גזר דין (נאשם 1)

כללי

1. בתאריך 03.11.21 הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין והחזקת סכין או אגרופן שלא כדין עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 31/7/2020 סמוך לשעה 10:00 התקיימה בשפרעם, לרגל חג הקרבן, תהלוכה מטעם תנועת "הצופים" של צעירי שפרעם, שמארגניה לא קיבלו היתר לקיומה ממשטרת ישראל בשל חשש מהתפשטות מחלת הקורונה. הנאשמים מתגוררים בשפרעם והם נטלו חלק בתהלוכה, שחלק ממשתתפיה, בהם גם הנאשם מס' 2, לא עטו מסיכות על פניהם בניגוד לחוק.

השוטר תום צפתי והשוטר המתנדב עודי סואעד הגיעו על פי הנחיות מפקדיהם למקום בו חלפה התהלוכה בשכונת מרשאן בשפרעם, בניידת משטרה מסומנת כחול לבן וכשהם לבושים במדי משטרת ישראל. השניים עמדו על יד הניידת, במרחק של כ-15 מטרים מהתהלוכה, והחלו לתעד במצלמה את משתתפי התהלוכה, במטרה לסייע בזיהוי מארגניה וזימונם לחקירה. בעת שהתהלוכה חלפה על פני הניידת, הבחינו הנאשמים ואחרים בשוטר ובמתנדב, הפריעו להם למלא את תפקידם ודרשו מהם להפסיק לצלם את התהלוכה.

הנאשם מס' 2 התקדם בריצה מאזור התהלוכה לעבר השוטר והמתנדב, הגיע אל השוטר, תפס בידיו ודחף אותן לעבר השוטר, צעק לעברו "מה אתה מצלם פה" ודרש ממנו ומהמתנדב לעזוב את המקום. השוטר תום הדף מעליו את הנאשם מס' 2 כדי למנוע ממנו לתקוף אותו. הנאשם מס' 2 המשיך לשהות במקום יחד עם אנשים נוספים, וצעק לעבר השוטר והמתנדב ודרש מהם לעזוב את המקום.

זמן קצר לאחר מכן, הנאשם מס' 1 התקדם בריצה מאזור התהלוכה לעבר השוטר והמתנדב, איגף את הנאשם מס' 2 ואנשים נוספים שהיו במקום, הגיע אל השוטר והיכה בפניו באמצעות ידו השמאלית במכה חזקה, שפגעה בשוטר באזור גבת עינו השמאלית. מעוצמת המכה השוטר נהדף לאחור, חש סחרחורת ונשען על הניידת.

בשלב זה תקפו אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, את השוטר והמתנדב, חבטו בהם, הפילו את השוטר על הקרקע, תלשו מידיו את המצלמה, בעטו בו, דרכו עליו, היכו את השניים, גרמו לשוטר כאבים בגב תחתון, בצלעות ובאצבע שלישית של כף יד ימין וגרמו למתנדב כאבים בגב.

כעבור זמן מה עלה בידי השוטר תום לקום מעל הקרקע, הוא חש ברע והתיישב בניידת. זמן קצר לאחר מכן חברו אל השניים ניידות ואנשי משטרה שהוזעקו למקום על ידי המתנדב.

בתאריך הנ"ל סמוך לשעה 16:20 אותר נאשם מס' 1 ונעצר כשהוא נוהג בשפרעם במכוניתו. באותה עת הנאשם החזיק בצרור המפתחות שלו אגרופן מתכת, אותו נשא מחוץ לתחום ביתו וחצריו שלא למטרה כשרה.

הסדר הטעון

1. במסגרת הסדר טעון הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן. הצדדים לא הגיעו להסדר לעניין העונש. ההגנה ביקשה לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו, בעוד המאשימה השאירה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט ומבלי שהמלצותיו תחייבנה אותה.

