תיק זה עבר לטיפולי.

עקב טעות לא ניתנה החלטה בבקשה שהוגשה כבר ביום 26.6.22 ועל כך אני מתנצלת בפני הצדדים.

ביום 26.6.22 ביקשה הנתבעת בקשה לעיון חוזר בהצעת בית המשפט, אשר מגיעה בהתאם לפירוט מיום 19.1.22 לכדי 60,000 ₪ נטו מעבר למל"ל. לטענת הנתבעת עולה מההצעה כי לתובע ניתן פיצוי מלא לתקופה מיום 12.11.17 ועד ליום 31.7.18 וזאת למרות שמתדפיס רציפות הביטוח עולה כי לתובע שולם שכר מלא בשנת 2017 ועל כן הפיצוי שניתן בגין הפסדי שכר לעבר אינו משקף את נזקי התובע. כמו כן טענה הנתבעת כי גם לעתיד הפיצוי שהוצע אינו משקף פיצוי עד גיל 67.

עיינתי בתחשיבי הצדדים ובהצעת כב' השופטת וינברגר.

באשר להפסדי העבר, אין מקום לשנות את ההצעה. מדו"ח רציפות הביטוח עולה כי מתחילת דצמבר 2017 ועד אפריל 2019 התובע לא עבד, משמע במשך 16 חודשים, כאשר ההצעה ניתנה בגין הפסדי שכר מלאים רק בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי- עד סוף יולי 2018, משמע הפסד מלא של 9 חודשים ומיום זה על פי שיעורי הנכות כאשר מיום 1.12.18- על פי 10%.

הפסד שכר לעתיד ניתן סכום של 25,000 ₪ - כאן דווקא מצאתי לנכון לשנות מההצעה, שכן לתובע נותרו 7 חודשי עבודה עד גיל פרישה, והחישוב מביא לפיצוי של 10,000 ₪.

ניכויי המל"ל- על פי המסמכים שהוגשו- קצבאות המל"ל עמדו ע"ס 106,761 ₪, אולם לא הוגשה אסמכתא באשר לדמי הפגיעה. בחישוב משוער של דמי הפגיעה, אמורים היו דמי הפגיעה לעמוד ע"ס כ- 21,500 ₪. לפיכך ניכויי המל"ל עומדים ע"ס 128,261 ₪.

לאור האמור להלן ההצעה החדשה:

הפסד שכר בעבר- 110,000 ₪

הפסד שכר עתיד- 10,000 ₪

הפסדי פנסיה- 15,000 ₪

עזרת צד ג' והוצאות - 15,000 ₪

כאב וסבל- 25,000 ₪

סה"כ לפני ניכויים- 175,000 ₪

ניכויי מל"ל- 128,261 ₪ -

לאחר ניכוי- 46,739 ₪.

לאור האמור, הצעת הפשרה עומדת ע"ס 47,000 ₪, כאשר להצעה זו יש להוסיף שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן החזר אגרה.

על התובע להודיע עמדתו תוך 14 יום והנתבעת תודיע עמדתה תוך 45 יום לאחריו.

התיק יובא לעיוני ביום 18.12.22.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשפ"ג, 16 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.