היא אותה מבטחת ולפיכך אין רלוונטיות לשאלה האם נכותו של התובע היא בהתייחס לתאונה מיום 10.12.19 או מיום 10.6.20 או האם יש לחלק את הנכות בין שתי התאונות באופן כלשהו. אין מדובר בפגם שיורד לשושו של עניין בגינו יש להורות על פסילת חוות דעת המומחה או מינוי מומחה נוסף. עוד טוענת הנתבעת כי המומחה בדק את טווחי התנועה בעמוד השדרה הצווארי כפי שעולה מחקירתו ולאור כל טענותיה אלה, מבקשת הנתבעת לדחות את הבקשה לפסילת חוות הדעת או מינוי מומחה נוסף.

דיון והכרעה:

1. על פי ההלכה, חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תיפסל רק במקרה בו מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין אשר יש בו כדי לגרום לעיוות דין, אולם מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה גם במקרה בו השופט סבור שחוות דעתו של המומחה אינה מהווה תשתית ראויה עליה יוכל בית המשפט לבסס את קביעתו:

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577). לעומת זאת מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו." רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, נו(4) 673 (2002).

ברע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (נבו 17.12.2017), קבע בית המשפט כי האפשרות למנות מומחה רפואי נוסף "אינה מעוגנת מפורשות בחוק הפיצויים ובתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986 (להלן: תקנות המומחים). עם זאת, עוגן לכך ניתן למצוא בסעיף 6א לחוק הפיצויים המסדיר מינוי של מומחה רפואי. מתוקף סמכותו של בית המשפט למנות מומחה רפואי, רשאי הוא, אם סבר כי הבירור העובדתי לא הגיע כדי מיצוי, למנות מומחה נוסף (רע"א 4916/11 אליהו נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (5.12.2011) (להלן: עניין אליהו)). יש גם הסבורים כי בית המשפט רשאי למנות מומחה נוסף מכוח סמכותו הטבועה (ע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (14.2.2013)). יהא מקור הסמכות אשר יהא, ההלכה הפסוקה היא כי בית המשפט רשאי למנות מומחה נוסף כל אימת שחש הוא כי לא יוכל להכריע באופן מושכל בעניין שברפואה ללא חוות דעת נוספת (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002) (להלן: עניין מזרחי)); רע"א 4195/02 סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5) 774, 776 (2002) ".

עוד קבע ביהמ"ש ברע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (נבו 17.12.2017) כי ביהמ"ש רשאי למנות מומחה אחר תחת המומחה אשר מונה מלכתחילה, כאמור בתקנה 17(א) לתקנות המומחים. וכי על פי לשונה, תקנה זו מצומצמת רק להחלפת מומחה במקרים של נבצרות או חוסר מעש. ואולם ניתן לראות, ולו בדוחק, בתקנה זו כמקור סמכות גם להחלפתו של מומחה אחד באחר במקרים רבים אחרים. כך, הפסיקה הרחיבה את הטעמים לפסילת מומחה גם בניגוד לפסילת חוות הדעת, מינוי מומחה נוסף אינו שולל את האפשרות להסתמך על חוות הדעת של המומחה הראשון, שהיא עדיין חלק מחומר הראיות בתיק."

על בית המשפט לבחון, אם כך, האם חוות הדעת שמבקשים פסילתה, די בה כדי לבסס הכרעה מושכלת בעניין, אם לאו.

מן הכלל אל הפרט:

1. בחוות דעתו מיום 21.4.21 התייחס פרופ' אידלמן רק לתאונה הראשונה מיום 10.12.2019 ולא התייחס לתאונת הדרכים השניה מיום 10.6.20.
2. בממצאי הבדיקה כתב פרופ' אילדמן כדלקמן:

"בדקתי את מר סממה במרפאתי בתאריך 25.3.2021.

הליכה רגילה, יושב נינוח בשמן הבדיקה.

תנועות צוואר: כיפוף 40 מעלות / יישור 35 מעלות, סיבוב לימין שמאל 35 מעלות לכל כיוון.

תנועות כתפיים פסיביות בגדר הנורמה, אין חסר נוירולוגי מוטורי בגפיים עליונות.

בכיפוף מגיע עם ידיים עד גובה הברכיים, רוטציה של הגו לימין ושמאל 30 מעלות לכל צד.

בשכיבה SLR בקושי 20 מעלות, אך בישיבה 90 מעלות. תנועות פרקי ירכיים וברכיים סימטריות.

סימן מגירה קדמי בקרסוליים שלילי, כפיפה גבית של כפות רגליים 15 מעלות בכל כף רגל".

בדיון והמסקנות קבע פרופ' אידלמן: "בבדיקתי מצאתי הגבלה קלה מאד בתנועות הצוואר שתיאורטית היתה יכולה להיגרם מהתאונה".

1. בחקירה הנגדית הודה פרופ' אידלמן כי כלל לא התייחס לעובדה שמונה כדי לבדוק את נכותו של התובע בשתי תאונות:

"עו"ד ברק: פרופ' אידלמן, אתה מודע לכך שמונית כמומחה מטעם בית המשפט בנוגע לשתי תאונות?

