פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה על פי הוראות סעיף 79א(א)(1) לחוק בתי המשפט, נוסח משולב תשמ"ד-, 1984 , תוך מתן נימוקים, לאור ההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים.

גם אם מדובר בפסק דין הניתן על דרך הפשרה הרי שאין בכך כדי לפטור בעל דין מחובתו להוכיח את תביעתו על פי דיני הראיות ובימ"ש מוסמך במסגרת הליך זה לדחות את התביעה או לקבלה במלואה.

תחילתו של ההליך הייתה בהגשת המרצת פתיחה ע''י התובעים למתן פסק דין הצהרתי באשר לקיומו של חוב כלשהו כלפי הנתבעות, כאשר התובעים עותרים לכך שבית המשפט יקבע כי הם שילמו 90% מהתמורה המוסכמת לרכישת דירה מהנתבעות, וכי עם תשלום הסך המהווה 10% מהתמורה המוסכמת, הם שילמו את מלוא התמורה, והם זכאים לקבל את הדירה לחזקתם.

ההליך עבר, בהסכמת הצדדים, להתברר בסדר דין רגיל, הצדדים הגישו ראיותיהם, לא התנהלו חקירות של עדי הצדדים, וביניהם הושגה הסכמה שלפיה, הם יגישו טיעוניהם בכתב, ופסק הדין יינתן על דרך הפשרה, תוך מתן הנמקה.

הצדדים הגישו סיכומיהם, וכעת בשלה העת למתן פסק הדין.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. ענייננו בחוזה לרכישת דירה אשר נחתם בין התובעים לבין הנתבעת מס' 1 בתאריך 9/7/2017 (להלן: "החוזה"). חוזה שגם נערכו בו שינויים וחלק בלתי נפרד ממנו הוא נספח השינויים (להלן: נספח השינויים").
2. החוזה הינו לרכישת דירה בת 5 חדרים בפרויקט "ורדיה מול הים" בעלות של 2,120,000 ₪ כולל מע"מ (להלן:"הדירה") .

הרואות הסעיפים הרלוונטיים לענייננו בחוזה הרכישה:

1. על פי תנאי החוזה, התמורה החוזית הנומינאלית עבור רכישת הדירה, נושאת ריבית חודשית (ריבית צמודה) בשיעור 0.375%.
2. סעיף 11.1 לחוזה הרכישה הגדיר "ריבית צמודה" :

" משמעה ריבית חודשית בשיעור 0.375 % הצמודה גם היא למדד, ותישא הפרשי הצמדה כהגדרתם בחוזה זה ".

1. סעיף 11.4 לחוזה קובע כי:

" הרוכש מתחייב לשלם לחברה את הפרשי ההצמדה שיגיעו ממנו כאמור לעיל בצירוף ריבית חודשית כמפורט בנספח התשלומים, הצמודה גם היא למדד תשומות הבניה...." (ההדגשה אינה במקור)

1. סעיף 3ב' לנספח ב' – נספח התשלומים המהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה (להלן: "נספח התשלומים"), קובע כי:

"באם במועד פרעונו בפועל של תשלום מהתשלומים הנ"ל יהיה המדד גבוה מהמדד הבסיסי, ישלם הרוכש תוספת לסכום המשולם שתהווה את ההפרש בין המדד החדש כמשמעותו בסעיף 11 לחוזה לבין המדד הבסיסי וכן ריבית צמודה."

1. סעיף 14.3 לחוזה קובע:

"החברה מוכנה לגרום לכך כי מוסד כספי שיקבע על ידה יסכים לתת לרוכש הלוואה (שתובטח במשכנתא על הדירה) בסכומים שייקבעו על ידי הבנקים.

1. בהמשך, סעיף 32 לנספח השינויים קבע:

"בסעיף 14.3, בסוף הסעיף יירשם:"אם יחליט הרוכש לבקש זאת, החברה תפעל לכך, כי הרוכש יקבל הלוואת בלון מאחד מארבעת הבנקים הגדולים בישראל בהתאם להחלטת החברה (להלן: "הבנק"), מובטחת במשכנתה מסובסדת, צמודה למדד המחירים לצרכן וללא ריבית, לתקופה שלא תעלה על 30 חודשים מקבלת היתר הבניה. החברה תשא בעלות הריבית, בכפוף להסכמות בינה לבין הבנק. סכום ההלוואה ייקבע על ידי החברה ואולם הוא לא יעלה על 636,000 ₪ ותוקף ההטבה הינו לתקופה של 30 ימים מיום קבלת היתר בניה ובתנאי שסכום ההלוואה יופקד בחשבון הליווי של הפרויקט בתוך 30 ימים ממשלוח הודעת החברה בדבר קבלת היתר והכל כפוף להסכמת הבנק למתן ההלוואה ובכפוף לכך שהרוכש ישלם תוך 14 יום מקבלת ההיתר סך נוסף של 275,600 ₪ (בנוסף לסך של 148,400 אשר משולם בנאמנות תוך 14 יום מחתימת הסכם זה). מוסכם כי לרוכש לא תהיה כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כנגד החברה ככל והבנק לא יאשר לרוכש את ההלוואה כאמור. ככל והרוכש יממש את ההלוואה כאמור בסעיף זה יהא עליו להשלים 90% מהתמורה 33 חודשים מקבלת היתר בניה ואת יתרת התשלום (10% מהתמורה) 7 ימים לפני המסירה כאשר סכומים אלו יהיו צמודים למדד תשומות הבנייה בהתאם להוראות הסכם זה".

