לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

החלטה

מהו הפורום הנאות לקיים ההליך שלפנינו? זו השאלה שלפני.

טענות הצדדים

1. ביום 23.7.20 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת בה עתר לתשלום זכויות שונות מכח יחסי עבודה שהתקיימו, לטענתו, בינו לבין הנתבעת. התובע תבע סך של 239,369 ₪. ביום 17.9.20 הגישה הנתבעת בקשתה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות. לטענתה, היא חברה הרשומה בדרום אפריקה, העובדת בייצור ומכירה של תכשיטי זהב. משרד החברה, מפעל הייצור ומרכז ההפצה של החברה ממוקמים בעיר קייפטאון שבדרום אפריקה. לחברה אין משרד בישראל, אין לה לקוחות בארץ והיא אינה מחפשת לקוחות בארץ ולמעשה אין לה כל קשר לארץ, מלבד העובדה כי התובע הועסק כנותן שירותים אצלה. עוד נטען כי ORO18 היא מחלקה בנתבעת שעיסוקה היה מכירה של עגילים לקמעונאים, שכ-90% מהם מצויים באוסטרליה והיתר בקנדה ובבריטניה. ORO18 התנהלה באופן נפרד לגמרי מהנתבעת והייתה תחת ניהולה של הגב' אסנת חי, שהייתה שותפה למיזם העסקי שנקרא ORO18 ואחראית על המכירות והיא זו שהייתה בקשר עם התובע, שסיפק את שירות הלקוחות. התובע סיפק שירותיו מביתו שבישראל אך יכול היה לעשות כן מכל מקום שיבחר. עוד טענה הנתבעת כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עבודה אלא יחסים של נותן שירות ומקבלת שירותים והדבר עולה גם מהסכם ההתקשרות בין הצדדים. התובע לא קיבל תלוש שכר אלא התמורה נתנה לו כנגד חשבונית ששלח לנתבעת. לאור הפסדי הנתבעת, הודיעה לתובע ביום 10.2.20 על הפסקת שירותי ייעוץ. הודעה מתאימה מסרה גם לגב' אסנת חי שגם היא נתנה שירותיה כעצמאית. בניגוד לטענת התובע, אין המדובר בפיטורים. לאור האמור טענה הנתבעת כי משלא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, אין לבית הדין סמכות שיפוט בעניין ועל כן, מבוקשת דחייתה.

2. טעם נוסף לדחיית התביעה, אותו העלתה הנתבעת היא טענה לפורום לא נאות. לטענתה, אין סיבה שהיא תידרש לעמוד בפני ערכאות ישראליות. הוסיפה הנתבעת וטענה כי אין לה נציגות בישראל ואינה מקיימת קשרים עסקיים בישראל, לפיכך אינה מכירה את הדין הישראלי הרלוונטי הן לקשרים העסקיים והן לדיני עבודה, שכן אינה מעסיקה עובדים ישראליים. בהתאם למבחן מירב הזיקות, הקובע לעניין נאותות הפורום, טענה כי זרות הנתבעת, אופי ההתקשרות, מאזן נוחות הצדדים, ציפיות הצדדים – נוטה הכף לכיוון הפורום הזר שהוא הנאות יותר להתדיינות. עוד טענה, כי שיטת המשפט הישראלית ידועה בגישתה הנוטה לטובת זכויות עובדים ולפיכך מקנה להם זכויות סוציאליות רחבות, על כן בוחר התובע את הפורום הנאות לפי כדאיות כלכלית ואין לבית הדין לאפשר זאת. אף מן הטעם זה, ביקשה הנתבעת דחיית התביעה על הסף. בנוסף, הציגה הנתבעת בקצרה את עמדתה ביחס לגוף התביעה.

