בהמשך לדיון מיום 25.11.21 ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אשר נשמעו בעל-פה במהלך הדיון ובהשלמת טיעון בכתב, נחה דעתי כי בנסיבות העניין, יש הצדקה להמשיך ולדון בתובענה, בין היתר משיקולים של יעילות דיונית, ומהטעמים, כדלקמן:

בתמצית, התובע עותר להכרעה בזכויות ביחס למקרקעין הנמצאים בשכונת בית צפפה בירושלים (להלן – המקרקעין). התביעה הוגשה על-ידי האפוטרופוס הכללי כמנהל על פי דין של נכסי נעדרים.

תחילתם של הליכי ההסדר לפני פקיד ההסדר הירדני. לפקיד ההסדר הירדני הוגשו תביעות סותרות לזכויות במקרקעין. מצד אחד, על-ידי הממונה הירדני על רכוש האויב ולפי פקודת המסחר עם האויב, 1939, אשר האפוטרופוס הכללי בא כיום בנעליו כמנהל נכסי נעדרים מכוח סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], תש"ל- 1978; ומצד שני, על ידי הנתבעים, כל נתבע בקשר לחלקות מסוימות, חלקם מיוצגים כיום על-ידי יורשיהם. פקיד ההסדר העביר את התביעות הסתורות לבית-המשפט להסדר קרקעות הירדני אשר הכריע בעניין. על פסק-הדין הוגשו ערעורים ובסופם, הוחזר הדיון לבית-משפט להסדר מקרקעין, הירדני, אשר נבצר ממנו מלדון ולהכריע בסכסוך בשל פרוץ מלחמת ששת הימים. הליך הסדר המקרקעין לא הושלם עד עצם היום הזה.

אכן, על פי הקבוע בסעיף 43 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן- הפקודה), "הסמכות לדון ולפסוק בכל סכסוך בנוגע למקרקעין שבאזור הסדר תהא בידי בית המשפט בלבד, ואם היו תביעות סותרות בין שני תובעים או יותר, יעביר פקיד ההסדר את הסכסוך לבית המשפט".

זאת ועוד, על-יסוד עקרון ההמשכיות, ומכוח סעיף 25 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], תש"ל-1970, בצירוף תקנה 19 לתקנות הסדרי משפט ומינהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים), תשכ"ט-1968), פקיד ההסדר הישראלי בא בנעליו וממשיכו של פקיד ההסדר הירדני. מכאן, בהיעדר הכרעה בתביעות הסותרות, ובתום תקופת השלטון הירדני, ללא שהוכרע הסכסוך, ובהתאם לסעיף 43 לפקודה, לכאורה, נדרש היה הימנו לפתוח בהליכים ולהעביר את התביעות הסותרות להכרעת בית המשפט.

עם זאת, כעולה מתשובת האפוטרופוס הכללי מיום 20.12.22, עליה אין חולק, לטענת פקיד ההסדר, אין בסמכותו להעביר להכרעת בית המשפט סכסוך שלא נוהל לפניו אלא לפני בית המשפט להסדר מקרקעין, הירדני. בנוסף, לטענת האפוטרופוס הכללי מלוא החומר המשפטי הנדרש להכרעה ואשר עמד לפני בית-המשפט להסדר מקרקעין הירדני הועבר אליו מידי הממונה על רכוש האויב הירדני.

בנסיבות אלה, על יסוד התשתית העובדתית – הדיונית, הרלוונטית, כמפורט לעיל, בהיעדר טעם מבורר, לסתור ומשנמצא כי לכאורה מלוא הנתונים, העובדתיים, הדרושים להכרעה בתביעות הסותרות יובאו בגדר התובענה שלפניי, ובשים לב לדין החל, לפיו - בית משפט זה רוכש סמכות לדון בתביעות הסותרות מאותה נקודה בה הופסקו ההליכים לפני בית-המשפט להסדר מקרקעין, הירדני, ללא שהתקיימו הליכי הסדר נוספים לפני פקיד ההסדר הישראלי, נחה דעתי, להמשיך ולדון בתובענה כאילו הועברה לבית משפט זה, על-ידי בית-המשפט להסדר מקרקעין הירדני, תוך שמירת זהות בעלי הדין.

בנסיבות אלו, הבקשה של צדדים שלישיים להצטרף להליך, תידון במועד הדיון המוקדם, להלן. על המבקשים להצטרף לדיון להגיש, עד 7 ימים קודם למועד הדיון, עמדה מנומקת, לעניין עילת ההצטרפות, זאת בשים לב למצב המשפטי – דיוני שפורט לעיל, ובין היתר, להידרש לשאלה האם הוגשה בעבר, על ידי מי מטעמם, תביעה מתאימה לפקיד ההסדר הירדני לזכויות במקרקעין (ראו והשוו: ע"א 8954/06 ווקף מוחמד ואברהים עבדלרבו מעו נ' האפטרופוס הכללי (26.09.2010)), שלאחריה אשקול אם להיעתר לבקשתם.

הצדדים מוזמנים לקדם-משפט ביום 13.2.22 בשעה 11:00.

עיון 24.1.22.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ב, 21 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.