1. הנאשמת הודתה והורשעה במסגרת שני התיקים שבכותרת בביצוע עבירה של עיסוק ללא רישיון בעסק טעון רישוי לפי סעיפים 4, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק").
2. בהתאם למפורט בכתבי האישום שהדיון בעניינם אוחד, מדובר בעסק של תחנת תידלוק ברחוב ירמיהו 9 בתל- אביב בשטח של 550 מ"ר לערך (להלן: "התחנה") ,וכן עסק של חנות נוחות המצויה ברחוב הרצל 188, פינת דרך בן צבי 61 בתל- אביב (להלן: "החנות").
3. עוד פורט ביחס לתחנה כי ניתן לה היתר זמני ביום 2.9.19 שהיה בתוקפו עד ליום 18.2.20 ולא חודש בשל סירוב ביקורת עסקים. באשר לחנות פורט כי כלל לא הוצא לעסק רישיון שכן בקשות שהוגשו סורבו.
4. ביום 23.6.22 נשמעו הטיעונים לעונש.

טענות הצדדים

1. ב"כ המאשימה עמדה על כך שהתחנה פעלה ללא רישיון מיום 4.9.20 ועד למועד קבלת הרישיון הקבוע ביום 8.6.21, ופירטה כי עובר לביצוע העבירה ניתן היתר זמני מעת לעת. עוד הדגישה, כי מדובר בחברה גדולה שמספקת דלק שהינו בגדר מצרך חיוני ופעלה ללא רישיון תוך סירוב של מחלקת ביקורת עסקים שבוצעה לפני מועד העבירה אך, דבר מהדרישות שהועלו בביקורת לא בוצע, כך לטענתה. אשר להליך הפרוצדורה בו התנהלה הנאשמת לצורך קבלת הרישיון שניתן בסופו של יום , טענה ב"כ המאשימה כי מדובר בטענות בעלות ציביון מנהלי ואין מקומן להתברר בהליך זה.
2. אשר למתחם הענישה טענה המאשימה לקנס שנע בין 15,000 ₪ - 25,000 ₪ והפנתה לתרשומת מתיק הרישוי בו פורטה תמצית הדרישות לצורך מתן הרישיון והמועדים בהם הושלמה כל אחת מהן.
3. ב"כ המאשימה הפנתה לגזר הדין שניתן בת"פ (בי"ש) 1004/02 מדינת ישראל נ' לחיאני ואח' (ניתן ביום 6.2.03) בו נדונה עבירה של הפעלת תחנת דלק ללא היתר ורישיון בהתאם לחוק ובהתאם להוראות חוק התיכנון והבנייה ועל הנאשמים שלא הפרו בנוסף גם צו שיפוטי, הושתו קנסות בסך 20,000 ₪. כן הפנתה לגזר הדין שניתן בת"פ (כ"ס) 2154/04 מדינת ישראל נ' סמארה (ניתן ביום 26.10.05) בו הושת קנס בסך 75,000 ₪ בגין הפעלת תחנת תדלוק בלב שכונת בתים ללא נקיטה באמצעי זהירות מפני התלקחות. אחרון הפנתה לגז"ד שניתן ברע"ס 291-12-14 (קצ') המועצה האזורית גולן נ' קשת מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (ניתן ביום 30.3.16) בו הושת על הנאשמת קנס בסך 16,000 ₪.
4. לעניין החנות טענה המאשימה, כי הרישיון הקבוע ניתן ביום 31.1.22 ולעניין מתחם הענישה ההפניה הייתה להסדר טיעון בתיק רע"ס (ת"א) 68761-07-19 מדינת ישראל נ' ריחן תידלוק בע"מ ואח' (מיום 1.12.19) בו הושת על הנאשמת קנס בסך 8,000 ₪ , וכן לרע"ס (ת"א) מדינת ישראל נ' מזל וברכה- הסעדה בע"מ (מיום 8.5.22) בו הושת על מסעדה בשטח 622 מ"ר קנס בסך 30,000 ₪.
5. ב"כ הנאשמת עמדה בטיעוניה בהרחבה על הליך קבלת הרישיון וטענה שהעיכוב בקבלתו לא היה באשמת הנאשמת, ויתירה מכך היה אף מקום לבטל את כתבי האישום בשל הגנה מן הצדק נוכח הרגולטר, שמנע את הוצאת הרישיון. באשר לתחנה נטען, כי מדובר בתחנת תידלוק שפעלה עשרות שנים בהתאם לרישיון עסק שניתן לצמיתות, תוך הקפדה נאותה ומקצועית על כל דרישות הרשות וללא כל סיכון בטיחותי. אלא, שבחודש דצמבר שנת 2018 כחלק מרפורמה ברישוי עסקים נדרשה הנאשמת לחדש את רישיון העסק שהיה לה לצמיתות, נוכח דרישות חדשות של הרשות המקומית. הסנגורית הפנתה לכל ההליך שבו התנהלה הנאשמת אל מול הרשות בניסיון להסדיר את הרישיון הדרוש, ואל פניותיה של הנאשמת אל האחרונה, בהתאם לכתובים שהוגשו. היא פירטה כי פניותיה לא נענו, מספר פעמים והעיכוב בקבלת הרישיון נבע כתוצאה מהתנהלות הרשות. כל זאת עד כדי כך שהסנגורית תיארה את הנאשמת כמי שהיתה "בת ערובה" של הרשות.
6. לפיכך טענה ההגנה שאין להשית על הנאשמת קנס כלשהו תוך שהסבירה, כי לתחנה היה רישיון מעל 70 שנה ולא היה טמון בהפעלתה כל סיכון. באשר למתחם הענישה היא הפנתה להסדר טיעון שנחתם ברע"ס (ת"א) 16478-05-21 מדינת ישראל נ' פז חברת נפט בע"מ (מיום 4.5.22) בו הושת על הנאשמת קנס בסך 9,000 ₪. וכן לרע"ס (ת"א) 31534-05-18 מדינת ישראל נ' MEHGISTV (מיום 10.12.19) בו נדונה עבירה של הפעלת עמדת מספרה בתוך מספרה והושת קנס בסך 5,000 ₪. עוד הפנתה לשני פסקי דין נוספים בהם נדונו עבירות של ניהול מסעדה ללא רישיון בהם הושתו קנסות בסך 4,000 ש"ח: ברע"ס (בני ברק) 72285-07-17 מדינת ישראל נ' שי לוי (ניתן ביום 24.11.19) , רע"ס (בני ברק) 49223-06-19 מדינת ישראל נ' ל.ר.א מקור השפע והברכה בע"מ ואח', רע"ס (חיפה) 11606-05-19 מדינת ישראל נ' ג'פניקה בע"מ ואח' (מיום 21.6.20). וכן עוד הוגשו עוד שלושה הסדרי טיעון עם קנסות בשיעור דומה.

