תביעה בגין נזקי תאונת דרכים אשר נגרמו לרכב התובעת מ.ר. 5063637, בהתנגשות בין רכב זה לבין רכב מ.ר. 3867465, ביום 27.3.2018, במעגל תנועה ברח' הציונות בראשון לציון. הנתבעת 1 היתה הנהגת ברכב. הנתבע 3 שהינו בעלי הרכב ישב לידה, כנהג מלווה שכן היתה באותה עת נהגת חדשה.

לגירת נהג התובעת בעת שנסע בנתיב החיצוני של מעגל התנועה, סטה לפתע רכב הנתבעים מנתיב סיעתו בנתיב הפנימי של מעגל התנועה ופגע ברכב התובעת.

הנתבעת 1 אישרה כי עובר לתאונה נסעה בנתיב הפנימי של מעגל התנועה. היא פספסה את היציאה ממעגל התנועה, ועשתה סיבוב נוסף בתוך המעגל. היא אותתה ימינה על מנת להשתלב הנתיב החיצוני ואז רכב התובעים עקף אל תוך הנתיב הפנימי ופגע ברכבה.

העידו בפני נהג התובעת, הנתבעת 1 והנתבע 3.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה דעתי כי יש להעדיף את גירסת נהג התובעת על פני גירסת הנתבעים.

העובדה אשר מכריעה את הכף בין הגירסאות הינה העובדה שלאחר התאונה, הנתבע 3 הסכים לתקן את ריכבו של התובע, אך התחרט לאחר ששמע את מחיר התיקון. לא היה בפיו של הנתבע 3 הסבר סביר למתן הסכמה זו, שהרי אם בתו אינה אחראית לקרות התאונה - מדוע שיסכים לשלם את נזקיה?

זאת ועוד: הנתבעת 1 העידה כי רצתה לצאת מהנתיב הפנימי של מעגל התנועה לאחת היציאות ממנו, ולשם כך נדרשה לעבור לנתיב החיצוני . בנסיבות אלה סביר יותר להניח שהיא זו שתסטה לנתיב החיצוני מהנתיב הפנימי בו נהגה, מאשר שהתובע ירצה לסטות אל הנתיב הפנימי, שכן מאחר וכבר היה בנתיב החיצוני, אין לו אינטרס לסטות אל תוך הנתיב הפנימי, שהרי כאמור, היציאה ממעגל התנועה היא מהנתיב החיצוני ולא מהנתיב הפנימי.

בנסיבות אלה סבורני כי יש לקבל את התביעה.

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת את הסך של 12,107 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן תישא הנתבעת 1 באגרת המשפט ובשכר עד התובעת.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו – 3 נדחית. לא הוכחה כל זיקה של הנתבעת 2 לאירוע. באשר לנתבע 3 הרי שאין בבעלות ברכב לכשעצמה או בהיותו נהג מלווה כדי להצמיח אחריות בנזיקין.

ניתן היום, ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.