טענות הצדדים

1. התובעים טוענים כי, במסגרת השיווק של הפרויקט פורסם כי הנתבעת מס' 2 מציעה מבצע מיוחד לפיו, הרוכש משלם 30% במעמד החוזה, 70% בכניסה , גם הלוואה מסובסדת עד מיליון ₪ ב0% ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן.
2. התובעים מוסיפים, כי בשלב המו"מ על הדירה, הם ביקשו לרכוש את הדירה, לפי השיטה השיווקים שפורסמה , בה משלמים את הסכומים לפי הפורמט שלעיל כשהם צמודים למדד תשומות בלבד , ללא ריבית צמודה.
3. התובעים צירפו את טופס ההרשמה לרכישת דירה, שם הוסיף נציג הנתבעת את המשפט "....או הלוואת קבלן עד 30% מערך הדירה צמודה למדד המחירים לצרכן ללא ריבית....".
4. ע"פ סעיף 31.6 לחוזה, כך התובעים, הנתבעות אף מחויבות למצגים שהציגו בטרם חתימה על החוזה, ונטען כי אין בחוזה זה לגרוע מאותם מצגים.
5. התובעים טוענים כי, לא בכדי לא הובאה הצהרתו של הסוכן מטעם הנתבעות, אשר נטל חלק בשכנוע התובעים לבחור בפורמט ולחסוך בתשלום הריבית.
6. מכל מקום, לפי התובעים, בא נספח השינויים בהוראותיו ה"גוברות על כל הוראה סותרת בחוזה ובנספחיו"- הם מפנים לסעיף 32, לנספח השינויים, כמצוטט לעיל.
7. בסה"כ, לטענת התובעים, שולם על ידם לנתבעת הסך של 1,969,684 ₪ שהם למעלה מ90% משווי התמורה, כולל הפרשי הצמדה למדד, שהם כ-90% משווי התמורה.
8. בבואם לשלם את יתרת התמורה, נדרשו התובעים על ידי הנתבעות לשלם הפרשי ריבית. כך שבפועל נדרשו לשלם סכום נוסף של 462,014 ₪, הכוללים סכום הקרן, הצמדה למדד ומהם סך של 131,696 ₪ בגין ריבית בלבד.
9. לטענת התובעים לפי האמור בחוזה ובנספח השינויים לאחריו, הם לא אמורים לשאת בכל סכום ריבית עבור הסכומים ששולמו לנתבעות.
10. לשיטת התובעים בפורמט התשלום שבו בחרו, למעשה הם שילמו כמחצית מהתמורה תוך 30 יום מיום קבלת היתר הבנייה לבנין. לעומתם מי שבחר בפורמט האחר, אשר החברה לא גובה בו ריבית צמודה, הקונים משלמים סך זה רק אחרי 18 חודשים.
11. הנתבעות, כך התובעים , רק ביום 10.3.21 , באיחור ניכר של כחצי שנה ממועד המסירה שהיה אמור להיות ב- 13.9.20, הודיעו כי התקבל טופס 4 לבניין נשוא הנדון. אז צירפו גמר חשבון שבו הם דרשו את הסכום של 462,014 ₪.
12. התובעים מתנגדים לדרישת הנתבעות. הם טוענים כי זה לא מה שהוסכם ביניהם. הרי החוזה העיקרי, ככל חוזה של חברה קבלנית, סטנדרטי וקבוע, אך בפועל כל השינויים והתוספות, נוספים בנספח השינויים.
13. למעלה מן האמור, הפורמט שבחרו בו התובעים לשלם, בכלל לא מופיע בחוזה העיקרי, אלא כאמרת אגב בסעיף 14.3 שלעיל, אך בפועל פורמט זה התווסף והותאם בנספח השינויים בסעיף 32, שהוא המכריע והקובע כי לסכומים מתווספים הפרשי הצמדה למדד תשומות בלבד, ותו לא.
14. התובעים מפנים בסיכומיהם, לתצהירה של גב' רותם פלדמן, שצירפו לראיותיהם. מדובר בדיירת שרכשה דירה מהנתבעות , נתקלה בסיפור דומה, גם היא פנתה בתביעה לביהמ"ש (39987-10-19) (להלן: "תיק הגב' פלדמן") והגיעה להסכם עם הנתבעות אשר קיבל תוקף של פסק דין, לשלם את יתרת הכסף מבלי שיצורפו לסכום כל הפרשי הצמדה וריבית כלשהם.
