30 אוגוסט 2020

1. בהתאם להסכמת הצדדים, התביעה נמחקת.
2. לטענת התובע, יש לחייב את הנתבע בהוצאותיו בהליך, נוכח העובדה שדמי הפגיעה שולמו לו רק לאחר הגשת התביעה לבית הדין ולטענתו רק כתוצאה מהגשתה. הנתבע הותיר את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית הדין בשים לב לשלב המקדמי בו הסתיים ההליך.
3. שקלתי את נסיבותיו של התיק. בקשת הנתבע לקבלת דו"חות מת"ש לצורך חישוב דמי הפגיעה נשלחה לתובע ביום 6.11.19, זאת לאחר שלטענת התובע מעסיקו סירב לשתף פעולה בנושא. התובע שלח לנתבע את המסמכים רק בחלוף קרוב לשמונה חודשים לאחר מכן, ביום 30.6.20. התביעה לבית הדין הוגשה כבר ביום 24.7.20, טרם חלפו אפילו 30 ימים ממועד המצאת המידע לנתבע, וללא שנשלחה לנתבע התראה כלשהי. דמי הפגיעה שולמו לתובע במועד לא ברור, אולם לא מאוחר מחודש לאחר הגשת התביעה לבית הדין, וללא שהתקיים דיון כלשהו בתיק. בנסיבות אלה, נוכח פרק הזמן שנדרש לתובע להמציא את המסמכים לנתבע ונוכח פרק הזמן הקצר שלאחריו הוגשה התביעה, בלא שקדמה לכך פנייה כלשהי לנתבע, לא זו בלבד שלא מצאתי מקום לחייב את הנתבע בהוצאות לטובת התובע, אלא שדווקא ראוי היה לחייב את התובע בהוצאות לטובת הנתבע. יחד עם זאת, בסופו של יום החלטתי כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י' אלול תש"פ, (30 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.