התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה כספית על סך כ- 57,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי התובעת הזמינה מהנתבעת סככות הצללה לבית העסק. לאחר שאלו הותקנו, התברר לתובעת כי הותקנו סככות בניגוד למוסכם, וכי המוצרים שסופקו לתובעת – פגומים. התובעת עותרת להורות על ביטול ההסכם שנערך בין הצדדים, להורות על השבת הכספים שהנתבעת קיבלה מאת התובעת (בסכום של למעלה מ- 22,000 ₪, וכן להורות על פיצוי בסך כ 35,000 ₪ נוספים (עבור עוגמת נפש, הוצאות ושכ"ט עו"ד).

הנתבעת הגישה כתב הגנה, והתיק קבוע לישיבת קדם משפט ליום 26.6.22.

להשלמת התמונה יצוין כי הליך נוסף מתברר בבית משפט זה (ת"ת 67648-12-20) בגין מסכת עובדתית דומה. שם מדובר בבקשת התובעת למתן אורכה להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. ההליך האחר קבוע ליום 17.7.22, בפני כב' הרשם הבכיר ש' לפיד.

הנתבעת הגישה בקשה להפקדת ערובה על ידי התובעת, לצורך הבטחת הוצאות הנתבעת. נטען כי התובע היא חברה בע"מ, כי מצבה הכלכלי של התובעת מלמד שלא יהיה ביכולתה לשאת בהוצאות ניהול הגנתה של הנתבעת, וכן כי התביעה הוגשה אך ורק על מנת להכביד על התנהלות ההליך האחר.

התובעת מתנגדת לבקשה. נטען כי גם במסגרת התיק האחר לא ניתנה החלטה המחייבת את התובעת בהפקדת ערובה. עוד נטען כי יש בהפקדת ערובה כדי לפגוע בזכות התובעת לגישה לערכאות. לטענת התובעת, הגשת הבקשה לוקחה בחוסר ניקיון כפיים שכן בשלב זה טרם ניתן למדוד את סיכויי התביעה, ואף טרם נערך דיון ראשוני במי משני ההליכים. לבסוף נטען כי סכום הערובה המתבקש (30,000 ₪) – מופרך לחלוטין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובעת, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד.

כידוע, בית המשפט מוסמך לחייב תובע, יחיד או חברה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כתנאי לניהול התובענה. מקום בו בית המשפט דן בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה, בהתאם לסעיף 353א לחוק, ברירת המחדל היא כי החברה תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. לשם סתירת החזקה האמורה על התובעת להוכיח, כי במידה ותביעתה תדחה יעלה בידה לשלם את הוצאות הנתבעת. כן, על בית המשפט להשתכנע כי הנסיבות אינן מצדיקות את חיובה בהפקדת ערובה.

נראה כי השיקול המנחה בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה- הוא שיקול כלכלי. על כתפי התובעת רובץ הנטל להוכיח את חוסנה הכלכלי. במידה ובית המשפט מוצא, כי התובעת לא הוכיחהכי בידה לשלם את הוצאות הנתבעים, על בית המשפט לבחון אם נסיבות המקרה מצדיקות היענות לבקשה אם לאו. בהקשר זה אזכיר, כי בתי המשפט נוטים ביתר קלות לחייב תאגיד בהפקדת ערובה, בהשוואה לאדם פרטי [ר' למשל רע"א 544/89 בעניין אויקל תעשיות].

ברע"א 7496/15 בעניין אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נקבע כי בדיקתה של בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה – נעשית בשלושה שלבים. ראשית נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתיפסקנה. על בית המשפט לבחון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, שכר הטרחה הצפוי, וכן את סיכויי התביעה. בשלב השני (וככל שהמסקנה היא כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע) – על בית המשפט לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. בשלב השלישי, בית המשפט נדרש לקבוע את גובה הערובה.

בענייננו, התובעת לא הביאה ראיות של ממש המלמדות על חוסנה הכלכלי. עם זאת, המדובר בתביעה כספית על סכום שאינו גבוה [כ- 57,000 ₪], כאשר כשליש מסכום התביעה הוא בגדר תביעת השבה (דהיינו – הסכום כבר מצוי בידי הנתבעת). בנוסף, נראה כי מדובר בהליך שאינו מורכב, אשר ניהולו לא יצריך גזילת משאבים מיוחדים (לא מבחינת הליכי גילוי, ולא מבחינת חוות דעת מומחים). אף שכר הטרחה בתיק שכזה לא צפוי להיות גבוה.

עם זאת, על פניו נראה כי סיכויי התביעה אינם גבוהים באופן מיוחד. נראה, כי מסכת ההליכים בתיק זה ובתיק האחר מלמדת כי כבר בשנת 2019 הגישה הנתבעת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב נגד התובעת. התובעת לא הגישה התנגדות לביצוע התביעה, אלא בחלוף זמן ניכר, ולאחר שהנתבעת החלה בביצוע הליכי הוצאה לפועל נגד התובעת. על פי החלטת רשם ההוצאה לפועל, נדרש בעל מניות התובעת להמציא הצהרה בדבר מצבה הכלכלי של התובעת ויכולתה לשלם את חוב ההוצאה לפועל. זמן קצר לאחר שניתנה ההחלטה – פתחה התובעת בהליך בפני. קשה להשתחרר מהרושם כי על פני הדברים, טענת הנתבעת לפיה התביעה בפני הוגשה כ"משקל נגד" להליכי הגבייה במסגרת תיק ההוצאה לפועל – אינה מופרכת.

באיזון בין סיכויי התביעה מזה, טענות התובעת בדבר מצבה הכלכלי של התובעת (ותשובת התובעת לטענות אלו) מזה, ובשים לב לסכום התביעה ומידת מורכבותה מזה, וזכות הנגישות לערכאות מזה – באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על הפקת ערובה, אם כי בסכום צנוע בהרבה מזה שהתבקש על ידי הנתבעת.

הבקשה, לפיכך, מתקבלת באופן חלקי. אני מורה לתובעת להפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מהיום, ערובה בסך 5,000 ₪. הפקדת הסכום האמור מהווה תנאי להמשך ניהול ההליך שבפני.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשפ"ב, 29 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.