לפני בקשת נתבעת 2 לפסילת מסמך שהומצא על ידי התובע למומחה בתחום הפסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט. המסמך שפסילתו מבוקשת הוא מכתב שנערך על ידי פסיכותרפיסטית שטיפלה בתובע.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1. עסקינן בתובענה לפיצוי בגין נזקי גוף שהוגשה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק פלת"ד). מטעם בית המשפט מונו שני מומחים רפואיים: בתחום האורתופדי – ד"ר רונן קרפ, ובתחום הפסיכיאטרי – ד"ר זיאד אבו רחאל (להלן: מומחה בית המשפט).
2. כעת מונחת לפניי בקשת נתבעת 2 (להלן: הנתבעת) לפסילת מכתב מיום 4.12.2021 שנערך על ידי פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית, עו"ס ליאת קובי (להלן: המכתב), אשר הומצא על ידי התובע למומחה בית המשפט. בבקשה נטען כי בחינת המכתב מעלה כי הוא כולל תוכן של טיפול רגשי/פסיכולוגי, ועל פי הפסיקה אסור להמציא למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעות על פי חוק פלת"ד, חוות דעת או תוכן של רישומי המטפל; זאת להבדיל מכרטסת המעידה על מספר הטיפולים. הנתבעת הדגישה כי המכתב שצירף התובע מהווה חוות דעת וכולל בתוכו תלונות של התובע, ממצאים, אבחנות והמלצות לטיפול.
3. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, המצאת המכתב למומחה היא בהמשך לבקשת האחרון, שאף ציין בפנייתו לתובע כי לא ניתן לערוך חוות דעת מבלי לעיין בחומר הרפואי. לטענת התובע, במכתב לא נרשמו אבחנות רפואיות אלא פירוט של מצבו הרפואי היקף הטיפול ותוכנו. נטען כי קיימת חשיבות רבה בהצגת המכתב למומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיוכל לבחון את תלונותיו של התובע, את הטיפולים שקיבל ואת המעקב שהיה בו. התובע הדגיש כי אין המדובר בחוות דעת שיש בה אבחנות רפואיות ומסקנות ברורות מהן ניתן ללמוד על גובה הנכות שיש לקבוע לתובע. עוד הוסיף התובע כי מניעת הצגת המכתב למומחה מטעם בית המשפט כמוה כהסתרת אינפורמציה חיונית ומהותית המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, וכן במכתב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן מצומצם בלבד. אפרט.
2. תקנה 8 תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1987 (להלן: תקנות המומחים), קובעת כלהלן: "(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית. (ב) תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת המסמכים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים כאמור בתקנת משנה (א) אשר הנפגע לא המציאם לו" (ההדגשות שלי – מ"ע).
3. על פי הפסיקה, יש לתת פרשנות רחבה לביטוי "מסמכים בדבר הטיפול הרפואי", ולהתיר המצאתם לא רק של מסמכים שנערכו על ידי רופאים ולא רק אלה הכוללים טיפולים רפואיים במובנם הקלאסי, אלא גם כאלה הכוללים טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, ובכלל זה טיפול שיקומי, פיזיותראפי ופסיכולוגי (ראו: רע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל, פ"ד נ(4) 529 (1996), פסקה 3; רע"א 7573/01 נחאס נ' מטר, פסקה 2 (פורסם בנבו, 23.12.2001) (להלן: עניין נחאס)).
4. עוד נקבע בפסיקה כי, כאשר המדובר במומחה בתחום הפסיכיאטריה ניתן להגמיש את הכללים ולהעביר למומחה קשת מסמכים רחבה יותר, שכן מדובר במי שאמור לחוות דעתו על מצבו הנפשי של תובע טרם התאונה ולאחריה בין היתר בשים לב להתנהגותו ותפקודו. התייחס לכך כב' השופט ריבלין ברע"א 5662/08 הפניקס נ' חנסב (פורסם בנבו, 10.11.2008) (להלן: עניין חסנב) בציינו כי: "אכן קיימת הגמשה ביישום הוראות סעיף 8(א) לתקנות כאשר מדובר במינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי (רע"א 5638/95 מגדל נ' שמור, פ"ד מט(4) 865,875 (1996))". הטעם לכך הוא כי דברים שבנפש אינם נלמדים אך מבדיקות קליניות, כי אם גם, ובעיקר, מעברו של אדם, מהתנהגותו היומיומית, מתגובותיו למצבי קיצון וכיוצא באלה" (רע"א 6808/11 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (פורסם בנבו, 14.05.2012). ברע"א 5638/95 מגדל נ' שמור, פ"ד מט(4) 875 (1996) נקבע כי יש להרחיב את סוגי המסמכים המועברים לפסיכיאטר ולכלול בהם גם כרטסת טיפולים אצל פסיכולוג. ואולם, בעניין זה הובעה דעה מצמצת יותר שהוציאה את תוכן רישומי הפסיכולוג מכלל הרישומים שניתן להמציא (ראו: בג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו, 23.07.2019)).