15. התובעים טענו כי בסופו של יום הם בחרו בפורמט על סמך מצג שאמור להיטיב איתם. שאם לא כן הם לא היו בוחרים בו מלכתחילה, וכיום מנסות הנתבעות לעשוק אותם ולהתעשר על חשבונם.
16. לשיטת התובעים, טענתם של הנתבעים כי הריבית נגבית מאחר ומדובר בהלוואת קבלן , הינה טענה מופרכת מכמה סיבות. ההלוואה הינה בסך של 636,000 ₪ בעוד שמחיר הדירה הינו 2,120,000 ₪, כיצד גביית ריבית צמודה בנוסף למדד, על כל מחיר הדירה הינה תולדה של ריבית שאמורה להיות משולמת לבנק על סך 636,000 ₪ , הנמוכה לאין שיעור מהריבית הנדרש דנן על ידי הנתבעת.
17. לפי התובעים, לא ניתנה להם כל הטבה בסופו של יום, כאשר הנתבעת לא משלמת את הריבית, והם אלה שיספגו אותה, כריבית פיגורים בעוד שאין להם פיגור בתשלום. לכן היה עדיף לא להיעזר בהלוואת הקבלן.
18. התובעים טוענים כי הם שילמו מחצית מערך הדירה, תוך 30 ימים מיום קבלת היתר הבנייה, בעוד שהנתבעות לא בנו באתר במשך שנתיים אלא ביצעו חפירות. בכך אין קשר לקצב הבניה וטיב הפורמט שבחרו בו התובעים לעומת אנשים אחרים שבחרו בפורמט הפעימות.
19. אם הנתבעות מבקשות להשית את אותה ריבית שהם בחרו לסבסד כסוג של "מבצע" , בנוסף לריבית קיצונית על כל ההלוואה, לא ברור לפי התובעים היכן היתרון בבחירת פורמט תשלום כזה.
20. התובעים הוסיפו, כי הנתבעת אף דורשת לגבות "הוצאות כלליות" בשיעור של 0.75% משווי הדירה. דרישה המנוגדת לחוק שיטרית ותקנות המכר בדבר הגבלת גובה ההוצאות. כל זה היה עושה לאחר שהיא מבטיחה כי הרוכש לפי הפורמט דנן הנתבעת תוותר לו על הערבויות וההוצאות, אך בפועל לאחר מכן התברר כי לקבלת יתרון זה, כרוך בויתור על תביעות עתידיות כנגדה.
21. התובעים טוענים כי החוזה נוסח ע"י הנתבעות או מי מטעמן, מפרשנות אובייקטיבית, עקרון תום הלב והיגיון עסקי , כלכלי או אחר, מביאים למסקנה כי דין התביעה להתקבל. וככל שיקבע כי נפל בפרשנות החוזה בענייתיות, הרי יש לפרש אותו חוזה כנגד מנסחו.
22. לחילופין, התובעים טוענים כי יש להתייחס אל דרישת הנתבעות לתשלום ריבית צמודה המתווספת להפרשי הצמדה למדד הבנייה בזמן שאין פיגור בתשלום, הינה תנאי מגביל ומקפח כמשמעותו בחוק החוזים האחידים ומנוגד לחובת תום הלב, כן מטרתו להתעשר על חשבונם ולסחוט מהם כספים.
23. הנתבעות מקדימות וטוענות להיעדר יריבות בין התובעים לבין הנתבעת מ' 2, שהינה שותפה בנתבעת מס' 1, אולם מעולם לא התקשרה עם התובעים.
24. הנתבעת מס' 1 טענה כי במהלך המו"מ בין הצדדים, התובעים היו מיוצגים, סוכם כי ייערכו שינויים בהסכם המכר, לכן בד בבד עם חתימת ההסכם נחתם נספח השינויים.
25. לפי הנתבעת מס' 1, אין המדובר בחוזה אחיד, מאחר והתובעים היו מיוצגים על ידי עו"ד מטעמם וערכו מו"מ ממושך, שבו נערכו שינויים רבים בהסכם.
26. נספח השינויים, כך הנתבעות, מתייחס לסיעיפים ספיציפיים בחוזה אשר בהם נדרש השינוי, בעוד ששאר סעיפי החוזה חלים על התובעים ללא כל שינוי.
27. במסגרת החוזה נקבע כי לתמורה החוזית הנומינלית תתווסף ריבית חודשית צמודה בשיעור 0.375% כהגדרתה בסעיף 11.1 לחוזה. זאת בנוסף לאמור בסעיפים 11.4 לחוזה וסעיף 3ב' לנספח התשלומים, כמצוטט לעיל.
