1. לפני המלצת הממונה בעניינה של המבקשת ("החייבת").
2. ביום 4.8.20 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינה של החייבת, לבקשתה. צו החיוב הועמד על סך 2100 ₪.
3. ברקע ההליך יצוין כי גם אביה ואחיה של החייבת מנהלים, איש איש, הליכי פש"ר. החייבת ובן זוגה עובדים ומשתכרים יחד כ-26,000 ₪ לחודש. חלק הארי בהכנסת התא המשפחתי נובעת מהכנסות בעלה של החייבת. הוצאות התא המשפחתי גבוהות מעט יותר מן ההכנסות.
4. הנאמן מציין בהמלצה כי הוצאות החייבת מצויות ברף הגבוה. עם זאת לדעתו לא ניתן להתעלם מכך שחלקה הארי של ההכנסה המשפחתית נובע מכך שבעלה של החייבת הוא המפרנס העיקרי ולא ניתן להכפיפו לכללים החלים על החייבת המצויה בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, סבור הנאמן כי החייבת אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה.
5. לאור כל האמור בא הנאמן בהמלצה לקבוע לחייבת תכנית תשלומים במסגרתה תוסיף לקופה 36 תשלומים חודשיים בסך 3200 ₪ כל תשלום. לבקשת החייבת נאותה הנאמן לפרוס את הסכום הכולל המתקבל מן התוכנית האמורה כך שישולם ב- 45 תשלומים חודשיים בסך 2500 ₪ כל תשלום.
6. בטיעונה בע"פ הדגישה ב"כ הנאמן כי חלקה של החייבת בהסתבכות הכלכלית הוא מינורי ולא נמצא חוסר תום לב קיצוני באופן התנהלותה.
7. הנושה עו"ד עוזרי טען כי ראוי לקבוע לחייבת תכנית תשלומים הכוללת החזר חודשי בסך 4500 ₪. הטעם לכך כפול: ראשית, יש להתייחס להכנסות החייבת ובעלה כמקשה אחת מבלי להבחין ביניהם ( כפי שניסה הנאמן לעשות במסגרת ההמלצה). שנית, יש לעשות שימוש באמות המידה שקבע הממונה לקיום בכבוד.
8. ב"כ הנושה מר יצחקי ציין כי התנהלות החייבת בנוגע לאופן יצירת לפחות חלק מהחובות מעוררת תמיהות שראוי היה כי יבחנו לעומק על ידי הנאמן. בנסיבות אלה עתר ב"כ נושה זה להורות על ביטול ההליך או לחלופין למנות בעל תפקיד שיעמיק בירוריו.
9. בהתייחס לטיעוני הנושים ציינה ב"כ הנאמן כי אמות המידה שקבע הממונה אינן מביאות בחשבון כי יוקר המחייה משתנה ממקום למקום ברחבי הארץ. כמו כן ציינה כי כיוון שחלקה של החייבת בפרשיה שהובילה להסתבכות הכלכלית הוא מינורי הרי שראוי יהיה לתת את הדעת לטענות הנושה יצחקי בתיקו של אביה של החייבת שהיה "הרוח החיה" בעסקה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי ליתן בעניינה של החייבת צו שיקום כלכלי ולפיו תוסיף לקופה 45 תשלומים חודשיים בסך 2500 ₪ כל תשלום. זאת מבלי שיהיה בדבר כדי לגרוע מזכות הנאמן לפעול למימוש נכסים פיננסיים לא מוגנים המוקנים כדין לקופה.
2. אפתח ואומר כי מצאתי לסמוך את ידי על קביעת הנאמן ולפיה לא נמצא דופי של ממש בהתנהלות החייבת בהליך או עובר להליך (שלב יצירת החובות). יתר על כן, נראה לי כי בשים לב לחלקה המינורי יחסית של החייבת בפרשה שהובילה להסתבכות הכלכלית הרי שראוי ונכון יותר ל"תרגם" את טענות הנושה לסעדים קונקרטיים ומגובשים יותר בתיקו של אבי החייבת אשר היה "הרוח החיה" מאחורי עסקת המקרקעין.
3. לעניין טענת הנושה עו"ד עוזרי בדבר הגדלת צו החיוב. יש ממש בטענת הנושה לפיה הכנסות החייבת אינן נבחנות במנותק מהכנסות התא המשפחתי כולו. אכן, בעלה של החייבת אינו בהליך חדלות פירעון. ואולם, לא ניתן להתעלם מהכנסתו ותרומתה לתא המשפחתי בעת בחינת כושר ההחזר שנקבע לחייבת. לעניין גובה ההוצאות בהתחשב באזור המגורים: מדובר בסוגיה בעייתית. נוהל הממונה בדבר דמי קיום מינימליים בכבוד אינו מתחשב בפערי הוצאות בין אזורי מגורים שונים בארץ ובדין הוא אינו עושה כן. אילו היו הנחיות הממונה מביאות בחשבון את אזורי המגורים לעניין סבירות הוצאות המחייה היה הדבר משדר מסר בעייתי ולפיו "קבוצות אוכלוסייה מסוימות יכולות להסתפק בקו עוני נמוך יותר לעומת קבוצות אוכלוסייה אחרות" (דוח הועדה לבחינת תכנית הפירעון בהליך פשיטת רגל, פס' 73( 8.11.2015) זמין באתר: www.justice.gov.il › ApotroposKlali › PressRoom › Documents › haris ("דוח חריס"). בהקשר זה אציין כי דוח חריס קובע כי קיימת ציפייה כי חייב המתגורר עם משפחתו בדירה יקרה יעתיק את מגוריו לדירה זולה יותר ואולם "אין ציפייה כי החייב יעתיק את מקום מגוריו למרחק רב ממקום מגוריו הקודם... וזאת משום שמעבר כזה עלול להיות כרוך באובדן מקום עבודה, מקום לימודים של ילדי החייב ומערכת הקשרים של משפחתו וכן עלול להיות כרוך בהוצאות מעבר גבוהות" (פס' 73).
4. בראיה זו של הדברים, יפה עשה הממונה בשעה לא קבע הוצאות בהתאם לחתך אזורי מגורים. עם זאת, ובהינתן שהוצאות מחיה מושפעות בין היתר מאזורי מגורים, התעלמות מנתון זה הופכת את מלאכת קביעת ההחזר החודשי של החייבת בתכנית התשלומים למנותקת מהמציאות הכלכלית והדבר אינו ראוי.
5. לאור כל האמור מצאתי לקבוע לחייבת צו שיקום כלכלי בגדרו תוסיף להליך 36 תשלומים חודשיים בסך 3200 ₪ כל תשלום. לבקשת החייבת יפרש סכומה הכולל של התכנית הנ"ל ל- 45 תשלומים חודשיים שווים בסך 2500 ₪ מבלי שיהיה בכך כדי לגרוע מזכות הנאמן לפעול למימוש נכסים לא מוגנים המוקנים כדין לקופה.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"ב, 05 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.