1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עדי הדר) מיום 9/7/20 ב- 9 תביעות שנדונות בפניו שעניינן דומה.

מדובר ב-9 תביעות נפרדות שהוגשו על ידי בעלים של 9 דירות בבניין מגורים מס' 400 בגוש 6191 חלקה 15 בפרויקט "סביוני הגבעה" בגבעת שמואל (להלן: "הבניין" ו"הפרויקט") בהתאמה).

התביעות הוגשו נגד החברה היזמית ממנה נרכשו הדירות בבניין וזאת לפיצוי בגין איחור נטען במסירת הדירות.

בא כוח כל התובעים בתביעות הוא עו"ד רוטבאום.

2. בהחלטת כב' סג"נ השופטת רסלר-זכאי מיום 1/7/20 אוחדו התביעות בפני כב' השופט עדי הדר.

טרם אוחדו התביעות מינה כב' השופט הדר בתיק סביון (ת.א. 37013-06-19) מומחה – שמאי מטעמו לצורך בחינת נושא האיחור במסירה וכן דמי שכירות ראויים לדירה.

חוות דעת הוגשה ביום 14/7/20 והיא אינה מעניינה של בר"ע זו.

3. החלטת בית משפט קמא:

בדיון שהתקיים ביום 9/7/20 התברר כי בבניין יש 120 יחידות דיור ולפי גרסת ב"כ הנתבעת, הצו להפסקת עבודה, שגם בעטיו נגרם איחור במסירה לפי גרסתה ניתן רק ביחס ל- 39 דירות בשני בניינים, בעוד בבניין הרלבנטי לדירות לפי גרסת ב"כ הנתבעת, יש רק "קומץ" לגביו הנושא רלבנטי (עמ' 16 לפרוטוקול).

למרות זאת, מצא בית משפט קמא לנכון בהחלטתו בסוף הדיון ליתן החלטה שתימנע, עד כמה שאפשר, מצב שבו "יטפטפו" תביעות בעניין דומה / זהה האחת אחרי השניה.

לא ניתן יהיה לשמוע אותן במאוחד, וכך קיים חשש כי בתביעות הנוספות שיוגשו יביעו התובעים כעס על כך שתביעתם לא תישמע "בגלל הסדר שהם לא היו צד לו".

לכן נקבע, כי ב"כ התובעים, אשר לא יחשב חלילה כמשדל לקוחות, ידאג להמציא את ההחלטה לנציגות הבית המשותף "כדי שהיא תפעל כחוכמתה בעניין הבאת פרוטוקול זה לידיעת כל בעלי הזכויות, שכן בית המשפט קובע כעת שמי שלא יגיש תביעה עד יום 1.8.20, ככל שיגיש תביעה במועד מאוחר יותר, בית המשפט לא ידון בה עד שיסיים את שמיעת התביעות כאן, שכן עליו לאזן בין עניינם של התובעים שכבר הגישו תביעות, שבית המשפט ישמע את תביעתם ללא כל עיכוב וציפייתה של הנתבעת שלא יפגעו בזכויותיה, לבין ציפיית בעלי דין עתידיים להגיש תביעות במועד הנראה להם. לכן, מעכב בשלב זה את המועד להגשת כתב הגנה על ידי הנתבעת עד מתן החלטה אחרת.

במועד התז"פ בית המשפט יבדוק האם הוגשו תביעות נוספות".

4. בבקשת רשות הערעור, שבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לצידה, נטען כי אין זה סביר כי בית משפט מניח כי קיימים תובעים פוטנציאלים מבלי לדעת אם יש כאלו, ומבלי לבחון את העובדה שכבר במשך למעלה משנה מתנהלות התביעות ולא הוגשו תביעות נוספות.

נטען כי בית משפט קמא אינו צריך לנקוט בהליך אקטיבי ויזום כדי לעודד הגשת תביעות נוספות וכן ספק כיצד החלטת בית משפט יכולה לחייב את מי שאינו צד לתיק לרבות מתן הוראות לנציגות הבית המשותף.

בית משפט פוגע בזכותם של אותם תובעים פוטנציאלים, ככל שקיימים, בקביעת סד זמנים קצר ולחוץ ותוך התעלמות מתקופת ההתיישנות.

בהחלטה חשף בית משפט את הנתבעת לתביעות נוספות, ,שכלל לא נולדו, וספק אם הן קיימות תוך פגיעה בלתי מידתית במבקשת.

נטען כי אין מדובר בתביעה שמוענקת לגביה זכות לנציגות הבית המשותף לפי סעיף 69 לחוק המקרקעין ובדין לא הוגשו התביעות על ידי נציגות הבית המשותף וכי דיירים שיקראו את הפרוטוקול יכולים להבין כי יש להם עילת תביעה אפשרית, הגם שאין להם עילה כזו.