28. לשיטת הנתבעות הריבית הצמודה מתווספת על סכומים שטרם שולמו. דבר זה הוסכם בין הצדדים, ידוע ומוסכם על התובעים ולא הייתה כל הסכמה על שינוי הסעיפים העוסקים בחובת תשלום הריבית הצמודה.
29. התובעים, כך הנתבעת מס' 1, בחרו בפורמט תשלום לפיו ביצוע התשלומים יהיה באמצעות הלוואה אותה ייטלו, כאשר הריבית הבנקאית על ההלוואה תסובסד על ידי הנתבעת מס' 1, כאמור בסעיף 32 לנספח השינויים. אולם, כך הנתבעת מס' 1, מעולם לא נקבעה כל הוראה לפיה ככל שהתובעים יבחרו לשלם בפורמט זה, התמורה לא תשא הפרשי הצמדה או ריבית צמודה. שכן סעיף 32 לא שינה הוראות החוזה שעניינן תשלום רכיב הריבית הצמודה ותשלום הפרשי הצמדה למדד.
30. לא ניתן לקרוא מהסעיף את אשר לא כתוב בו, כך הנתבעת מס' 1, שכן לא הייתה כל הוראה מפורשת לפיה התובעים לא יחוייבו בריבית צמודה. אולם אם היו התובעים בוחרים את הפורמט השני של תשלום בפעימות, שם נקבע במפורש כי התמורה לא תישא בכל ריבית צמודה.
31. לטענת הנתבעות, הפורמט שבו בחרו התובעים טומן בחובו יתרון מבחינה תזרימית, שכן התובעים נדרשים לשלם 15% מהתמורה במעמד חתימת החוזה וקבלת היתר בניה, אך לא נדרשו להוציא מכיסם עד בסמוך למסירת החזקה. בעוד שהנתבעת נאלצה לממן את בניית הדירה ממקורותיה לרבות מאשראי בנקאי.
32. הנתבעת מס' 1 הבהירה כי, במועד חתימת החוזה, טרם התקבל היתר בניה , על כן טרם הגיע המועד שהיה על התובעים לבחור בו הפורמט לתשלום, אפשרות זו ניתנה להם בפועל לכשהתקבל היתר הבניה.
33. הסתמכות התובעים על מודעה שיווקית שפורסמה טרם חתימת החוזה בחצי שנה, כך הנתבעת מס' 1, הינו דבר תמוה שעה שאין בפרסום כתבה או מודעה לשנות מהוראותיו של חוזה.
34. נכון ליום 10.3.21 נדרשו התובעים לשלם בגין רכיב הריבית כולל מע"מ סך של 159,127 ₪ , המהווים בערך כ- 7% מהתמורה החוזית הנומינאלית. מאחר וסכום זה לא שולם במועד התווספה ריבית פיגורים של 17,066 ₪ , כאשר לכל הסכומים האלה מתווספים הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה.
35. הנתבעות טוענות כי הסתמכותם של התובעים על תצהירה של הגב' רותם פלדמן , יש בו כדי להטעות את ביהמ"ש , מאחר והיא לא הייתה מעורבת בכל שלבי ההתקשרות של הצדדים עסקינן, כן נספח השינויים שנערך ביחס לחוזה שלה שונה מזה של התובעים, שם בשונה מההסכם עם התובעים, לא נקבע על הגב' פלדמן כי אם תבחר בשיטת הפעימות היא לא תשלם ריבית צמודה. כן כל האמור בתצהירה מתייחס לעסקה האישית שלה וממילא בהסדר שהגיעה אליו גב' פלדמן עם הנתבעת מס' 1 לא נקבעו קביעות עובדתיות.
36. הנתבעת מס' 1 , מפנה למקרה נוסף נגד משפחת סמוביץ' , שם הוגשה תביעה דומה שעניינה רכיב הריבית (תיק 41194-12-9) וביהמ"ש סבר כי משפחת סמוביץ' הסכימה לרכיב הריבית הצמודה בנספח השינויים, ככל שבחרה לשלם בהלוואה מסובסדת. בהמלצת ביהמ"ש, הגיעו הצדדים להסדר ושולם רק חצי מרכיב הריבית.
37. באשר לטענתם של התובעים, באשר להוצאות כלליות, הנתבעת מס' 1 טענה כי, מדובר בהרחבת חזית , טענה זו מעולם לא הוזכרה בהליך זה, שכן הדברים נדונים במסגרת תביעה נפרדת שהגישו אודות העניין התובעים ביחד עם תובעים נוספים.

