1. בפני בקשת הנתבע 1 לתיקון כתב ההגנה.
2. בבקשתו טוען הנתבע 1 כי בשל לחץ זמנים כתב ההגנה שהוגש מטעמו כלל טעויות בתום לב ואי תיקונו יביא לפגיעה בלתי מידתית בו. נטען כי הדברים התבהרו רק לאחר שהנתבע 1 נרגע מלחצים ופחדים שהפעיל עליו התובע ולאור כתב התשובה שהוגש. הנתבע 1 מודה כי התובע הוא נגן בתזמורת המנגנת את הרצועות המדוברות אך טוען כי אין לו זכויות יוצרים בהן. מבוקש להוסיף טענה של העדר יריבות והתייחסות קונקרטית לאלבומים שנטענה לגביהן ההפרה.
3. התובע טען בתגובתו כי יש לדחות הבקשה לאור ליקויים בתצהיר הנספח לה, בפרט כאשר מדובר בבקשה לתיקון הכוללת חזרה מהודיה בעובדות. אין לקבל את הטענה של לחץ זמנים שכן לרשות הנתבע 1 עמדו 60 ימים להגשת כתב ההגנה מטעמו, שאף הוגש לפני המועד החוקי. התובע מכחיש טענות על הפעלת לחץ ומדובר אך ברצון הנתבע 1 לשפר את גרסתו. אין מקום לקבל את טענת העדר היריבות לאור גרסת הנתבע 1 עצמו וגם לאור דו"ח חוקר מטעם התובע.
4. לחילופין טען התובע כי יש להגביל את התיקון רק למבוקש, לאפשר לתובע, במקביל, לתקן את כתב התביעה ולהורות על צירופה של החברה כנתבעת נוספת לקבוע כי התביעה כבר הומצאה לה. כן נטען כי יש מקום לחיוב הנתבע 1 בתשלום הוצאות הבקשה.
5. הנתבע 1 הגיש כתב תשובה במסגרתו, בין היתר, התנגד לטענות החלופיות של התובע.
6. בעקבות כתבי הטענות הורתי על הגשת תצהיר מתוקן מטעם הנתבע 1 אשר יכלול את פרטי זיהויו המלאים וכך נעשה.

דיון והכרעה

1. הכלל שהתגבש בפסיקה נוקט גישה ליברלית לתיקון כתב טענות כדי לייעל את ההליך ולהכריע בשאלות שבאמת דורשות הכרעה. תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 מקנה סמכות לבית המשפט להורות על תיקון כתב טענות וזאת "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן" כאשר יש לשקול, בין היתר, את התנהלות המבקש, השלב הדיוני והמטרה שבתיקון.
2. אני סבור כי בנסיבות דנן השיקולים הבסיסיים שנקבעו בתקנות מתקיימים ומצדיקים את קבלת הבקשה.
3. ראשית, מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בסמוך לאחר הגשת כתבי הטענות ובטרם נקבע מועד לדיון בהליך.
4. שנית, התיקון נועד להעמיד בפני בית המשפט את המחלוקת, שממילא עולה לדיון בהליך גם בנוגע לצד נוסף, בהתייחס לשאלת קיומן של זכויות יוצרים של התובע.
5. שלישית, התיקון נועד להעמיד בפני בית המשפט גם את שאלת החבות האישית של הנתבע 1, בין היתר, לאור המפורט בכתב התביעה בהתייחס למהות הפרת הזכויות הנטענות.
6. רביעית, אומנם, אין לקבל טענה של "חוסר זמן" שהובילה להגשת כתב ההגנה המקורי בנוסחו, ועולה גם מהבקשה כי היא באה לעולם לאחר, ואולי בעקבות, הגשת כתב התשובה מטעם התובע. אולם, הנתבע פירט בבקשתו את הנסיבות המלאות ואינני סבור כי קיים חוסר תום לב בהתנהלותו.
7. שילוב הנ"ל כאמור מצדיק לאפשר לנתבע 1 לתקן את כתב ההגנה כדי לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן בו מועלות מכלול השאלות הנדרשות להכרעה, ובפרט כאלו שממילא עולות בהליך כנגד אחרים. אולם, האמור אינו פוטר את הנתבע מאחריות לעבודה הנוספת המוטלת על התובע ולעיכוב בבירור ההליך כאשר עסקינן, בין היתר, גם בתיקון עובדתי. אחריותו זו של הנתבע 1 ניתנת להסדרה בפסיקת הוצאות.
8. לעניין בקשותיו החלופיות של התובע בתגובתו.
9. צודק התובע שיש להגביל את תיקון כתב ההגנה למפורט בבקשה בלבד וכך יעשה.
10. לא ניתן לאשר תיקון רטרואקטיבי ואוטומטי של כתב התביעה ללא המצאה לאישיות משפטית נפרדת, גם אם הנתבע 1 הינו בעל מניות ומנהל באותה אישיות משפטית. בשלב זה, ובהתאם לסמכותי על פי תקנה 47(א) לתקנות, יש מקום לאפשר לתובע להגיש כתב תשובה מתוקן לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן מטעם הנתבע 1.
11. כאמור לעיל צודק התובע כי יש מקום לחייב את הנתבע 1 בתשלום הוצאות בנסיבות הבקשה דנן ולאור הוראות תקנות 53 ו- 151 לתקנות.

סיכום

1. לאור כל האמור לעיל אני מורה כלהלן:
2. אני מאשר תיקון כתב ההגנה על ידי הנתבע 1 כמפורט בבקשה בלבד (ובהתאם לסעיף 9 לתצהיר המעודכן של הנתבע 1). כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 21 יום.
3. התובע רשאי להגיש כתב תשובה מתוקן בתוך 21 יום מקבלת כתב ההגנה המתוקן.
4. אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות הבקשה ותיקון כתב ההגנה.
5. בשלב זה, ובהתאם להוראות התקנות, יקבע התיק לעיון פנימי למעקב אחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים.
6. תשומת לב הצדדים לתחולת הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 על ההליך.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשפ"א, 02 יוני 2021, בהעדר הצדדים.