דיון וגזירת הדין

1. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעיקרון ההלימה יש לקיים יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, נסיבות הנאשם ומידת אשמו ובין סוג ומידת העונש המוטלים עליו. בעניינו מאחר ומדובר בשני כתבי אישום האחד הנוגע לניהול התחנה והשני בעניינה של החנות, הרי שיש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אחד מהם.
2. על המטרות ,התכליות והערכים המוגנים העומדוים בבסיסו של חוק רישוי עסקים עמד כב' השופט מ. חשין ברע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה, פ"ד נט (3) 673, 680 וכך קבע:

"מטרתו של החוק היא לשמור ולהגן על ערכים שונים הנתפשים בחברתנו כערכים חשובים, ולקיומם של ערכים אלה נכונים אנו לצמצם את חופש העיסוק על דרך הטלתן של הגבלות להפעלות של "עסק". כך הוא הערך של שלום הציבור, כך הוא הערך של שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, כך הוא הערך של שמירה על איכות הסביבה ועל איכות החיים בכלל וכך הם הערכים האחרים המנויים, אחד אחד בשורה עורפית, בהוראת סעיף 1(א) של חוק רישוי עסקים. אלה הן תכליותיו המוצהרות, הברורות והחד משמעיות של החוק: פיקוח על "עסקים" ועל בתי-עסק להגנה על מטרות חברה וסביבה אלו ואחרות. עצם קיומו והפעלתו של עסק עלול לסכן עניינים החשובים לכלל ולפגוע בהם, ובאמצעות החוק מבקשים אנו לוודא כי כל "עסק" ו"עסק ינהג דרכיו כך שאותם ערכים לא ייפגעו ולא יינזקו"(הדגשה שלי ח.מ).