דיון והכרעה:

1. הצדדים בתיק זה מתארים את השתלשלות מערכת היחסים ביניהם באופן דומה. נהיר כי, עיקר הפער בין הצדדים נובע מן הפרשנות המשפטית השונה שהם מעניקים למערכת יחסים זו, וכן קיימת מחלוקת בשאלה האם היתה בין הצדדים הסכמה כי יחול על התובעים תשלום ריבית צמודה לפי המסלול בו בחרו לשלם את התמורה עבור דירתם שרכשו מהנתבעת מס' 1, כפי שהסכמה זו באה לידי ביטוי בחוזה ובנספח השינויים.
2. תחילה, אינני בדעה כי תביעה זו הוגשה בחוסר תום לב, ושימוש לרעה של הליכי ביהמ"ש כפי שטענו הנבתעות, שכן " חל בכגון דא הכלל, לפיו עצם העמידה על זכות חוזית אינה מהווה כשלעצמה התנהגות בחוסר תום לב .... אלא אם נלוו להתנהגות זו נסיבות נוספות המעידות על חוסר תום לב. נסיבות כאלו, כגון "התחכמות, תחבולה והכשלת הצד שכנגד" (ע"א  18/89 חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ נ' חיים פרידמן ]פורסם בנבו].
3. אין חולק כי ביסוד דיני החוזים עומד עיקרון חופש החוזים, וכי חוזים יש לקיים. (ע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו]).
4. אני סבורה כי בענייננו, לא ניתן להבין הוראה ברורה וחד משמעית אודות תשלום הריבית הצמודה על מחיר הדירה. ההוראות בנוגע לריבית הצמודה, הן בחוזה, הן בנספח התשלומים והן בנספח השינויים אינן משלימות זו את זו, או כתובות בהרמוניה ממנה מובן כי אכן תוטל על התובעים ריבית צמודה חודשית על מלוא התמורה של הדירה.
5. דווקא, במצב דברים זה, מצגים חיצוניים, כגון המצג הטרום חוזי שאליו התייחסו התובעים לעניין המודעה השיווקית, בנוסף לראיות שהתווספו לתיק, יובילו ויתרמו לפרשנות נכונה של החוזה.
6. מלאכת פרשנות חוזה אמורה להתחיל מלשון החוזה, ובהמשך, יש לערוך פרשנות תכליתית להסכם, תוך שימת דגש על אומד דעת הצדדים וכוונתם בעת כריתת החוזה ותוך מתן פרשנות העולה בקנה אחד עם לשון החוזה.
7. כמו כן, יש לבחון את ההסכמות במבחן ההגיון הכלכלי מסחרי הפשוט, מדוע קיים יתרון, או קיימת הטבה כלשהי לתובעים,ככל שיבחרו בפורמט זה של תשלום.
8. בת"א (מחוזי ת"א) 1040/08 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, מיום 19.8.13)  ערך בית המשפט המחוזי סיכום מצוין להלכה בעניין פרשנות חוזה ולתמורות שחלו בה בשנים האחרונות:

"24.       ניתן לסכם את ההלכות הנוגעות לפירוש חוזה, כפי שהן עולות מפסקי הדין דלעיל ומפסקי דין אחרים, וככל שהן נוגעות לענייננו, כדלקמן:

א.         נקודת המוצא של הפרשנות היא לעולם לשון החוזה, אשר תוחמת את גבולות הפירוש: "גבול הפרשנות הוא גבול הלשון", וצריך להיות עיגון בלשון החוזה לפירוש שבית המשפט מאמץ (ע"א 2553/01 הנ"ל, דברי כב' הנשיא א. ברק בפיסקאות 2-3, ודברי כב' השופט א. ריבלין בפיסקה 10; דנ"א 2045/05 הנ"ל, דברי כב' השופט א. ריבלין בפיסקה 6).

עם זאת, לשון החוזה הינה נקודת מוצא לפירוש החוזה - לא נקודת הסיום; המטרה הסופית היא קביעת אומד דעתם של הצדדים על-פי לשון החוזה ועל-פי הנסיבות החיצוניות לו (ע"א 2553/01 הנ"ל, דברי כב' השופט א. ריבלין בפיסקה 10). על בית המשפט לבחון במקביל את לשון החוזה ואת נסיבותיו החיצוניות, על מנת לאתר את אומד דעתם של הצדדים, ולאמץ פירוש שיגשים את תכלית החוזה (דנ"א 2045/05 הנ"ל, דברי כב' השופט ריבלין בפיסקה 11, וע"א 2553/01, דברי כב' הנשיא א. ברק בפיסקה 2). אך לשון החוזה היא מקור פרשנות הנמצא בדרגה גבוהה יותר מן הנסיבות החיצוניות (דנ"א 2045/05 הנ"ל, דברי כב' השופט מ. חשין בפסקאות 14-15, ודברי כב' השופט א. ריבלין בפסקאות 10-11; ספרו הנ"ל של א. ברק על פרשנות החוזה, בעמ' 497). ..... חזקה זו ניתנת לסתירה במקרים בהם מסתבר כי לשון החוזה אינה ברורה, וקיימת יותר מדרך פרשנית אחת העולה מלשון החוזה.