העד, פרופ' אידלמן: לא.

עו"ד ברק: גם במכתב ההפניה שלנו, גם בכתב המינוי של בית המשפט, וגם במכתב הפניה של עוה"ד בן שמעון, נרשם שאתה מונית כמומחה ביחס לשתי תאונות, אחת מ- 2019 והשנייה מ-2020. את החומר הרפואי של התאונה מה-10.06.2020 קיבלת לידיך? אני שלחתי לך, נכון?

העד, פרופ' אידלמן: כל מה שהיה בתיק, כל מה ששלחתם עברתי על זה.

עו"ד ברק: כל מה ששלחנו, עברת. אתה יכול להראות לי בחוות הדעת שלך, פרופ' אידלמן, איזושהי התייחסות לחומר של התאונה מ-10.06.2020?

העד, פרופ' אידלמן: מ-10.06 אתה אומר?

עו"ד ברק: 10.06.2020.

העד, פרופ' אידלמן: אני לא ראיתי, אני לא ראיתי את התאונה ב-10.06.2020. אני פשוט לא ראיתי אותה. כל מה שזה היה זה על התאונה ב-10.12.2019, לא קיבלתי את החומר הזה. גם הוא לא דיבר על זה". (עמ' 1 לתמליל מיום 26.10.21).

1. כשנשאל פרופ' אידלמן מדוע לא התייחס כלל למצב עמוד השדרה המותני לאור עברו הרפואי של התובע, לפיו התובע סבל מבעיות בעמוד השדרה המותני ואף עבר ניתוחים בעמוד השדרה עוד לפני התאונה ענה פרופ' אידלמן כי התייחס לחלק מהעבר הרפואי, אך הודה כי יכול להיות שלא ראה את ההתייחסות לניתוחים בעמוד השדרה המותני שעבר התובע. (עמ' 4 לתמליל מיום 26.10.21).
2. באשר לתנועות הצוואר, הודה המומחה כי באשר לתנועת הסיבוב מעבר לכתף, הוא לא רשם אם בדק את התנועה הזו אצל התובע. פרופ' אידלמן העיד כי בדרך כלל כשהוא בודק ולא מציין, אז הטווחים היו תקינים, אולם הוא לא יכול לדעת בוודאות:

"עו"ד ברק: אז מה טווח התנועות שלו בסיבוב לימין ולשמאל?

העד, פרופ' אידלמן: אני לא בדיוק, עוד פעם, אני לא רוצה לשקר. אני לא התייחסתי לסיבוב הזה. אני כתבתי, אני עוד פעם, אני מתנצל, הסיבוב לימין והסיבוב לשמאל אני רוצה שתתקנו זה lateral flexion.

עו"ד ברק: אז איך אנחנו יודעים כמה הוא יכול לסובב את הראש שלו לימין ולשמאל?

העד, פרופ' אידלמן: אם אני לא כתבתי את זה בחוות הדעת, אז אני אומר שקרוב לוודאי שהתנועות שלו היו תקינות. ובטוח בדקתי את זה. לא כתבתי את זה בחוות הדעת, אני מתנצל.

עו"ד ברק: כל מה שלא כתבת היה תקין, אני מבין.

העד, פרופ' אידלמן: אם לא כתבתי אז לא ייחסתי לזה ממש חשיבות, אני מתנצל שלא כתבתי". (עמ' 10 ו- 11 לתמליל מיום 26.10.21)

1. פרופ' אידלמן לא התייחס לעצם קרות התאונה השניה. בין אם היה מחלק את הנכות בין התאונות ובין אם לאו, עצם המודעות לקיומה של תאונה נוספת עשויה לשנות את ההסתכלות הכוללת של המומחה.

בנוסף לכך, אין חולק שפרופ' אידלמן כלל לא התייחס לעברו העשיר של התובע באשר לעמוד השדרה המותני, לרבות ניתוחים שעבר. אמנם אפשר שלתובע לא נותרה כלל נכות בעמ"ש המותני ואפשר שהתאונה לא שינתה דבר בעניין זה, אולם דווקא לאור עברו של התובע, היה מקום להתייחס לכך. נקודה שלישית ואולי החשובה ביותר היא השאלה האם כל טווחי התנועה בעמוד השדרה הצווארי נבדקו- שכן זוהי המגבלה בגינה קבע פרופ' אידלמן את הנכות לתובע. על פי חקירתו, לא ברור האם אמנם נבדקו כל טווחי התנועה בעמוד השדרה הצווארי.

1. לאור האמור לעיל אני סבורה כי גם אם לא נפל פגם מהותי בחוות הדעת, הרי לא יהיה די בחוות דעתו של פרופ' אידלמן כדי לאפשר לבית המשפט לקבל החלטה מושכלת לגבי נכותו של התובע. לפיכך אני מקבלת את הבקשה ומחליטה למנות מומחה נוסף.
2. מומחה נוסף ימונה בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ב, 27 יולי 2022, בהעדר הצדדים.