1. הפגיעה באינטרסים המוגנים על ידי החוק, הנגרמת כתוצאה מניהול עסק ללא רישיון, משתנה בהתאם לסוג העסק, מהותו, גודלו, משך הזמן בו העסק מתנהל ללא רישיון, הסיבה לכך שאין לעסק רישיון וכיוצ"ב.
2. כאשר מדובר בעסק מסוג חנות נוחות בה נמכרים מוצרי מזון לציבור נדרשת הפקדה יתרה על קיום דרישות המחוקק נוכח הצורך להגן על בריאות הציבור ושלומו. לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, ניתן להשוות את החנות למרכול ומזנון.
3. ברע"ס 19033-06-18 מדינת ישראל נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ ואח' (ניתן ביום 3.7.19) -מקרה של ניהול עסק בשטח נכבד של 4,497 מ"ר הושת קנס בסך 12,000 ₪.
4. ברע"ס 70165-03-18 מדינת ישראל נ' עבדל אקלרים ואח' (ניתן ביום 27.11.18)- מקרה של ניהול מרכול ונאשם –יחיד בו התחשבו בין היתר במצבו הכלכלי נדון לקנס בסך 5,000 ₪ ועונש נילווה.
5. ברע"ס (ר"ג) 18557-03-17 מדינת ישראל נ' ה.ל.א.ה בע"מ ( מיום 30.10.17)-מקרה של ניהול בית אוכל, לאור הליך הסדרה הושת קנס בסך של 6,000 ₪ בצירוף עונשים נילווים.
6. מאחר ואחד מכתבי האישום מתייחס גם לתחנה- איני מוצאת לנכון להכביר מילים באשר לסכנה הרבה הטמונה בהפעלת עסק מסוג זה ללא רישיון, שכאשר מופעלת ללא היתר, עלולה להוות מפגע של ממש ולפגוע בשלום הציבור ובטיחותו. בייחוד כאשר היא מצויה בסמיכות למקום מגורים ובטבורה של עיר כבמקרה דנן. בשל ההקפדה היתרה על ניהול עסק מסוג זה בכפוף לרישיון והשינוי הרגולטורי שחל ברבות השנים באשר לעסק מסוג זה נוכח הצורך למגר הפעלת תחנות דלק פיראטיות, לא מצאתי בפסיקה דוגמאות באשר למדיניות הענישה הרווחת באשר לעסקים כדוגמת הנאשמת, למעט הפניות הצדדים.
7. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה לתחנה יש לתת את הדעת לכך שהנאשמת לא שקטה על שמריה, ומהתיעוד שהוגש ניכר, כי פעלה ככל יכולתה לקדם את הליך הרישוי ונאלצה להתמודד במסגרת זאת אל מול בירוקרטיה הנוגעת לזהות רישום הבעלים או הזכיינים וזאת לאחר ששנים הוכרה זכאותה והיה בידיה רישוי. לצד זאת לא ניתן להשלים עם העובדה של ניהול עסק מסוג זה והצורך בקבלת רישוי נוכח מסוכנות הטמונה בו, עסק המתפרש על שטח של 550 מ"ר ופועל במשך כתשעה חודשים ללא היתר. הנסיבות בעניינה של החנות, שונות נוכח מהות העסק והעובדה שמדובר בעסק הקטן באופן ממשי, אך כזה שגם הוא מצריך פיקוח הרשויות לצורך הבטחת בריאות הציבור ובטיחותו.
8. בנוסף יש לקחת בחשבון את העובדה ששתי העבירות בוצעו לצורך רווח כספי, וכן יש לשקול את מאמצי הנאשמת להסדרת פעילותו של העסק כעולה מהתיעוד שהוגש על ידי ההגנה. אעיר כי טענות הנוגעות להליכי ההסדרה והתנהלות הרשות, כפי שכבר התבטאתי בדיון, אין דינן להתברר בגדרו של הליך פלילי זה אלה במסגרת הליך מנהלי.
9. בנסיבות כפי שנסקרו ובהתחשב בפסיקה הנוהגת, גם בהתאם לכל שהובא בפניי מתחם העונש ההולם בעניינה של התחנה נע בין 5,000 ₪ ל- 25,000 ₪. המתחם באשר לחנות נע בין 5,000 ₪ ל- 15,000 ₪. במקרה דנן לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא.
10. בגזירת העונש המתאים לנאשמת בגדרי מתחמי העונש ההולם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובמסגרת זאת אני מוצאת לנכון לתת את הדעת לכך שעסקינן בתחנה שפעלה שנים רבות בחסות רישיון כחוק. עוד אני מביאה בחשבון את העובדה שהיא הודתה בביצוע העבירה וחסכה זמן שיפוטי יקר, ואת העובדה שניתן לה רישיון זה מכבר הן באשר לתחנה והן באשר לחנות.

סוף דבר

1. אשר על כן ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים לעונש ולמכלול השיקולים והנסיבות שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:
2. בגין העבירה בה הורשעה ברע"ס 51032-01-21 - קנס כספי בסך 8,500 ₪ שישולם החל מיום 3.8.22. איחור בביצוע התשלום יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי ויגרור תוספת פיגורים על פי החוק.
3. בגין העבירה בה הורשעה ברע"ס 36963-07-20 – קנס כספי בסך 5,000 ₪ שישולם החל מיום 3.8.22. איחור בביצוע התשלום יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי ויגרור תוספת פיגורים על פי החוק.

המזכירות תסרוק את גזר הדין בשני התיקים שבכותרת ותשלח את גזר דין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ד' תמוז תשפ"ב, 03 יולי 2022, בהעדר הצדדים.