ב.         כאשר החוזה ניתן לפירושים שונים, יש לאמץ את הפירוש המגשים את תכליתו. תכלית זו הינה התכלית הסובייקטיבית המשותפת של הצדדים, ובלשון סעיף 25(א) לחוק החוזים - "אומד דעתם של הצדדים" (דברי כב' הנשיא א. ברק בע"א 2553/01 הנ"ל בפיסקה 8). לצורך קביעת התכלית הסובייקטיבית של החוזה, ניתן להיזקק לעדויות חיצוניות הנוגעות לנסיבות ההתקשרות ולמשא ומתן בין הצדדים, על מנת לברר מה היה רצונם המשותף (שם, פיסקה 8, ודברי כב' השופט א. ריבלין בדנ"א 2045/05 הנ"ל בפיסקה 9). ....

ג.         המטרה הראשונית והעיקרית בפירוש חוזה היא מציאת כוונתם המשותפת הסובייקטיבית של הצדדים, וזאת לאור עיקרון חופש החוזים והשאיפה לכבד את רצונם של הצדדים (דברי כב' השופט מ. חשין בדנ"א 2045/05 הנ"ל, בפיסקה 28). אולם, מבחינה מעשית קשה לא פעם למצוא את התכלית הסובייקטיבית של החוזה, כאשר כל אחד מן הצדדים מציג תכלית סובייקטיבית שונה מזו של חברו. בנסיבות אלו, כאשר לא ניתן לגבש כוונה סובייקטיבית משותפת של שני הצדדים לחוזה אין מנוס מפניה לתכלית האובייקטיבית של החוזה...

...התכלית האובייקטיבית נקבעת בהתחשב באופי החוזה, והיא מבוססת על ההנחה שהצדדים ביקשו להגשים תכלית שהיא צודקת, יעילה, סבירה והגיונית. על מנת לאתר את התכלית האובייקטיבית של החוזה, על בית המשפט לשאול עצמו מה היה "הרצון ההיפותטי של הצדדים, אילו נתנו דעתם לשאלה הפרשנית הניצבת בפנינו, כאנשים סבירים והוגנים" (שם, פיסקה 14). במסגרת איתור התכלית האובייקטיבית של החוזה, יש לאמץ פירוש המגשים את עקרון תום הלב (דברי כב' השופט א. ריבלין בע"א 2553/01 הנ"ל, בפיסקה 11).

ד.         בית המשפט חייב לבחון לצורך פירוש ההסכם מהו ההיגיון הכלכלי העומד מאחוריו  (דברי כב' השופט א. ריבלין בע"א 2553/01 הנ"ל, פיסקאות 12, 14). חוזה מסחרי נועד להגשים מטרה מסחרית, ויש לפרשו באופן שיגשים תכלית שנותנת ביטוי להיגיון מסחרי-כלכלי, לסבירות וליעילות (ע"א 9609/01 מול הים נ' עו"ד שגב, פ"ד נח(4) 106, 141; ספרו הנ"ל של א. ברק, על פרשנות חוזה, עמ' 532-533; ג. שלו, דיני חוזים - החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, מהד' תשס"ה-2005, בעמ' 426).

ה.        יש לקרוא את החוזה בכללותו, כמכלול אחד, ואין לפרש כל הוראה במנותק מן ההקשר הכללי; הפירוש חייב להביא בחשבון את מערכת האיזונים הכוללת שבחוזה (דברי כב' הנשיא א. ברק בע"א 2553/01, פיסקה 9). יש צורך לאמץ פירוש שלא יפר את האיזון הכלכלי שהחוזה ביקש להשיג (שם, פיסקה 14).

ו.          חוזה יתפרש כנגד הצד המנסח, אך זאת רק כאשר חוזה ניתן לשני פירושים, ושניהם סבירים והגיוניים במידה שווה...

.... בע"א 4651/95 בני סעיד חמודה קבלני עבודות קווי מים נ' המועצה המקומית עראביה, פ"ד נ(5) 81, בעמ' 87, הוצע להביא בחשבון לצורך פירוש ההסכם לא רק את השאלה מי ניסח אותו, אלא גם את מבחן יחסי הכוחות שבין המתקשרים, קרי: מי היה הצד שכוחו לקבוע את תנאי החוזה עדיף. סעיף 25(ב1) לחוק שתוקן בתשע"א נותן ביטוי להשקפה זו, בקובעו: "חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו"."