טיעוני המאשימה לעונש

1. המאשימה בטיעוניה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, הפגיעה הקשה בערכים המוגנים, שעניינם מניעת פגיעה בערכי שלטון החוק ונציגיו, שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו, השמירה על כבודם וביטחונם של אנשי חוק ומשטרה שפעלו במסגרת מילוי תפקידם וביקשו לשמור על הסדר הציבורי. המאשימה הפנתה לפגיעה בשוטר הממלא תפקידו כחוק, והדגישה כי עבירות אלימות נגד שוטרים מבטאת חריגה קיצונית מהתנהגות נורמטיבית, יחס של בוטות ואי הכרה במרות וסדרי שלטון. בכל הקשור לנסיבות ביצוע העבירות, המאשימה ציינה כי הגם שאין מדובר במעשה מתוכנן, אין בכך להביא לפיחות מחומרתו המתבטאת בכך שהמעשה בוצע ללא כל סיבה נראית לעין, ללא כל התגרות מצד השוטרים, כאשר הנאשם היה עם אנשים נוספים, וכתוצאה מהתקיפה השוטר חש בסחרחורת. המאשימה הפנתה לעובדה שכתוצאה ממעשי האחרים שהיו עם הנאשם, נגרמו לשוטר כאבים בגב התחתון, בצלעות ובאצבע השלישית של כף יד ימין. עוד הפנתה לעובדה שמדובר בנאשם בגיר, שהבין היטב את משמעות מעשיו ואת הפסול בהם ויכול היה להימנע בכל שלב מביצוען אך בחר שלא לעשות כן. בכל הקשור לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם אשר כולל הרשעה קודמת אחת משנת 2015 בעבירה של תגרה, לכך שהנאשם לא הודה בהזדמנות הראשונה, ופרשת התביעה נשמעה במלואה, כך שלא נחסך זמן שיפוטי. עוד הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירות , מביע צער וחרטה על התנהגותו, אך עדיין מתקשה להבין את משמעות מעשיו במלואם ואת הנסיבות שהובילו אותו לביצוען, וכי הערכת המסוכנות לביצוע עבירות דומות בעתיד הינה בינונית. המאשימה הפנתה גם להעדר המלצה טיפולית בעניינו כאשר בסופו של יום, הומלץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. המאשימה טענה למתחם עונש הולם אשר נע בין 6 ועד 12 חודשי מאסר בפועל. לאור כל האמור לעיל, ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר שלא בעבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס. הפנתה לפסיקה רלוונטית.

טיעוני ההגנה לעונש

1. ב"כ הנאשם ציין כי אמנם בתיק זה נוהלו שתי ישיבות הוכחות , יחד עם זאת על בסיסן הצדדים גיבשו כתב אישום מתוקן, בו הנאשם הודה. ההגנה חלקה על מתחם העונש ההולם שהוצג ע"י המאשימה, וביקשה לקבוע מתחם עונש שנע בין שלושה לשישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ככל שהנאשם יימצא מתאים. ב"כ הנאשם הפנה לקבלת האחריות המלאה, להבעת החרטה והצער הכנים כפי שבאו לידי ביטוי בפני שירות המבחן . בכל הקשור לעברו הפלילי של הנאשם טען שאינו מכביד, כאשר מדובר על הרשעה אחת בגינה נגזר על הנאשם עונש קל. ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה שהנאשם השלים עם השוטר, אשר מצדו הצהיר כי הוא סולח לנאשם, והשאיר את רמת הענישה לשיקול דעתו של ביהמ"ש. לגבי נסיבות ביצוע העבירות, ציין, כי הן בוצעו בזמן צעדת חג הקורבן עת שהשוטרים הגיעו לאכוף את הסגר שהוטל על כל המדינה באופן שצילמו את האירוע, ובכך ליבו את העבירה. לאור כל האמור לעיל טען, כי העונש הראוי הינו מאסר בעבודות שרות.
2. הנאשם עצמו הצטער על ביצוע העבירות טען כי הפנים את חומרתן, וציין כי כבודו ופרנסתו נפגעו. עוד ציין כי השלים עם השוטר.

