27 אפריל 2021

1. המערער, מר מנחם סרולוביץ, הגיש ערעור זה לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.2.20, על פיה נקבעה למערער נכות בצוואר בשיעור 10%, מיום 1.10.16, עקב תאונת עבודה מיום 15.4.15.
2. הוועדה התכנסה לפי פסק דין של בית דין זה, שניתן על פי הסכמת הצדדים, כלהלן:

"אנו מסכימים להחזיר את התיק לוועדה בהרכב אחר אשר תבדוק את המערער בדיקה קלינית צווארית ותקבע את ממצאיה בהתאם.

המערער יוזמן להופיע ולטעון בפני הוועדה. החלטת הוועדה תהיה מנומקת. בפני הוועדה בהרכבה החדש, לא יונחו פרוטוקולי הוועדה לעררים בהרכב הקודם".

1. הוועדה התכנסה ביום 17.2.20. בהרכבה השתתפו פסיכיאטרית, מומחה לריאות ומומחה לאורטופדיה. בפרוטוקול הוועדה צויין כי בין ה"מסמכים שעמדו בפני הוועדה" היו "פרוטוקולים קודמים".
2. ביום 25.2.20 התקבל במשרד ב"כ המערער פרוטוקול הוועדה. ערעור זה הוגש ביום 3.8.20. נטען כי נפל פגם בהרכב הוועדה משלא כלל נוירולוג, וכי ממצאי הוועדה היו צריכים להוביל לקביעת נכות נוירולוגית.
3. בכתב התשובה של המשיב נטען כי דין הערעור להידחות על הסף בשל התיישנות, ופורטו תשובות המשיב לגופן של טענות המערער בערעור. נטען, בין היתר, שאין אינדיקציה לכך ש"פרוטוקולים קודמים" שהיו לפני הוועדה, כללו את הפרוטוקולים של הוועדה בהרכבה הקודם דווקא. כן נטען שלא נפל פגם בהרכב הוועדה.
4. בית הדין סבור כי דין הערעור להידחות על הסף בשל איחור בהגשתו. במה דברים אמורים?
5. המערער התייחס לאיחור בהגשת הערעור לראשונה בדיון הערכה מוקדמת שקוים ביום 30.11.20. לטענת ב"כ המערער, בכל התקופה עד להגשת הערעור, הוא ניהול דין ודברים עם מחלקת רפואה במשיב כדי להעמיד את המערער לפני וועדה בהשתתפות נוירוגלוג, ולבסוף, ביום 10.6.20 פנה ב"כ המערער למחלקה הרפואית במשרד הראשי במשיב, הצביע על פגמים בהחלטת הוועדה שהתבטאו, בין היתר, בהיעדר של מומחה לנוירולוגיה בהרכב הוועדה. המערער הסביר כי צויינו בבדיקת הוועדה ממצאים נוירולוגיים כגון העדר החזרי וממצאי בדיקת EMG המצביעים על נזק שורשי. המערער דרש לכנס את הוועדה מחדש בנוכחות נוירולוג. ב"כ המערער מסביר ש"בסופו של דבר מוצה המו"מ ולמערער לא נותרה ברירה אלא לפנות לעזרת בית הדין".
6. בתקופה שבין 22.3.20 עד 10.5.20 חלה, על פי הודעת שר המשפטים שניתנה מכוח תקנות בית הדין לעבדה (סדר דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: "התקנות"), תקנה 4 לתקנות, לפיה במהלך תוקפן של הודעות שר המשפטים בדבר החלתן, לא יבואו ימי מצב החירום במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או בהחלטות בתי המשפט. משמעות הדבר היא שמירוץ 60 הימים להגשת הערעור, לפי תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977, הופסק לאחר 27 ימים, והתחדש ביום 11.5.20, באופן שהמועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 13.6.20.
7. המערער טוען כי הסיבה לעיכוב בהגשת הערעור היא השלכות התפשטות מגיפת הקורונה. ב"כ המערער מסביר בסיכומיו שבמועדים שבהם אמור היה להגיש את הערעור, סדרי העבודה במשרדו שובשו, חלק מצוות המזכירות הוצאו לחל"ת. כל הפגישות במשרד בוטלו, וניתן היה לפעול רק באמצעות הטלפון. בדיון הערכה מוקדמת טען ב"כ המערער שמשרדו היה סגור עד תחילת חודש 5/20 ולאחר מכן היו תקופות שבהן הוא היה בבידוד והיו תקופות שהמשרד כמעט כולו היה בבידוד מלא, ולא ניתן היה לתפקד והמערער לא יכול היה להגיע למשרד. ב"כ המערער ביקש כי המשיב ישקול מחדש העלאת טענת ההתיישנות. ב"כ המשיב הודיע כי המשיב עומד על טענת ההתיישנות וכי לטעמו מדובר באיחור ניכר בהגשת הערעור, גם בהתחשב בתקופת החירום בשל נגיף הקורונה.
8. כאמור, הערעור הוגש ביום 3.8.20. לא הוגשה במועד הגשתו כל בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. למעשה, עד למועד מתן פסק דין זה, לא הוגשה בקשה כזו, אלא פורטו, לראשונה בדיון הערכה מוקדמת שקוים ביום 30.11.20, ובהמשך – בסיכומי המערער - טענות בדבר קושי ניכר לקיים סדרי עבודה רגילים בתקופת התפשטות מגיפת הקורונה, בשים לב להנחיות לכניסה לבידוד שניתנו לאנשים הקשורים במשרד ב"כ המערער.
9. טענות מעין אלה עשויות להקים כ"טעם מיוחד" להארכת מועד, אך יש קושי ניכר בהתנהלותו הדיונית של המערער, אשר מניחה כי ניתן לפסוח על הדרישה להציג באופן מפורט את העובדות המקימות טעם מיוחד, בצירוף אסמכתאות מתאימות, במסגרת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
10. בדיון הערכה מוקדמת לא ביקש המערער הארכת מועד להגשת הערעור, אלא ביקש כי המשיב ישקול אם להוסיף ולעמוד על טענת "ההתיישנות". המשיב הודיע כי הוא מוסיף לעמוד על טענה זו, ולא נמצא לבית הדין כי מדובר במקרה שבו בית הדין יתערב בכך.
11. בהקשר זה בית הדין מציין שלא ברור מה מנע בעד המערער להגיש את הערעור במועד, שעה שביום 10.6.20, לפני תום המועד להגשת הערעור, פנה ב"כ המערער למחלקה הרפואית אצל המשיב ופירט את השגותיו על החלטת הוועדה. טענת המערער כי משא ומתן שקוים בינו לבין המשיב לאחר משלוח המכתב מיום 10.6.20 - נכשל, אינה מקימה "טעם מיוחד" להארכת המועד הגשת ערעור (לו התבקשה כזו).
12. הואיל והערעור הוגש לאחר המועד שנקבע לכך בדין, ובהיעדר בקשה להארכת מועד להגשת הערעור – בית הדין מורה על דחיית הערעור.
13. הערעור נדחה.
14. ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אייר תשפ"א, (27 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.