1. נגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. מדובר ב 34.15 גר של סם מסוכן שלא לצריכה עצמית אותו החזיקה ביום 11.4.2019.
2. ב"כ המבקשת עותר לגילויה המלא של תכן הידיעה אשר הובילה לתפיסת הסם וכן למקור הידיעה על מנת לאפשר לו לחקור אותו בחקירה נגדית.
3. בבקשה הובהר כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לטענה כי מדובר בטענה לצריכה עצמית.
4. המאשימה מתנגדת לבקשה.
5. במסגרת הדיון במעמד הצדדים, הבהיר ב"כ המאשימה כי נוכח העובדה שאינו יכול לחשוף לראיות בתיק, הוא סבור כי אין כל צורך בגילוי הראיה וכי המידע שנמסר לא היה שגוי.
6. לאחר הדיון התקיים דיון במעמד רכז המודיעין והוצגה הידיעה המלאה לעיון בית המשפט.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בידיעה ולאחר ששמעתי את הערות הרכז בדיון החסוי סבורני כי דינה של הבקשה להידחות.
2. המבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון הינם מבחנים ברורים שנקבעו עוד בעניין לבני – ב"ש 838/84 לבני נ' מ"י [פ"ד ל"ה (3) 729, 737]:

"כפי שראינו, ראייתו של החוק היא דו-ממדית, והיא מחייבת "כימות" "עשיית צדק" לעומת "כימות" העניין שבאי-גילוי הראיה. "כימות" כזה אפשרי הוא, רק אם מעמידים את שני האינטרסים על מכנה משותף אחד. באופן מופשט, אין ערוך ל"עשיית צדק", ודורות נתנו נפשם על כך. בדומה, באופן מופשט, ייתכן שהערך הביטחוני הוא רב. ייתכן שאנשים נתנו נפשם בעבר, ועשויים הם גם ליתן נפשם בעתיד, כדי להשיג את המידע ולהסתירו. אך שני אלה אינם בסיס למבחן הראוי. השאלה המוצגת אינה מופשטת (צדק נגד ביטחון). השאלה הניצבת היא קונקרטית. הגורם להצגתה הוא משפט המתנהל. לענייננו זהו משפט פלילי. אין זה כלל המשפטים הפליליים או המשפט הפלילי הטיפוסי. הבמה, עליה תיעשה ההכרעה, היא משפט פלילי ספציפי התלוי ועומד, שבו מובא לדין נאשם ספציפי. "עשיית צדק" בהקשר זה משמעותה ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו כדי לחשוף את האמת ולא לגרום לעיוות דין לאותו נאשם ספציפי העומד לדין. על-כן, אם חומר החקירה, אשר לגביו חל החיסיון, חיוני הוא להגנת הנאשם, כי אז, בוודאי, הצדק דורש את גילויו, ושיקול זה עדיף על-פני כל שיקול ביטחוני אפשרי.

1. בעניינו, לאחר שעיינתי בפרפרזה שנמסרה להגנה ולאחר שעיינתי בידיעה עצמה סבורני כי החומר שנחשף להגנה הוא רב. מתוך זה אציין כי מהנתון שלא אוכל לחשוף ולאחר ששמעתי גם את רכז המודיעין הרי שהידיעה מתייחסת בוודאות למשיבה.
2. בהינתן שלמבקשת מלכתחילה לא יוחסה עבירה של סחר בסם אלא עבירת החזקת סם לצריכה עצמית סבורני כי בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה אי גילוי הראיה אינו גורם לעיוות דין ואינו פוגע בהגנת הנאשמת.
3. אינני סבור כי גילוי הראיה הספציפית חיוני להגנת המבקשת ובמיוחד הדברים אמורים משום שאין מיוחס לה בסופו של יום סחר בסם.
4. באיזון בין הערכים סבורני כי אין מקום לחשיפת הראיה ועל כן העתירה לגילויה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אדר תשפ"א, 24 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.