5. בקשת רשות ערעור הוגשה ביום חמישי בשעות הצהריים.

הבקשה לעיכוב הליכים הועברה לכב' השופטת לושי – עבודי במסגרת תורנותה מעבר לשעות העבודה.

בהחלטתה מיום 23/7/20 התבקשה תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע וניתן צו ביצוע ארעי עד למתן החלטה אחרת.

6. בתשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור נטען כי אין ממש בבקשה.

החלטת בית משפט קמא נועדה להגן על האינטרס הציבורי ולניצול זמן שיפוטי באופן מקסימלי ויעיל.

התביעות הוגשו בנפרד ולא כתביעה קבוצתית בשים לב לכך שהתובעים בתיקים השונים הגיעו למשרד בא כוחם בנפרד ובזמנים שונים.

לקראת סוף הדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 9/7/20 התברר, כי הוגשה תביעה תשיעית במספר באותו עניין (ת.א. 66615-06-20) ובית משפט הבין כי יש התכנות לעשרות תביעות פוטנציאליות נוספות (ובינתיים גם הגיש ב"כ המשיבים תביעה עשירית באותו עניין ביום 29/7/20 – ת.א. 67619-07-20).

אין מדובר בהליכים חסויים. אין מניעה בדין לאסור פרסום על פרטים מההליך. גם אם פרוטוקול הדיון לא יימסר לנציגות הבית המשותף כפי שנקבע בהחלטה, הרי מדובר בשכנים וסביר להניח כי הפרטים מההליך ייודעו לדיירים נוספים וסביר כי יוגשו נגד המבקשת תביעות נוספות באותו עניין.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנדון ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:

א) יש בהחלטה כדי להשפיע על ניהול ההליך. מה גם שהשגה ערעורית על החלטת הביניים רק במסגרת ערעור על פסק הדין לכשיינתן תהפוך לאקדמית ולכן מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים. יש לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א.

ב) דין הערעור להידחות לגופו.

עסקינן בהחלטה דיונית – ניהולית בעניינה שיקול דעת הערכאה הדיונית רחב ביותר, וערכאת הערעור מתערבת בו רק במקרים חריגים.

לעניינינו יפים הדברים שנקבעו על ידי כב' השופט הנדל ברע"א 6383/19 מ.ע.ג.ן. ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק שימוש מבנים בע"מ (3/11/19) בסעיף 4:

".. שהרי "כלל ידוע הוא כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אלא אם ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין או חורגת באופן קיצוני מתחום שיקול הדעת הסביר" (רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פסקה 5 (5.9.2014); רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר, פסקה 5 (25.10.2012)). גם אם ניתן להבין את טרונייתן של המבקשות כלפי המשיבים, אין בדברים כדי להעיד על קיום הנסיבות החריגות הללו."

כן ראה: רע"א 1664/20 פנינת עוזיאל בע"מ נ' עו"ד נדב לב (8/7/20).

ג) ומן הכלל אל הפרט –

בית משפט קמא בהחלטתו לא נתן הוראות המגבילות מהותית את מי שאינם בעלי דין בהליך. לא חייב את נציגות הבית המשותף להגיש לכאורה גם תביעה (ודומני, בזהירות המתבקשת כי לכאורה גם אין מקום להגשת תביעה שכזו בנסיבות).

בית משפט גם לא חייב תובעים פוטנציאליים להגיש תביעה עד ליום 1/8/20 תוך "קיצור" תקופת התיישנות הקבועה בדין.

כל שנקבע הוא, כי יש להביא לידיעת תובעים פוטנציאליים את קיומם של 9 ההליכים הקיימים שנדונים במאוחד וככל שתביעה נוספת באותו עניין תוגש לאחר 1/8/20, בית משפט ידון בה רק אחרי שיסיים את הטיפול בתביעות שכבר הוגשו (9 במספרן).

כלומר – לא בכל רגע שבו תוגש תביעה חדשה, ככל שתוגש, יתחיל כל ההליך מחדש.הגשת כתבי טענות, ניהול הליכים מקדמיים וכו'.

בנקודת זמן מסוימת לא יצורפו תיקים נוספים לתיק המאוחד אלא התיקים הנוספים (ככל שיוגשו) יתנהלו במסגרת אחרת.

אין משמעות ההחלטה קיצור תקופת ההתיישנות.

זוהי החלטה דיונית – ניהולית שאין בה קביעה מהותית הפוגעת בזכויות צד ג' או גורמת עיוות דין לנתבעת, גם אם כתוצאה ממנה יוגשו נגדה תביעות נוספות באותו עניין.

8. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

ב) המבקשת תישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבים באמצעות בא כוחם.

יתרת הערבון תוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אב תש"פ, 09 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.