1. בנסיבות, כאמור לשון החוזה אינה ברורה , כל הוראה מהוראות החוזה שפורטו לעיל, מפנה לזו שאחריה אם זה בנספח התשלומים ואם זה בנספח השינויים.
2. בעוד שהחוזה מפנה לנספח התלשומים, אותו נספח תשלומים מדבר על הצמדה למדד ותו לא בסעיף פירוט התשלומים, כן בסעיף 3ב' לנספח הוא מתייחס לריבית צמודה רק במקרה של הפרשי מדד.
3. במקביל מגיע נספח השינויים, אשר ערך ושינה ומהווה ה"סוף פסוק" מבחינת הוראות החוזה, נוקט בלשון בחירת התובעים בהלוואה מסובדסת, צמודה למדד המחירים לצרכן "וללא ריבית".
4. התובעים ששילמו עד הגשת התביעה את החלק הארי מתמורת הדירה, ולא קיבלו דירה בפועל במועד, באים ואומרים, כך סיכמנו בשלב המו"מ עם נציגי הנתבעות, אשר לטענתם ליוו והסבירו ואף תמכו בהחלטתם לבחור בפורמט של ההלוואה המסובסדת כאשר הם מבטיחים להם כי לא יחויבו בכל תשלום מעבר לתמורה , וכי ההלוואה עצמה בריבית אפסית מבחינתם. את טענתם זו תומכים התובעים, במצג הטרום חוזי שהוצג להם עת שיווקו הנתבעות את הפרויקט עצמו, הנוקט באותה לשון, כן תומכים את טענותיהם בהצהרתה של דיירת נוספת גב' פלדמן אשר גם היא נקטה בהליך דומה בשל אותה סוגיה לצד ראיות.
5. ע"פ הנתבעות עניינה של הגברת פלדמן שונה מזה של התובעים, ועלול להטעות את ביהמ"ש, מאחר והחוזה שעליו היא חתומה שונה מהבחינה כי שם לא נרשם כי אם תבחר היא בפורמט הפעימות לא תישא בריבית. איני רואה איך עניינה של הגב' פלדמן אינו רלוונטי או עלול להטעות, שעה שיש בהצהרתה של גב' פלדמן להעיד על התכלית שמאחורי ההתקשרות בחוזה דומה מול הנתבעת.
6. דווקא עצם התקשרות הגב' פלדמן בפורמט דומה לזה שבחרו בו התובעים, ולא בפעימות מאחר ושם לא היה נקוב כי היא פטורה מריבית, מעיד כי היא בחרה מבין השניים, בפורמט הפטור מריבית צמודה, לעומת זה שאיננו פטור.
7. כחלק בלתי נפרד מראיותיהם של התובעים, צורף פרוטוקל הדיון מתיק הגב' פלדמן, בו נחקר נציג מכירות הנתבעת מס' 1 תחת אזהרה, אותה חקירה מאששת את דבריהם של התובעים לעניין המצג הטרום חוזי, על אף שהתובעים התבססו על פרסום שונה מהפרסום שצורף להצהרתה של גב' פלדמן , עדיין בשני הפרסומים, לא נרשמו צמד המילים "ריבית בנקאית" שעליהם תולה הנתבעת מס' 1 את יהבה, בדיוק כפי שצמד מלים אף הוא הוזכר בחוזה או בנספח השינויים.
8. כן מאותה עדות, ניתן להבין כי המצג שמוצג בפרסום, אינו דומה לחוזה , וזה לגיטימי, אולם, ובזהירות אני אומרת, לא עד כדי הטעיית הלקוח.
9. מכל מקום, בחיפוש אחר התכלית העומדת מאחורי החוזה עסקינן, העדויות החיצוניות לנסיבות ההתקשרות ולמשא ומתן כגון המצגים הטרום חוזיים, כל אלה הופכים לבעלי משקל. התובעים פנו לנתבעת לרכישת דירה על סמך אותה פרסומת שיווקית או מודעה , אשר מבחינתן של הנתבעות אין לה כל משקל שעה שנחתם חוזה מחייב, אולם במצב הדברים כאשר אין פרשנות אחידה להסכם, מודעה זו מתעצם משקלה, אלא אם כן מלכתחילה היא מוגדרת כלא מחייבת , בע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5) 462, 472 (2003) "כעניין של נוהג שיווקי הולם, ראוי הוא שחברות קבלניות, בהציגן לציבור פרוספקטים ומסמכי שיווק של דירות, תקפדנה להדגיש בפני הציבור כי הנתונים המצוינים בהם הם אך אינדיקציה כללית לאופי הממכר, ואין לראות בהם נתונים מחייבים, לבל יווצר חשש להטיית הציבור".
10. באשר לשוני הקיים, בין כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים דנן, אין מנוס מלפנות לתכלית האובייקטבית של החוזה, בהתחשב באופיו, וההיגיון העומד מאחוריו של אותו הסכם כמכלול . לפי ההלכה כאמור לעיל, כדי להתחקות מאחורי אותה פרשנות, על בית המשפט לבחון מהו ההיגיון הכלכלי או המסחרי העומד מאחוריו.