3. בתגובתו טען התובע כי לבית הדין האזורי הסמכות העניינית לדון בהליך, שכן בהתאם להוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 לבית הדין יש סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי העבודה. נוסף לכך, טען כי לבית הדין הסמכות הבינלאומית לדון בתביעה, שכן עבד אצל הנתבעת בתפקיד מפעיל נציגות הנתבעת בבאר-שבע למתן שירות ללקוחות הנתבעת ובבאר-שבע בוצעה העבודה. הנתבעת ידעה מהו מרכז חייו נתון המלמד על ציפיות הצדדים. כן טען שמגמת הפסיקה היא צמצום היעתרות לבקשה של פורום לא נאות. הנתבעת לא הציגה הוכחות כי ניתן לקיים את הדיון בפורום זר באופן נאות. בדרום אפריקה קשה מאוד לזר לנהל הליך משפטי לאור רמת הפשיעה בה. עוד טען כי לא נחתמה תניית שיפוט זר ועל כן כל הזיקות הן לבאר שבע שבישראל. לטענתו, המחלקה בה הועסק, היא חלק בלתי נפרד מהנתבעת. עוד טען כי במכתבה של הנתבעת לרשות המסים נכתב כי הועסק אצלה על בסיס שכר חודשי, כמו כן החשבונית אותה הפיק מלמדת כי הוא עשה שימוש בכתובת דוא"ל של הנתבעת וברור כי לא היה עושה שימוש בדוא"ל כזה, כלפי לקוחות אחרים. לאור האמור ביקש התובע לדחות הבקשה.

4. ביום 1.11.20 הגישה הנתבעת תשובתה והוסיפה כי אמנם לגב' חי אסנת יש אזרחות ישראלית אולם היא פועלת מביתה שבניו יורק וההסכמים למתן שירותים היו זהים לתובע ולה. מלבדם לא חתמה הנתבעת כל הסכם עם אחרים בהסכם למתן שירותים וגם לא העסיקה עובדים בישראל. בניגוד לטענת התובע, הנתבעת לא מהווה עסק ישראלי ואף התובע לא היה זה שהיווה את העסק הישראלי, שכן התובע טיפל בלקוחות שלה בעולם. ביחס לקושי לניהול ההליך בדרום אפריקה לאור שיעורי הפשיעה הגבוהים טענה הנתבעת כי אין קשר בין זה לבין ניהול הליך משפטי, שכן התובע לא נדרש לגור בדרום אפריקה לטובת ניהול ההליך. מכל מקום תמוהה טענת התובע שעה שנהג לבקר בדרום אפריקה כדי לקדם עסקיו ופרסום השירותים שהוא מעניק. ציפיית התובע הייתה שתביעתו תדון בדרום אפריקה ולא בישראל שכן לנתבעת אין כל קשר לישראל. התובעת חידדה גדרות הדיון וטענה כי עיקר המחלוקת היום נסובה סביב שאלת הפורום הנאות לדון בתובענה והדין שיש להחיל על היחסים בין הצדדים והם הפורום הדרום אפריקאי והדין הדרום אפריקאי, בהתאמה. עוד חידדה הנתבעת וטענה כי אין לה טענות ביחס לסמכותו הבינלאומית של בית דין, אלא טענותיה כאמור מתרכזות בשאלת הפורום הנאות. בתשובתה הסבירה משמעות המינוחים בהם השתמשה במסגרת מכתבה אל רשות המיסים בעניינו של התובע. לעניין השימוש בכתובת הדואר האלקטרוני של הנתבעת, טענה כי מאחר שהתובע נתן שירות ללקוחות הנתבעת נדרש לעשות שימוש בדוא"ל תחת השרת המארח ORO18.

5. ביחס לטענות התובע לפיה יש לקבוע כי הבקשה לדחייה על הסף תוכר ככתב הגנה, טענה הנתבעת כי לטענתה הגשת כתב ההגנה מתייתר לאור העובדה כי הדין המהותי החל הוא הדין הדרום אפריקאי, על כן לא יהיה נכון להתייחס לגופן של הטענות לפי הדין הישראלי. כמו כן הפסיקה הכירה במקרים בהם מתייתרת הגשת כתב הגנה עד להכרעה בעניין הבקשה לדחייה על הסף. הנתבעת ביקשה שהות סבירה להגיש כתב הגנה, אם תדחה בקשתה.

דיון והכרעה

6. המחלוקת שלפנינו היא שאלת הפורום הנאות. בתשובתה חידדה הנתבעת כי היא אינה טוענת להעדר סמכותו הבינלאומית של בית הדין ובקשתה לסילוק היא מחמת אי נאותות הפורום (סעיף 8 לתגובתה מיום 1.11.20). כמו כן השיבה שאין מחלוקת בדבר סמכותו המקומית של בית דין זה (אם תדחה הבקשה), לאור העובדה כי מקום ביצוע העבודה (כטענת התובע) או מתן השירותים (כטענת הנתבעת), היה בבאר שבע.

השאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, כטענת התובע, או שמא היחסים היו של מזמין שירות – נותן שירות, כטענת הנתבעת – אינה רלוונטית לצורך הכרעתי בבקשה לסילוק על הסף מחמת אי נאותות הפורום, שאלה זו תתברר במסגרת הדיון בתיק העיקרי וטעונה שמיעת ראיות וכיוצא בזה.

7. בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא כי למעט מקרים חריגים, יעדיף בית הדין את בירור התובענה לגופה (ראו למשל בר"ע (ארצי) 16388-07-12 יהלומי א. שוורץ ובניו בע"מ - צבי בן יוסף (פורסם בנבו, 16.07.2012);

8. ה"פורום נאות" הוא מושג מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי, בו הצדדים יכולים לטעון לקיומו של פורום המתאים יותר לבירור תביעתם (ע"ע (ארצי) 22233-05-19 רימה שהוואן- gencia espanola de cooperacion internaciona מיום 26.12.19) (להלן- עניין שהוואן). כי ראשית יש לבחון מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת בין הצדדים, אליו מובילות "מירב הזיקות" הרלוונטיות (רע"א 9810/05 Martin J. Hecke נ Pimcapco Limited [פורסם בנבו] (30.8.2009); רע"א 10250/08 קציב נ(18.3.2010) ZAO raiffeisenbank . [פורסם בנבו]) שנית יש לבחון מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; שלישית יש לשקול שיקולים ציבוריים, ובעיקר מה הפורום שיש לו עניין אמתי לדון בתובענה. ההבדל בין המבחן הראשון לשלישי הוא שבעוד הראשון בוחן נתונים אובייקטיבים ביחס שבין האירוע שבמחלוקת לבין הפורום השיפוטי הדרוש, המבחן השלישי הוא אמירה נורמטיבית בדבר הצורך לדון בעניין מסוים בגבולותיה של המדינה. (רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD 2.8.2012) [פורסם בנבו], רע"א 2939/13 פלדמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] עמ' 14 (19.5.2013), רע"א 2129/10 ATLAS ESTTATES INVESTMENT B.V נ' STRONGINFO CONSULTANTS LTD [פורסם בנבו] עמ' 7-8 (8.6.2010)).

9. בעניין שווהאן קבע השופט אילן סופר כי: "ההתפתחויות שחלו בשוק הגלובלי ובהן התפתחויות דרכי התחבורה והתקשורת, הביאו לעלייה בתנועת העובדים בשוק העולמי ולהעסקת עובדים תושבי מדינה אחת בידי מעסיקים שהקימו חברות במדינות אחרות. התפתחויות אלה מביאות לכך שטענה לפורום לא נאות תתקבל פחות מאשר בעבר, שכן יש בה כדי להגביל את זכויותיו של התובע אשר פנה לערכאה מוסמכת. משכך, נקבע כי טענה זו תתקבל רק במקרים חריגים, בהם מוכח באופן משמעותי כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר. כמו כן, נקבע כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על הנתבע המתגונן מפני התביעה (ראו: ענין קאסם; ע"ע (ארצי) 18728-10-16 אבו ראס – S.C. NIGERIA LTD. [פורסם בנבו] עמ' 12-13 (10.6.2018) (להלן – עניין אבו ראס)). כאמור בבחינת הזיקות ניתן למנות את הדין החל על הסכסוך (הדין המקומי או הדין הזר); טבעו של הסכסוך; אפשרות הגישה לראיות; הקשר בין הצדדים; ויעילות ההליך (ראו: ט' קונפינו-שר סמכות שיפוט על נתבע זר עמ' 48-49 (2000); רע"א 7102/10 רואים עולם החברה להגנת הטבע בע"מ נ' פבל פרלמוטר [פורסם בנבו] (12.04.2012)‏‏ (להלן - ענין רואים עולם)."

10.   בהקשר שאלת הפורום הנאות בבתי הדין לעבודה פסק בית הדין הארצי לעבודה בעניין שווהאן כי יש להתחשב במערכת היחסים המיוחדת לדיני העבודה שלהבדיל מיחסי המסחר כוללת בתוכה פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים. עוד קבע כי כל מקרה ייבחן לגופו של עניין תוך התחשבות במכלול הנתונים המעידים על זיקה של הערכאה הישראלית והערכאה הזרה לשאלות הנתונות להכרעה – ובהן, מעמדו האזרחי של העובד, מקום התאגדותו של המעסיק, מיקום ביצוע העבודה, תחולת הדינים על ההתקשרות בין הצדדים ועוד (ראו עניין אבו ראס, עמ' 17-18). עוד על מבחן מירב הזיקות בבתי הדין לעבודה ראו: צבי פרנקל "משפט העבודה ביהודה ושומרון" בתוך משפט מסחרי ביהודה ושומרון בעריכת חגי ויניצקי והראל ארנון, התש"ף.

