1. לפני שתי תביעות נזיקין שהדיון בהן אוחד, תיק מספר 3363-07-20 ותיק מספר 51138-07-20 בגין אותה עילה ונסיבות דומות. ואלו הן עיקריהן: התובעות טוענות לנזק שנגרם לרכביהם כתוצאה מאי ניקוז קולטנים שנמצא בשטח שיפוטה של הנתבעת (מי הגשם). התובעת 1 הגישה את תביעתה על סך של 11,355 ₪ והתובעת 2 הגישה את תביעתה על סך 45,199 ₪.
2. התובעת 1 טוענת כי ביום 4.1.20 חנה רכבה ברחוב האחווה 6 בתל אביב. במהלך היום ירד גשם עז, ניקוזי הביוב לא פעלו כראוי ומשכך הוצף הרחוב. כתוצאה מההצפה ניזוק הרכב הנפגע ונגרמו לו נזקים. בטופס ההודעה על המקרה נמסר: "רכב אחרי הצפה.. המים הגיעו עד לחצי רכב".
3. התובעת 2 טוענת כי ביום 4.1.20 רכבה חנה ברחוב הבושם 8 בתל אביב והוצף בעקבות מי גשמים שירדו במקום. עוד טוענת כי ניקוז מי הגשמים העירונית לא תפקד כראוי. בטופס הודעה על מקרה תאונה מיום 7.1.20 נמסר: "אור לילה לבוקר גשום במיוחד בתחילתו ירידה מאסיבית של כמות אדירה. הרחוב בו אני גר הוצף בכמויות מים והציף את הרחוב עד לגובה הרכבים ללא הפסקה במשך 4 שעות. הרכב הוצף עד לגובה הכיסא במים. מצ"ב סרטוני וידאו מאותו יום גשום, יום שבת 4.1.20".
4. בכתבי ההגנה נטען כי במועד האירוע ירדו בארץ ובתחום שיפוט הנתבעת כמויות גשם גדולות לאין שיעור מהממוצעים הרב שנתיים ולא היה ביד הנתבעת למנוע את האירוע.
5. הנתבעת הסתמכה על חוות דעת של "מטאו טק" וגם דו"ח השירות המטאורולוגי המראים לדידה כי במועד האירוע עוצמות הגשם היו חריגות, וכי מדובר באירוע חריג המתרחש אחת ל-100 שנים, ועל כן מערכת הניקוז באזור האירועים, הן במקום ההצפה של רכב התובעת 1 והתובעת 2, לא אמורה למנוע הצפה בסדר גודל כזה.
6. לבסוף טוענת הנתבעת כי מערכות הניקוז בשטחה פעלו כראוי ולא גרמו להצפה עובר להצפה הנטענת בכתב התביעה.
7. הנתבעת צרפה לכתב ההגנה את חוות דעת מומחה למטרולוגיה, דר' נח וולפסון. מעיון בה עולה כי הנתבעת טוענת לאירוע גשם חריג בעיר תל אביב ביום 4.1.20 אשר הסתיים ביום 5.1.20 בשעה 08:00. עוד עולה מחוות הדעת כי מבדיקת המדידה בתחנת מקווה ישראל המייצגת את אזור דרום תל אביב (המקום בו התרחשו האירועים משוא התובענות) ובה נתונים למעלה מ – 65, למדים שהשכיחות לאירוע של שקעים בכמות של 100 מ"מ ומעלה ביממה כפי שקרה ביום 4.1.20 באזור תל אביב בעונת הגשמים היא אחת ל – 10 שנים.
8. הנתבעת אף צרפה מכתב מהשרות המטאורולוגי של מדינת ישראל ממנו עולה כי "אתמול (4 בינואר 2020) ירדו בתל אביב ובאזורים נוספים במישור החוף כמויות גדולות של גשם ובעוצמות גבוהות ... ב4 לינואר ירדו למעלה מ-100 מ"מ בדרום תל אביב והסביבה".
9. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות המצוי בתובענות, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעות להידחות ואפרט:
10. בדיון שהתקיים לפני העיד דר' נח וולפסון כי בשעות הצהריים ביום האירוע נמדדו כמויות גשם גבוהות "בדרום ת"א ... נמדדו 67 בשעה 13:00, 54 בתוך 30 דקות ו- 42 מ"מ בתוך עשרים דקות" (עמוד 5 שורות 12-13 לפרוטוקול). על טווח השעות "הבעייתי" ציין, כי ביום האירוע, השעות שבהן היו כמויות משקעים חריגות הם "ב-4 לחודש בין השעות 12:00 לשעה 14:00" (עמוד 5 שורה 16 לפרוטוקול), כי "אני לא יודע אם בין השעה 07:00 לשעה 08:00 ירדו 100 מ"מ. חוות הדעת שלי אינה רלבנטית למה שקרה לפני השעה 08:00" (עמוד 6 שורות 25-26 לפרוטוקול). בהקשר לשאלה האם בין השעה 09:00 לשעה 10:00 ביום האירוע ניתן להחשיב את כמויות הגשם שנמדדו כנתונים חריגים השיב: "אם אתה מדבר על כמות אז הכמות לא חריגה" (עמוד 6 שורה 32 לפרוטוקול). הוסיף להעיד "אתה נשאלת לגבי כמויות גשם שירדו ביממת הגשם של ה- 3.1 חברי שאל אותך לפני 08:00 של 4.1 וזה מוגדר אצלכם ליממת גשם של 3.1?, "השיב": נכון. בדוח השירות המטאורולוגי שצורף לחוות הדעת שלך שכותרתו סיכום מזג אוויר מינואר 2020 בעמ' 5, סעיף א', יש סקירה של אירועי הגשם שירדו בין 1 ל- 5 בחודש, אני לא רואה שם אף מילה על ה- 3 לינואר, מה אפשר להבין מזה? ... אני יכול להעיד רק על מה שאני הייתי בודק, יכול להיות שהיו דברים או שלא, לא הסתכלתי על זה, אני לא יכול להביע דעה על מה שלא ראיתי" (עמוד 10 שורות 18-26 לפרוטוקול).
11. בנוסף העיד מר עזרא נווה, עד מטעם הנתבעת, המשמש כמנהל יחידת התיעוד בעירית תל אביב יפו (עמוד 11 שורה 27 לפרוטוקול). בעדותו ציין, בהקשר לסרטונים שצורפו לכתב ההגנה, כי הוא לא צילם אותם אך הוא צפה בהם וכי מי שצילם אותם הוא "קבלן בשם נטע עופר, זה קבלן התחזוקה של תאגיד מי אביבים שמצבע עבור עירית ת"א את כל מערך התחזוקה של קווי הניקוז, בנוסף לקווי הביוב בעיר ת"א" (עמוד 12 שורות 1-2 לפרוטוקול). אשר לפעולות הנדרשות לשם ניקוי קולטן ציין: "צריך להסתכל פנימה ויזואלי להרים את רשת הקולטן שצמודה לאבן השפה, להרים עם כלי חפירה את הסחף שנכנס פנימה, את האדמה שנכנסה ונפלה פנימה ולנקות את הקולטן שהוא אלמנט של 37 על 80 ס"מ ... על מנת להבטיח שהשטחים שמפורזים כ- 15 אלף יהיו ערוכים לקלוט את הגשם שיורד העיר" (עמוד 12 שורות 16-20 לפרוטוקול).

בעדותו ציין גן, כי הוא לא מנקה את הקולטנים בעצמו אלא הוא אחראי על העובדים שעושים זאת וכי היה ברחובות בהם אירעה ההצפה מושא התביעה פעמים רבות, וכי "התפקיד שלי זה לוודא שהקולטנים שהתגלו כמלוכלכים יעברו ניקיון והדרך לוודא זאת שהקבלן בשטח, דבר ראשון צריך לנקות. יש לנו תיעוד שהוא בא עם את חפירה ומנקה. מה שחשוב מבחינתי זה לראות את הכתובת ולראות הצביעה הטרייה, את הרשת, את השקים מלאים" (עמוד 14 שורות 4-7 לפרוטוקול). עוד העיד כי אינו יכול להראות או להציג ראיה של ניקוי הקולטן או האם הקולטן נקי בפנים "להראות את החפירה עצמה אין את זה" (עמוד 14 שורה 13 לפרוטוקול). הוסיף להעיד בנוגע לשאלה שנשאל "אז יכול להיות מצב שהקבלן ניקה את הקולטן וצבע אותו ואתה בפועל מאמין לו, יש לו הרבה פועלים, נכון? ... יש מפקחים שבאים אחריו לבדוק שהוא עושה את העבודה. ... גם בעדכונים שהוא נותן לנו בשוטף הוא טורח להרים טלפונים ושואלים כדי לוודא ויש אמון בין אנשים. המטרה שלי זה לא לבוא ולעשות את המקסימום כדי להביא את המערכת הזו למצב מיטבי" (עמוד 14 שורות 14-21 לפרוטוקול).

