לפניי תביעה לפיצוי התובע בגין סירובה של הנתבעת לתקן ללא עלות, טלוויזיה שהתובע רכש ממנה. המחלוקת בין הצדדים היא לעניין היקף האחריות של הנתבעת על המכשיר וממילא האם תיקונו חוסה תחת אחריות או לא.

טענות הצדדים:

התובע, עורך דין במקצועו, טען כי ביום 22.7.17 רכש מהנתבעת מסך טלוויזיה 65 אינץ', עם אחריות מלאה למשך שנה, במחיר של 2,699 ₪. לשיטתו, מוקדנית מכירות מטעם הנתבעת, שכנעה אותו לשדרג את הרכישה למוצר יקר יותר, שחוסה תחת אחריות למשך זמן ארוך יותר של שלוש שנים. כאשר לטענתו מעולם לא הוסבר לו כי הרחבת משך האחריות, מצמצמת את היקפה והיא חולשת רק על חלקי המוצר ולא על תיקונו. לטענת התובע, אילו היה יודע שהאחריות חלקית, לא היה משדרג את מסך הטלוויזיה שרכש מלכתחילה ולא היה מוסיף תשלום. בעניין זה טען כי עד להגשת התביעה כלל לא קיבל התובע מהנתבעת את תעודת האחריות למוצר שרכש, זאת על אף פניותיו אליה. לגופו של עניין טען כי ביום 2.1.18, כחודש לאחר הרכישה, פנה לנתבעת עם תקלה במכשיר. כך תאר התובע את התקלה: "יש בעיה עם הטלוויזיה הצבעים נמרחים". בתגובה ייעצה לו הנתבעת לשחק בצבעים, לעשות ריענון והעריכה בפניו כי כך התקלה תיפתר. בסוף חודש מאי, אותה שנה, שוב הייתה תקלה דומה, אם כי הפעם מריחת הצבע התגלתה כשני כתמים ענקיים לכל אורכו של המסך, באופן קבוע. שוב פנה התובע לנתבעת והפעם ביקש כי ישלחו לו טכנאי שיבדוק ויתקן את המכשיר. בתגובה נאמר לו ע"י הנתבעת כי המכשיר לא חוסה תחת אחריות. אחרי דין ודברים, ושמיעת שיחה מוקלטת של השדרוג, טענה הנתבעת כי המכשיר חוסה תחת אחריות, אלא שזו אינה מלאה והתובע יודע על כך באותה שיחה. התובע ביקש להקשיב לשיחה והנתבעת סירבה לאפשר זאת. בנסיבות, דרשה הנתבעת כי התובע יישא בעלויות ביקור הטכנאי שהוא מבקש. לאור הדברים, נשלח לנתבעת מכתב התראה ע"י התובע ביום 8.6.18 והיא מצידה בחרה שלא להגיב. עוד טוען התובע כי רכש מהנתבעת מוצרים נוספים בעבר. מעולם לא היו לו בעיות ומעולם לא התלונן. כשהבין שאין כוונת הנתבעת לשלוח לו טכנאי דרך האחריות, אלא בתשלום, התייעץ עם ארבעה טכנאים- אנשי מקצוע, ואלו טענו כי לא ניתן לתקן את המכשיר והוא נפטר ממנו.

מנגד, טוענת הנתבעת, כי המוכרת מטעמה הציעה לתובע לשדרג את המוצר ואת האחריות. בשיחה מובאים באזניו של התובע הפרטים על אודות השוני באחריות והוא בחר לבצע את השדרוג. האחריות שבידו אינה חולשת על ביקור הטכנאי ותיקון הרכיב הרלוונטי ולכן היה עליו לשלם עבור רכיב זה. לשיטתה, אילו היה מסכים ומשלם סכום של 249 ₪, היו לכל הפחות מתקנים לו את הטלויזיה ואף מחליפים לו אותה במידת הצורך אלא שכיום, לאחר שבחר להיפטר מהמכשיר, אין לנתבעת דרך לבדוק את המכשיר, לאמוד את התקלה ככל שקיימת כזאת, לתקנו, אף אם הייתה בוחרת לעשות זאת או שהיה נקבע כאן כי עליה לבצע זאת. התובע הוא עורך דין במקצועו, היה עליו לדעת כי להוכחת טענותיו עליו להביא חוות דעת מקצועית בעניין התקלה ואי היכולת לתקנה. משלא עשה כן, אין לנתבעת היכולת לפצותו על התקלה הנטענת שכלל לא הוכחה.

דיון והכרעה:

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, עיינתי במוצגים ובתמונות, ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח טיעוניו וממילא כי דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע רכש מהנתבעת מכשיר טלוויזיה עם אחריות לשלוש שנים, אלא שהתובע טוען כי סבר שהאחריות מלאה. על בסיס זה קמה המחלוקת בין הצדדים, כשהתובע מלין בפני הנתבעת על תקלה חוזרת במכשיר וזו מצידה דורשת ממנו תשלום על ביקור טכנאי ותיקון. מחלוקת הנובעת מכך שהתובע סבר כי הוא פטור מתשלום וסירב לשלם את עלות ביקור הטכנאי בסך של 249 ש"ח. במקום זאת, פנה התובע לחוות דעתם המקצועית של ארבעה אנשי מקצוע, שלטענתו קבעו כי המכשיר לא ניתן לתיקון, אלא שחוות דעתם לא הועלתה על הכתב וממילא אין לטענה זו תיעוד.

התובע בחר להיפטר מהמכשיר, מבלי לאפשר לנתבעת לבחון את התקלה הנטענת ולהעריך את עלות תיקונה ככל שאכן קיימת כזאת.

גם כיום גם לא ניתן לבצע הערכה כזאת כיוון שהמכשיר איננו בנמצא.

נטל ההוכחה להוכיח את הנזק כמו גם כי הוא חוסה תחת אחריות הנתבעת רובץ לפתחו של התובע על פי כלל "המוציא מחברו עליו הראייה". משלא תמך תביעתו בחוות דעת מטעמו, המעידה על התקלה הנטענת, תיקונה והעלויות הכרוכות בה, וממילא בחר להיפטר ממנה מבלי שנתנה לנתבעת האפשרות לבחון את הנטען כלפי הטלויזיה כמו גם לא ניתן היום לברר מה את הנזק הנטען אין הוא יכול להיות מפוצה על נזק שלא הוכח.

התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו ולפיכך היא נדחית.

בהתאם לדברים האמורים, לא מצאתי לקבוע הוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש, בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"א, 01 יולי 2021, בהעדר הצדדים.