01 דצמבר 2020

1. ביום 16.7.2020 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבע למתן פסק דין הצהרתי שלפיו קמה לה זכות לקיזוז, לעיכוב או לשעבוד בגין חוב הלוואות של הנתבע, וזאת מהכספים שנצברו בכל פוליסות הביטוח של הנתבע אצל התובעת.

2. ביום 13.10.2020 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. לבקשה צורפו אישור מסירה ותצהיר מוסר, שלפיהם כתב התביעה ודרישה להגשת כתב הגנה הומצאו לנתבע ביום 5.8.2020.

3. בהחלטה מיום 13.10.2020 הונחתה התובעת להמציא לנתבע את הבקשה יחד עם החלטת בית הדין. התובעת הגישה ביום 1.12.2020 הודעה שלפיה החלטת בית הדין הומצאה לנתבע ביום 31.10.2020 יחד עם הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. להודעה צורפו אישור המסירה ותצהיר מוסר.

4. עד היום לא הגיב הנתבע לבקשה, ולא הוגש כתב הגנה מטעמו.

5. בנסיבות אלה, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבע בהעדר הגנה ועל יסוד כתב התביעה בלבד.

6. התובעת רשאית לקזז את חוב ההלוואות של הנתבע מהכספים אשר נצברו בפוליסות הביטוח שלו אצל התובעת.

7. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 330 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח. אם לא ישולמו הסכומים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבע, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשפ"א, (01 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.