תסקיר שירות המבחן

1. בתסקיר שירות המבחן פורטו בהרחבה נסיבותיו האישיות של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירות, מביע צער וחרטה על התנהגותו, אך עדיין מתקשה להבין את משמעות מעשיו במלואם, ואת הנסיבות שהובילו אותו לביצוען. כגורמי סיכון, שירות המבחן לקח בחשבון את הקושי של הנאשם בהפעלת שיקול דעת מאוזן ובוגר, דפוסי התנהגות אימפולסיביים, נטייה לתוקפנות ואלימות במצבים המפעילים אותו רגשית, יכולת חלקית להבעה עצמית, מעורבות באלימות לאורך שנותיו והיעדר הכרה בבעייתיות במצבו. כמו כן, עולה חשד לשימוש בסמים למרות שהנאשם הכחיש זאת. כגורמי סיכוי לשיקום, שירות המבחן לקח בחשבון את האחריות המסוימת שמגלה הנאשם לתפקידו, שאיפות נורמטיביות שמביע לעתיד בתחומי המשפחה והתעסוקה וחרטה שחש בגין התנהגותו. בהתאם, הוערך כי הסיכון לביצוע עבירות אלימות דומות בעתידה הוא בינוני. עוד צוין כי לאור מצבו של הנאשם והיעדר הכרה מצדו בנזקקות טיפולית, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו. לאור כל האמור לעיל, הומלץ על הטלת ענישה מוחשית בדמות עבודות שירות אשר תסייע לחברו למהות התנהגותו.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

1. מחוות דעת הממונה על עבודות השרות עולה כי הנאשם נמצא מתאים לריצוי מאסר בדרך זו.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

1. פרק ו' סימן א' 1 לחוק העונשין דן בהבניית שיפוט הדעת השיפוטי בענישה (סעיפים 40א-טו) וקובע בין היתר, כי העיקרון המנחה בגזירת הדין הינו עקרון ההלימה, קרי קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטלים עליו (ס' 40 א). ראשון השיקולים הוא הלימה ואחריו שיקום, הגנה על שלום הציבור, הרתעה אישית והרתעת הרבים. בשלב ראשון יש לקבוע את מתחם העונש ההולם, אשר נגזר מחומרת העבירה ונסיבות ביצועהּ, הערך החברתי עליו יש להגן, מידת הפגיעה בערך זה, ומדיניות הענישה הנהוגה ביחס לאותה עבירה.

הערכים החברתיים עליהם יש להגן

1. העבירה של תקיפת שוטר פוגעת ביכולתם של גורמי אכיפת החוק לבצע את תפקידם כראוי, ובצורך לשמור על הסדר הציבורי ושלטון החוק. ערכים מוגנים נוספים הינם הצורך לשמור על שלמות גופם, כבודם וביטחונם של הממונים על אכיפת החוק ובכלל.

על הענישה להעביר מסר ברור וצלול באשר לפגיעה באנשי החוק, רק בשל היותם אמונים על הסדר הציבורי, ולהוקיע תופעות אלימות, אכזריות ופגיעה באנשי חוק באופן שכזה. על חשיבות הערכים המוגנים, החומרה הרבה שבעבירות אלימות נגד שוטרים ועל הצורך בגזירת עונשים מרתיעים, עמד בית המשפט העליון, למשל, ברע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל: "יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית. כאמור אל מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, 'וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד ... מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו' (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 8.3.1988))". כן ראו: ע"פ 5214/13 מחמוד סירחאן ואח' נ' מדינת ישראל; רע"פ 1922/11 יניב רחמימוב נ' מדינת ישראל.

דברים אלה הולמים בהחלט גם בנסיבות העניין שבפנינו, ולמעשיו של הנאשם כפי שפורטו ותוארו בעובדות כתב האישום המתוקן.

הנאשם הורשע גם בעבירה של החזקת סכין או אגרופן שלא כדין, כפי שכבר נפסק, עבירה של החזקת סכין או אגרופן הינה עבירה "פותחת שער" למגוון עבירות אלימות קשות. מדיניות הענישה לגבי עבירה זו אמורה לבטא את הפוטנציאל הטמון בה לפגיעה בגוף ואף בנפש. בתי המשפט עמדו, לא אחת, על חומרת התופעה הקרויה "תת תרבות הסכין", ועל הצורך להיאבק בה באמצעות הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.