עוד העיד, כי בנוסף לניקוי קולטנים ישנן עוד פעולות שהנתבעת עושה על מנת לדאוג ולוודא כי במצבים של ימים גשומים במיוחד לא יהיו אירועים של הצפות: "פעולות שאני אחראי עליהם לוודא פינוי המין במרחב ציבורי באופן הכי מהיר זה פעולה. אנחנו נערכים עם כוחות מיוחדים, צוותים במסתובבים בעיר ומקבלים פניות תכופות לגבי מפגע או מטרד ... יש פה פעולות שאנחנו נערכים לתת מענה כמה שיותר מהר במזג אויר סוער מאוד. כל זמן שהכוננות מוגדרת ככוננות סופה, הם עובדים 24/7, בנוסף יש ביוביות שאמורות לתת מענה במידה והם סתומות של צנרת או קולטנים. ... אתה יכול להגיד לי כמה ביוביות יש והיכן הם היו בתאריך 4.1.2020? לדעתי היו וזאת עלפי הזיכרון מעל 10 ביוביות. ביום יום יש אחד או שתיים או שלוש. ביום האירוע הזה מעל 10 ביוביות. ... אני הייתי בתל אביב בשעה 06:00 כשהאירוע היה בשעה 09:00. למה לא דאגתם שתהיה ביובית ברח' אחווה? ... זה אני לא יודע להגיד לך" (עמוד 15 שורות 1-18 לפרוטוקול). עוד העיד כי רחוב הבושם הוגדר כרחוב חם "לכן הגדרנו אותו כרח' חם מזה שאנו צופים שלוקחים את הסחף ולכן נתנו דגש מיוחד לרח' הבושם" (עמוד 16 שורות 30-31 לפרוטוקול), וכי אין לו תיעוד מטעם הנתבעת לכך שהיא מבצעת בדיקה מדגמית "יש לי תיעוד, פה לא. בתצהיר הזה אין לי" (עמוד 17 שורה 27 לפרוטוקול).

1. בענייננו אין חולק כי קיימת לנתבעת חובת זהירות כלפי הבאים בשטחה מאחר ומדובר ברשות מקומית אשר אחד מחובותיה המרכזיים הוא תיקון, ניקוי וניקוז של המרחב הציבורי וזאת בהתאם לסעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (ראו למשל: בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (25.6.2006)).
2. תחילה יש לבחון האם הנתבעת התרשלה והפרה את החובה שלה כפי שציינתי לעיל לטפל בתקינות הקולטנים. מעיון בחומר המצוי בתיק ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים אני קובע כי הנתבעת לא הפרה את חובתה.
3. עד הנתבעת מר עזרא פרט את הפעולות שעל הנתבעת לעשות בכדי להתכונן לירידת גשמים ולהימנע מהצפות: ניקיון הקולטנים – יש להסתכל פנימה לתוך הקולטן לאחר מכן להרים את רשת הקולטן, לאסוף את הסחף שנכנס לקולטן ולנקות אותו. התובעות לא הצליחו להוכיח כי הנתבעת לא עשתה את הפעולות הנדרשות. התובעות לא הביאו כל ראיה, חוות דעת או כל אסמכתא אחרת כי הנתבעת לא פעלה כמו שצוין. לא זו אף זו, התובעות לא הביאו אף עד מטעמם על מנת לסתור את עדותו של מר עזרא.
4. התובעות טוענות כי על פי הסרטונים שצורפו לתיק לא ניתן ללמוד מהם כי הנתבעת אכן פעלה על פי הפעולות שציין מר עזרא. אלא שהנטל לשכנע בצדקת התובענה מוטל על התובעות, ובמסגרת זו עליהן להוכיח כי הנתבעת היא זו שהתרשלה והפרה את חובתה וכפי שצייני לעיל התובעות לא הצליחו להוכיח כי הנתבעת לא פעלה כראוי מצפייה בסרטונים.

בהקשר זה אציין, כי אין לקבל את טענות התובעות, לפיה הנטל מוטל על הנתבעת, שכן הנזק נגרם – פיזית – ממים, ואין מחלוקת שהמים עצמם אינם "רכוש" של הנתבעת או "רכוש" הנמצא בשליטתה. שליטה זו, כידוע, היא תנאי – מתוך שלושה – להעברת הנטל לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. משכך, אין בתובענה זו כל העברת נטל בהתאם לסעיף האמור.