מן הכלל אל הפרט

11. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, תוך יישום מבחני הפסיקה על עניינו הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וכי בית הדין האזורי בארץ הוא הפורום הנאות לנהל התביעה כנגד הנתבעת, תוך החלת הדין הישראלי.

12. התובע הוא אזרח ותושב ישראל המתגורר בבאר שבע. גישתו של בית הדין הארצי לעבודה היא כי יש למדינה מחויבות לספק שירות משפטי לאזרחיה ותושביה ולכן כשהתובע הוא אזרח ותושב המדינה, רק במקרים יוצאים מהכלל, כשיש זיקה ברורה לדין הזר, יסרב בית הדין לדון בעניינו (ראו: יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה (2016), פרק 3, עמ' 22 וההפניות שם); לא נטען ולא הוכח כי התובע גויס בחו"ל ועל כן נניח כי התובע גויס בארץ; התובע פוטר בהיותו בארץ; מקום ביצוע העבודה או מתן השירות היה בבאר שבע, עיר בה מתגורר התובע ונתון זה גם צוין בהסכם שצרפה הנתבעת; ע"פ ההסכם – הנתבעת קבעה תמורה בשקלים ולא במטבע המקומי בדרום אפריקה; כמו כן הזכויות להן עתר התובע הן זכויות מכח הדין הישראלי (הבראה, חופשה וכו'). אין בהסכם התניית שיפוט ודין זר, לפיה סכסוכים ידנו במקום התאגדותה ורישומה- דרום אפריקה ואף לא נקבע כי יחול דין זר על היחסים בין הצדדים. הנתבעת לא הוכיחה כי בהסכם של הגב' אסנת חי הייתה התניית שיפוט. נתון יש בו כדי ללמד על ציפיות הצדדים, שכן מדובר על שני גורמים ישראליים שהתקשרו עם הנתבעת, כאשר האחד גר בבאר שבע והשנייה לטענת הנתבעת נותנת שירותיה מניו יורק, על אף שהיא אזרחית ישראלית (סעיף 2 בתגובת הנתבעת מיום 1.11.20) ובכל זאת, לא קבעה הנתבעת תניית שיפוט. הנתבעת טענה אמנם כי היא איננה קשורה לארץ, עם זאת, פירטה בבקשתה כי המחלקה בה הועסק או נתן שירות התובע, היא מחלקה נפרדת מהנתבעת שהוקמה במיזם משותף שלה ושל הגב' אסנת חי (בעלת אזרחות ישראלית כאמור) והתובע היה תחת ניהולה של הגב' חי (סעיף 5 בבקשה), כאשר התובע נתן שירות ללקוחות הנתבעת. מכאן, כי על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות לגבי אופי ההתקשרות עם התובע, קיימת זיקה בין הנתבעת לארץ, ממנה ניתן שירות ללקוחות הנתבעת. כמו כן העובדה כי הנתבעת היא תאגיד זר, אין בה כדי לגרוע ממסקנתי שכן כלל הוא כי יש לבחון כל מקרה לגופו לפי מכלול נסיבותיו, תוך בחינת מירב הזיקות של התביעה לישראל ולפורום הזר. ביחס לשיקולי נוחות מצאתי כי לאור טענת הנתבעת לפיה המנהלת של התובע הייתה הגב' אסנת חי, לה אזרחות ישראלית והיא זו אשר עמדה בקשר עם התובע, נראה שלא יהא מורכב לנהל ההליך בארץ, בשים לב כי הנתבעת לא פירטה העדים ומספרם אותם תצטרך לזמן אם יתנהל הליך.

טענה הכללית של הנתבעת לפיה "שיטת המשפט ידועה בגישתה הנוטה לטובת זכויות עובדים ולפיכך מקנה להם זכויות סוציאליות רחבות..." מה שגורם לטענתה להגשת תביעות רבות כנגד מעסיקים שכלל אין להם זיקה לישראל (סעיף 20 לבקשה) - תמוהה. הפורום הנאות נבחן לפי שיקולי משנה והם: מהו הפורום המשפטי בעל מירב הזיקות בנוגע לסכסוך; ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; שיקולים ציבוריים; ושיקולי צדק.

13. הבקשה נדחית. מירב הזיקות הן לבית הדין האזורי לעבודה בישראל. הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. שאלת הוצאות הבקשה תילקח בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"א, (07 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.