לפניי בקשה מטעם הנאמנת לביטול צו לפתיחת ההליכים.

רקע וטענות הצדדים

1. צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ניתן על ידי הממונה בתאריך 10.2.2021, במסגרתו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 150 ₪ ונקצבו מזונות בהליך (בהחלטה מתאריך 17.3.2021).
2. בתאריך 8.12.2021 הגישה הנאמנת בקשה לביטול הליך. הנאמנת פירטה כי על אף שהיחיד עומד בצו התשלומים שהושת עליו, הוא אינו מגיש דו"חות חודשיים כסדרם וגם את הדו"חות המוגשים, היחיד מגיש ללא אסמכתאות מתאימות. עוד הוסיפה הנאמנת כי במועד הגשת הבקשה, כבר ניתנו ליחיד מספר התראות להסיר את מחדליו. הנאמנת ציינה בבקשתה כי לדידה, יש להורות על "תקופת צינון" של שנה עד שנה וחצי בהתאם להלכת מנאר (רע"א 663-21 שייח יוסף מנאר נגד הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים, פורסם בנבו, 20.6.2021) (להלן: "עניין מנאר"). היחיד הגיש תגובתו לבקשה ובה נטען כי בשל מצבו הבריאותי לא עמד היחיד בהוראות ההליך וביקש ארכה לשם הסרת המחדלים.
3. בתאריך 11.9.2022 הגישה אם ילדיו של היחיד בקשה לביטול הליכים ובה טענה כי היחיד לא עומד בתשלומי המזונות שנקצבו בהליך. בתגובתה מתאריך 29.9.2022 ציינה הנאמנת כי היחיד מתמיד במחדליו, אינו מגיש דו"חות ואינו עומד בתשלום המזונות, כך שהוא יוצר חובות חדשים בהליך ולכן הצטרפה הנאמנת לבקשה ואף ציינה כי היחיד לא הסיר את המחדלים על אף הארכה שניתנה לו.

מסגרת משפטית

1. בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי:

"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

1. בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע:

"(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע:

"[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

1. לעניין אי הגשת דו"חות כלכליים נקבע בעניין שנדון בעחדל"פ (מחוזי ת"א) 11856-05-21 יונתן סלומון נ' עו"ד ארז חבר, נאמן (30.6.2021), כי:

"לא למותר לציין, כי תשלום חודשי סדיר לקופת הכינוס, כמו גם הגשת דו"חות כלכליים מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת, הם מאבני היסוד של ההליך [...] ביצוע תשלומים בלתי סדירים ואי הגשת דו"חות במועד, פוגעים במכלול המטרות לשמן נועד ההליך. הפגיעה אינה רק בנושים הממתינים לכספם אלא גם ביחיד עצמו אשר מונע את היכולת לברר את עניינו ולקדם את התיק לכדי הפטר. מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר שמיטת חובות ללא מעצור. המטרה החשובה של שיקום החייב, לא תושג ללא התנהלות כלכלית נאותה, המוצאת ביטויה בתשלומים סדירים ודו"חות תקינים" (שם, פסקה 18; הדגשה לא במקור).

1. בעניין מנאר שהוזכר לעיל קבע כבוד השופט מינץ (שלדעתו הצטרפו השופטים עמית וסולברג) כך:

"אין מקום לאפשר ליחיד להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים ללא כל "תקופת צינון" בין הליך חדלות פירעון שבוטל לבין הליך חדלות פירעון חדש [...] אם יחיד יהיה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליו, איזו תוחלת תהיה לביטול ההליך בשל אותם מחדלים? איזו תוחלת תהיה לאזהרה ולהתראה כי ההליכים יבוטלו אם לא יסיר היחיד את מחדליו? איזה תמריץ יהיה ליחיד לשתף פעולה עם ההליך, אם יהיה רשאי להסתופף תחת הגנותיו, ברצותו יוצא ממנו, ברצותו נכנס אליו, כל אימת שירצה?" (הדגשה שלי, י.פ.).

ובהמשך:

"אין אפוא כל סתירה בין קביעת תקופת צינון בין הליך חדלות פירעון אחד למשנהו, לבין התכלית שעניינה קידום שיקומו הכלכלי של החייב. החוק מבקש לתמרץ את החייב לשתף פעולה עם ההליכים, על מנת להביא לשיקומו (ראו למשל: סעיף 163(ג)(1) לחוק לעניין הארכת תקופת התשלומים בגין אי-שיתוף פעולה מצד החייב). ככל שתהא פתוחה הדלת בפני יחיד המבקש לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש, מיד לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליו, הרי שייחלש התמריץ המעודד אותו לשתף פעולה במהלך ההליך, שאמור בתורו להביא לשיקומו." (הדגשה שלי, י.פ.).

דיון והכרעה

1. בנסיבות אלה יש לייחס ליחיד ניצול לרעה של ההליך, מכיוון שמחד גיסא, הוא נהנה מההגנות שהחוק העמיד לו מפני הליכי גבייה של הנושים ומאידך גיסא, גילה אדישות וזלזול ולמעשה זנח את ההליך. לפיכך, אין הצדקה להמשך ההליך.
2. לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד. כמו כן, אני מורה על תקופת צינון של שנה מהיום, שבמהלכה, לא יוכל היחיד לפתוח בהליך חדש.
3. הדיון הקבוע לתאריך 21.11.2022 – מבוטל.
4. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של היחיד יישארו בתוקף למשך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.
5. הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחתה של הנאמנת והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.
6. ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
7. המזכירות תודיע לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.