בעצם ביצוע העבירה של החזקת סכין או אגרופן, פגע הנאשם בתחושת הביטחון ושלמות הגוף של כל פרט בציבור, ועל זכותו להיות מוגן מפני תופעת האלימות, לרבות זו הכרוכה בשימוש בנשק חם או קר. חומרתה של העבירה טמונה בהיתכנות אירוע אלים ומסוכן, הן לנושא הסכין או האגרופן והן לסביבתו, ואין צורך להרחיק לכת כדי להיווכח בתוצאות החמורות של שימוש בסכין (או בנשק קר אחר) לצורך יישוב סכסוכים. למעשה, החומרה שבעבירה של החזקת סכין או אגרופן, אף מבלי שנעשה בהם שימוש בפועל, טמונה בצורך למנוע החזקה של כלי נשק אשר יכול להוביל לאסון במקרים של מחלוקות, קטנות כגדולות, עת המרחק בין סכין או אגרופן המצויים ברשות הנאשם לבין השימוש בהם הוא, לדאבון לב, קצר ביותר. (ראו והשוו: ע"פ 8314/03 רג'אח נ' מדינת ישראל; ע"פ 3573/08 עודה נ' מדינת ישראל; ורע"פ 2047/07 חנוק נ' מדינת ישראל).

נסיבות ביצוע העבירות

1. נסיבות ביצוע העבירות פורטו במסגרת תיאור עובדות כתב האישום המתוקן. מדובר באירוע תקיפה באמצעות מכה חזקה בפניו של השוטר שכל חטאו היה בכך שניסה לבצע את תפקידו. בביצוע העבירות האמורות ביטא הנאשם העדר מורא ביחס לחוק ואנשי החוק. חלקו של הנאשם בביצוע העבירה הינו מלא ולא קדמה לו כל התגרות מצד השוטר. לציין שמדובר באירוע ספונטני שלא קדם לו כל תכנון וכתוצאה ממעשיו של הנאשם לא נגרמו לשוטר חבלות.

אשר לעבירה של החזקת אגרופן, נסיבותיה אינן מן החמורות. האגרופן הוחזק על גבי מחזיק מפתחות במכוניתו של הנאשם, ולא נטען שהיה בחזקתו בזמן ביצוע עבירת התקיפה.

במכלול הנסיבות, אני סבור כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים ביחס לעבירת התקיפה, הינה בינונית, וביחס להחזקת האגרופן הפגיעה הייתה ברף נמוך יחסית.

