לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין הפרת הסכם התקשרות עם הנתבעת.

לטענת התובעת, נטורופטית במקצועה, לאחר תקופת התכתבויות עם הנתבעת, היא נפגשה עמה ביום 8.7.20 לשם בניית תוכנית הרזייה לירידה במשקל עבור הנתבעת, הפגישה נערכה כשעתיים, במהלך הפגישה התובעת ביצעה לנתבעת אנמנזה מלאה שכללה תשאול, אבחון בדיקות דם ארדירולוגי ולקיחת פרמטרים נוספים החשובים לצורך בניית התפריט. לטענת התובעת, עובר לפגישה, המחיר שסוכם עם הנתבעת לאחר דין ודברים והנחה עמד על 2,300 ₪ לא כולל מע"מ (לאחר הנחה) עבור 10 מפגשים כאשר הובהר לנתבעת כי תצטרך להפקיד כרטיס אשראי לפיקדון וממילא לשלם בעד התכנית. חרף הסיכום בין הצדדים במעמד הפגישה אמרה הנתבעת לתובעת כי ברשותה רק 300 ₪ והתחייבה להעביר את שאר התשלום בהמשך אלא שלאחר מספר ימים הודיעה התובעת לנתבעת כי אינה מעוניינת להמשיך בתוכנית וכי היא אינה מוכנה לשלם עבורה. לטענת התובעת לנתבעת הותאמה תוכנית הרזייה והיא קיבלה יחס אישי יוצא מן הכלל וממילא ניצלה את טוב לבה של התובעת היא קיבלה לידה תכנית הרזייה מלאה בשווי 2,500 ₪ בעלות של 300 ₪.

הנתבעת מצדה טוענת כי התובעת ערכה לה תפריט גנרי בסיסי אשר אין בו כל התייחסות אישית או מיוחדת למצבה הגופני או נתוניה הרפואיים וממילא תפריט שניתן להוריד אותו מהאינטרנט. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת התכתבה איתה קצרות ואף דאגה להזכיר לה כי היא אינה הלקוחה היחידה שלה. ביום 12.7.20 – שלושה ימים לאחר הפגישה הראשונה הודיעה הנתבעת לתובעת שהיא אינה מעוניינת להמשיך בתוכנית. הנתבעת טוענת כי המחיר שסוכם הוא 2,300 ₪ כולל מע"מ עבור 10 מפגשים וממילא התובעת לא טרחה להבהיר כי המחיר אינו כולל מע"מ.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי באריכות את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הדין עם התובעת.

עיון במסמכים שהציגה התובעת מעלה כי בפגישה הראשונה שהתקיימה ביום 8.7.20 בין התובעת לנתבעת, התובעת ביצעה עבודת מחקר מעמיקה על הנתבעת בחינת יומן תזונה, בדיקות רפואיות, תשאול מקיף ומעמיק להכרת הנתבעת, לרבות הרגלי האכילה שלה, בדיקות הדם, אורח חייה, עברה המיילדותי, משקלה לאורך השנים, חייה הזוגיים, פעילויותיה הפיזיות וכו' (ר' ת/ 1 המדבר בעד עצמו) . התובעת אף תמכה את עדותה בסיכום הפגישה שהתקיימה ובתפריט אותו בנתה עבור הנתבעת. תפריט מפורט (ת/2) לשעות אכילה , כמויות, חלופות וכד'.

בהקשר זה אני דוחה את טענת הנתבעת כאילו מדובר בתפריט גנרי בסיסי ואשר אין בו כל התייחסות אישית או מיוחדת למצבה הגופני או נתוניה הרפואיים וממילא כי מדובר בתפריט אשר ניתן להורידו באינטרנט. מסיכום הפגישה עולה כי התובעת ערכה לנתבעת בדיקות מקיפות ותשאול בכדי להכיר אותה ואת מצבה הגופני ובהתאם הרכיבה עבורה תפריט המתאים לצרכיה ומכל מקום לא הוכח אחרת על ידי הנתבעת.

עיינתי בתכתובות שבין התובעת לנתבעת עובר ולאחר ההתקשרות ביניהן מהן עולות פניות רבות של הנתבעת לתובעת בענייני זונה והרזייה. כל פניותיה של הנתבעת נענו ללא יוצא מן הכלל.

אני מקבלת את טענת התובעת כי מסת העבודה שהשקיעה בנתבעת מקורה לקראת ובפגישה הראשונה בה למדה את הנתבעת, הרגליה וצרכיה וממילא על סמך המידע שסיפקה לה והמחקר שביצעה על אודותיה והרכיבה עבורה את תכנית הרזייה המתאימה לה. אני מקבלת את טענת התובעת כי פגישת ייעוץ חד פעמית, בשונה מתכנית הרזייה מתמשכת, מתומחרת באופן שונה וככל שהיתה הנתבעת מלכתחילה מגיעה לפגישת ייעוץ אחת בלבד הרי שעלות הפגישה היתה עומדת על 1,400 ₪. דרישתה של התובעת מראש לנתבעת להסדיר את תשלום תומכת בכך.

בנסיבות אלה ומששוכנעתי כי התקשרות בין הצדדים עמדה על 10 מפגשים בעלות 2,300 ₪ והופסקה לאחר מפגש אחד בעבורו שילמה הנתבעת לתובעת סך של 300 ₪ בלבד אני מוצאת לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,100 ₪. כמו כן, תשא הנתבעת באגרת בית משפט והוצאות התובעת בסך של 500 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן ישאו רבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"א, 10 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.