5. המבחן לבחינת מסמך לצורך סיווגו – אם מותר או אסור בהצגה בפני מומחה בית המשפט – הוא מבחן מהותי ששם את הדגש על גוף המסמך ולא לפי כותרתו. יש לבחון כל מסמך לגופו, ובמקרים המתאימים ניתן להפריד בין חלקי המסמך הרפואי הכוללים עובדות רלוונטיות שקשורות לנפגע; לבין חלקי מסמך רפואי הכוללים חוות דעת אסורה, שעשויה לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של המומחה מטעם בית המשפט (רע"א 3635/10 בן בסט נ' בן בסט (פורסם בנבו, 11.07.2010)). בפסיקה נקבע כי במקרים שבהם מתעורר ספק ביחס למסמך מסוים, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר "האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק. נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי" (עניין חסנב) (ההדגשות שלי – מ"ע).
6. המסמך שהנתבעת מבקשת לפסול ולא להביאו לעיון מומחה בית המשפט הוא מכתב שנערך על ידי פסיכותרפיסטית. נדגיש כי אין המדובר בפסיכולוגית ולא בפסיכיאטרית אלא בעובדת סוציאלית עם הכשרה לטיפול פסיכותרפיסטי. במצב דברים זה יש להעמיד בפרופורציה המתאימה את האמור במכתב, בהינתן מומחיותו של התובעת בתחום הפסיכיאטרי. המכתב כולל את הרקע של התובע; תיאור קשייו של התובע כפי שעלו מפיו מן המפגשים עמו; התרשמותה הכללית של הפסיכותרפיסטית לגבי רצונו של התובע לשנות את מצבו הרגשי והפיזי, והפערים שנוצרו בין תפקודו כיום לתפקודו עובר לתאונה. המכתב אינו כולל שיעור נכות או מסקנות מובהקות לגבי מצבו של התובע. כמו כן, תוכנו הכולל מעיד עליו כמסמך רפואי מקצועי שמשקף את הטיפול הרפואי שאין מניעה להציגו בפני מומחה בית המשפט. עם זאת, חלקים מצומצמים מן המכתב כוללים התרשמות אישית והערכות שעשויים להיחשב חיווי דעתה של הפסיכותרפיסטית לגבי מצבו של התובע. על כן, בכפוף להשמטת חלקים אלו, אני קובע כי ניתן להמציא את המכתב לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט. לשלמות התמונה יצוין כי במכתב צוין כי התובע פנה לטיפול בחודש אפריל 2021, לאחר המלצה של פסיכיאטר – הווה אומר כי הפנייה לפסיכותרפיסטית נעשתה ביוזמת ובהמלצת פסיכיאטר. כן צוין כי התקיימו 10 מפגשים עובר לכתיבת המכתב מה שמחזק את המסקנה כי המכתב נערך תוך כדי הטיפול בתובע.
7. לסיכום, אני קובע כי מומחה בית המשפט רשאי לעיין במכתב שנערך על ידי הפסיכותרפיסטית ליאת קובי, מיום 4.12.2021, אך זאת רק לאחר השמטת החלקים הבאים:

(-) עמי 2 למכתב, פסקה שנייה, מהמילים "בשל מצבו הנפשי...." ועד לשורה השלישית בפסקה, למילים "מחזקת את ההשערה שנדב סובל מפוסט טראומה".

(-) עמ' 2 למכתב, פסקה 3, מהמילים "נדב מקבל הדרכה..." ועד לשורה השנייה בפסקה, למילים "שיש בטיפול בפוסט טראומה".

(-) עמ' 2, פסקה 5, מהמילה "להתרשמותי..." ועד לשורה השנייה בפסקה, למילים "לבקש עזרה".

(-) עמ' 2 , פסקה 6, מהמילים "האירוע הטראומתי..." ועד לשורה השנייה בפסקה, למילים "עולמו השתנה...".

הצדדים יודיעו למומחה שאין להסתמך על המכתב שהומצא לו. כמו כן, אני מורה לתובע להמציא למומחה מטעם בית המשפט את המכתב לאחר השחרת החלקים שצוינו בהחלטתי.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בלבד ולא למומחה מטעם בית המשפט.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ב, 19 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.