1. אשר להעמדת ביוביות – בעדותו של מר עזרא העיד ופירט כי כאשר צפויים ימים גשומים במיוחד כמו ביום האירוע, הנתבעת דואגת להיערך עם כוחות מיוחדים וצוותים שמסתובבים במרחב הציבורי על מנת לתת מענה באופן מהיר "כל זמן שהכוננות מוגדרת ככוננות סופה, הם עובדים 24/7 בנוסף יש ביוביות שאמורות לתת מענה במידה והם סתומות של צנרת או קולטנים", מר עזרא עוד העיד כי ביום רגיל יש באזור תל אביב ביובית אחת או שתיים ואילו ביום האירוע היו "מעל 10 ביוביות". כמו כן הנתבעת הגדירה את רחוב הבושם כרחוב "חם" "חם" "לכן הגדרנו אותו כרח' חם מזה שאנו צופים שלוקחים את הסחף ולכן נתן דגש לרח' הבושם".
2. לאור האמור לעיל מצאתי את עדותו של מר עזרא מהימנה, כמו כן התובעות לא הביאו כל ראשית ראיה או עדות בכדי לסתור את עדות מר עזרא.
3. משכך, היה מקום לדחות את התובענה כבר בקביעתו האמורה. עם זאת, אף אם היה מקום לקבוע כי הנתבעת התרשלה, הרי שעומדת לזכותה טענת כח עליון. מעיון בחומר המצוי בתיק ובחוות הדעת שצורפו ולאחר שקראתי את טפסי ההודעה, האירוע החל בשעות הלילה והסתיים בשעות הצהריים – רכבי התובעות הוצפו במסגרת זמני חוות הדעת, אף אם לא ידוע באיזו שעה בדיוק. ממילא לא נטען, בוודאי שלא הוכח, כי יש מקום – רעיוני ונורמטיבי – להפריד בין אירוע גשם שהחלק בלילה, והסתיים (שם לטענה נגרם האירוע) ובין אירוע גשם נוסף, אשר התרחש בשעות הבוקר.
4. מעיון בחוות הדעת עולה כי כמות המשקעים שירדו, בהתאם לנתונים שנאספו על פני 65 שנים, היא של 100 מ"מ היורדים בהסתברות של אחת ל – 10 שנים, ואמנם. ביום האירוע נמדדו בפרק זמן של 30 דקות כמות משקעים של 46.8 בעוצמה של 93.6 מ"מ לשעה, וגם בפרק זמן של 20 דקות נמדדו כמות משקים של 25.1 בעוצמה של 105.3 מ"מ לשעה. וההסתברות לכך היא אחת ל – 100 שנה. על כן הנתבעת לא אמורה לצפות את התרחשות האירוע.
5. המחלוקת היא האם אירוע הגשם מהווה כוח עליון.
6. לשכיחות האירוע חשיבות ביחס לאמצעים הסבירים אשר על הנתבעת היה לנקוט על מנת למנוע את ההצפה. אם מדובר באירוע אשר שכיחותו נדירה הנתבעת אחראית לנזקים, שכן לא מצופה שתנקוט בכל אמצעי אפשרי למנוע כל אירוע.
7. לאור האמור לעיל, התובעות לא הוכיחו כי הנתבעת הפרה את חובתה לדאוג לתקינות הקולטנים. משלא הוכחה התרשלות דין התביעות להידחות, אף מבלי להידרש לטענת ההגנה של כוח עליון שהוכחה אף היא. החובה להוכחת התרשלות רובצת לפתח התובעות להוכיח כי הנתבעת התרשלה ואינן הצליחו להראות זאת. עם זאת, אף אם היה מקום לקביעה כי מדובר על התרשלות, הנתבעת הוכיחה כי האירוע התרחש בפרקי זמן "קשורים" (שעה שאין מקום להפרדה בין שני אירועים, כמתואר לעיל), והוא חוסה תחת כח עליון. טענה זו מהווה הגנה טובה כנגד התובענות.
8. התביעות נדחות אפוא.
9. בתיק 51138-07-20 התובעת תשלם 6,000 ₪ שכ"ט, בתיק של 3363-07-20 תשלם התובעת שכ"ט של 2,500 ₪ .בפסיקת שכ"ט עו"ד וההוצאות התחשבתי בכמות הדיונים שהתקיימו בתביעות בהיקף הסיכון אליו נחשפה הנתבעת ובהיקף העבודה הסבירה שנדרשה לניהול התיק. בנוסף התחשבתי בעובדה שהנתבעת נדרשה להגיש חוות דעת מומחה על מנת לנסוך ולהוכיח את טענת הגנתה ב'דבר כוח עליון.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים, שכן אחרת יישאו הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.