11. דומה כי בענייננו, ההיגיון המסחרי או הכלכלי אמור לשרת סבירות ויעילות הכל תחת עיקרון תום הלב, אז נשאלת השאלה המתחייבת מכל האמור לעיל, האם ההטבה שהציעה הנתבעת לתובעים, כאשר אותה הטבה היוותה דחיפה להתקשרות הצדדים, משרתת את התכלית שבא החוזה להגשים, כתכלית צודקת, סבירה, יעילה והגיונית.
12. מהיגיון פשוט, התשובה על השאלה לעיל בשלילה. הרי אם לא הבעייתיות בניסוח החוזה, ומבלי להרחיק לכת עד חוסר תום לב, אלא התרשלות בהסבר ובניסוח מטעם הנתבעת לחוזה - מה יגרום לקונה פוטנציאלי להתחייב בחוזה, שבו הוא יחוייב לשלם לקבלן או לחברה היזמית, סכומים גבוהים הרבה מונים מעבר לתמורה שהוא משלם עבור רכישת דירה חדשה, רק מאחר שהוא בחר "במנגנון" מסוים, בעוד שהיה ביכולתו להתקשר בדרך אחרת, אשר בה כלל לא היה מחויב בכל תשלום מעבר לתמורה.
13. לו עניין החיוב בריבית היה מוסבר היטב, והתובעים היו מכלכלים צעדיהם בהתאם, הרי שניתן היה לבחור אפשרות של נטילת משכנתא מכל בנק למשכנתאות, תוך בחירת המחיר שהם ישלמו בדמות הריבית, וישארו בפורמט הראשון, וכי מה הואילו חכמים? מדוע לבחור בפורמט זה של הנתבעת ולא לפנות למוסד בנקאי לנטילת משכנתא למימון תשלום התמורה לפי הפורמט הראשון?
14. דומה כי אם מאמצים את הפרשנות, ללא הריבית הצמודה על מלא התמורה של הדירה, לא יופר האיזון הכלכלי שהחוזה ביקש להשיג, במיוחד כאשר הנתבעת מס' 1, קיבלה או תקבל את מלוא התמורה של הדירה לפי ערכה בחוזה. כן, כפי שהאחרונה טענה כי הפורמט מיטיב עם התובעים ששילמו סמוך לקבלת היתר הבניה ולא לפני, הרי תשלום ההלוואה סמוך לקבל ההיתר יש בו להיטיב גם עם מצבה של הנתבעת עצמה.
15. מכל מקום, חוזה מתפרש כנגד מנסחו, ואת החוזה ניסחה הנתבעת מס' 1. כמו כן יש להתחשב ביחסי הכוחות שבין הצדדים, כאשר ידה של הנתבעת הייתה על העליונה בקביעת סעיפיו של החוזה, במיוחד החוזה שמראש נוסח על ידה והשינויים בו נערכו בנספח שינויים.
16. לסיכום, התובעים טענו בסוף סיכומיהם כי, בהליך המתנהל בין הצדדים , ותובעים נוספים, בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיק 42242-04-21 , הושגה פשרה דיונית לפיה ועל מנת לקבל חזקה בדירה, הפקידו התובעים סך של 510,461 ₪ , מהם סכום שאינו במחלוקת ע"ס 199,410 ₪ , והיתרה הסכום השנוי המחלוקת בסך של 311,051 ₪ עבור הריבית הצמודה.
17. שם נדון גם עניין ההוצאות הכלליות, שאינו רלוונטי לענייננו, ואכן מהווה הרחבת חזית אסורה שאין בה עסקינן במסגרת הליך זה.
18. בנסיבות, התביעה מתקבלת כנגד הנתבעת מס' 1.
19. התביעה נגד הנתבעת מס' 2, תמחק שכן כל מסמכי ההתקשרות היו מול הנתבעת מס' 1, וממילא אין חבות אישית במקרה דנן.
20. ניתן בזה פסק דין המצהיר כי עם תשלום הסך של 199,410 ₪, התובעים מסיימים חובותיהם לפי חוזה המכר עסקינן, ובכך ייראו כמי ששילמו את מלוא התמורה עבור רכישת הדירה והם זכאים לקבל את החזקה בה.
21. הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בגין שכ"ט עו"ד בשיעור 15,000 ש''ח .
22. הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהיום .
23. לאור ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, התובעים ]פטורים מתשלום החצי השני של אגרת התביעה.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"ב, 05 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.