מדיניות הענישה והפסיקה הנהוגה

1. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, בחינת פסקי דין בעבירות דומות מעלה שככלל נוהגים בתי המשפט לגזור עונשים במנעד רחב החל מצו שירות לתועלת הציבור, דרך מאסר קצר בעבודות שירות ועד מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ברע"פ 4244/19 טובול נגד מדינת ישראל הנאשם שהורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. הנאשם דחף את אחד השוטרים ובהמשך צעק והשתולל תוך שהפיל את עצמו ואת השוטר לרצפה. שוטר נוסף שנכח במקום ניגש לסייע במעצר וננשך על-ידי הנאשם בבטנו באופן שגרם לו לחבלה - נפיחות ואדמומיות. על הנאשם הוטל עונש של מאסר בפועל למשך חודש ויום אחד לצד מאסר על תנאי. נקבע שמתחם העונש ההולם נע בין חודש אחד ל-12 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם לביהמ"ש המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, נדחו. ברע"פ 2065/14 אבו מדיגם נ' מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו, בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, בכך ששעה שהגיע כוח משטרתי לביתו, על מנת לבצע חיפוש, תקף את אחד השוטרים, בכך שדחף אותו בחזהו. שוטר אחר שהיה במקום עזר לשוטר הראשון להשתלט על הנאשם, אשר מצדו בעט בארבעה שוטרים שהיו במקום. הנאשם נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי של 6 חודשים במצטבר, כך שסה"כ נגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. ברע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, בכך שסרב לפנות את רכבו, סירב להזדהות, ובהמשך כאשר נאמר לו כי הינו מעוכב ונדרש להתלוות לשוטרים, תקף שניים מהם, באופן שבעט ופגע באחד מהם בבטנו, נשך שוטר אחר בידו ותקף שוטר שלישי, אשר נחבל בידיו חבלות של ממש. על הנאשם הוטלו 7 חודשי מאסר שכללו הפעלת מאסר מותנה. ברע"פ 8748/10 נמירי נ' מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים, בכך שסירב להזדהות בפני שוטר, גידף ואיים על השוטרים שעצרו את רכבו, תקף שוטר על ידי פתיחת דלת רכבו בעוצמה על רגלו של האחד והטיח אגרופים באחר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.ברע"פ 6544/08 ברדוגו נ' מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר, בכך שהתפרע בתחנת משטרה, צעק, העליב וגידף מספר שוטרים שנכחו במקום, נופף בידיו ותוך כדי כך הכניס את אצבעו לעינו של השוטר. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם וקיבל את ערעור המדינה והשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל. בע"פ (מחוזי י-ם) 10940-09-17 מדינת ישראל נגד סרוסי במסגרת הערעור בוטלה "אי הרשעתו" הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ובאיומים. הנאשם הניף לעבר השוטרים מקל, בהמשך התנגד למעצר, נתן מכת אגרוף ופגע בפניו של אחד השוטרים. כתוצאה מכך, נפלו הנאשם והשוטר על הדשא. העונשים שהוטלו בבית המשפט קמא (צו של"צ ומאסר מותנה) נותרו על כנם. בעפ"ג (מח' י-ם) 24716-02-14 עמר מחיסן נ' מדינת ישראל נדחה ערעור מטעם נאשמים, שהורשעו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפת שוטר ותקיפת עובד ציבור, על רקע סירוב עובדי בית חולים הדסה להכניסם לחדר טראומה. נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר קצר בפועל הניתן במקרים מתאימים לריצוי בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשמים הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל כולל הפעלת מאסר מותנה. ברע"פ 31/15 בן ציון אפרסמון נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע ע"פ הודאתו, בעבירות תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר חוקי בכוח בכך שהסתגר במבנה המיועד להריסה, קרא לשוטרים בכינויי גנאי, דחף אותם, נשך שוטר ברגלו והתנגד בכוח למעצרו. נקבע מתחם ענישה הולם בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי כספי והתחייבות. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור נדחו. בע"פ (מח' ב"ש) 33867-10-13 אברהם נשיא נ' מדינת ישראל נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסירוב השוטרים לאפשר לו כניסה למתחם הבמה, בפסטיבל שהתקיים באילת, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3.5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי וצו מבחן. בע"פ (מח' י-ם) 6491/02  מדינת ישראל נ' הלן גרוס הנאשמת הורשעה בעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בכך שהשתוללה והכתה את השוטרים בידיה ורגליה, בעטה, נשכה ושרטה את השוטרים. על הנאשמת, בעלת עבר פלילי, הוטל מאסר על תנאי וקנס. ערעור לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל והוטלו עליה 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.בע"פ (מח' לוד) 25389-10-12 מטייב נ' מדינת ישראל נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ואיומים, בכך שלאחר שנעצר רכבו על ידי שוטר, בעקבות עבירת תנועה שביצע, התעורר ויכוח בינו לבין השוטר במהלכו איים על השוטר ולאחר שנמסר לו שהוא מעוכב תקף את השוטר במספר מכות אגרוף בחזהו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הולם שבין מאסר על תנאי ושל"צ לבין 9 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר שאינו מכביד, נגזרו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. ברע"פ 4592/14 דיאנה סרגייב ג'ובראן נ' מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשמת, אשר הורשעה בעבירות תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שירקה על שוטרת, קיללה אותה, התנפלה עליה, משכה בשערה וסטרה לה, לאחר ששוטרים הגיעו למסיבה בעקבות תלונה על רעש. על הנאשמת הוטלו מאסר מותנה, פיצוי, צו שירות, וצו מבחן. ברע"פ 2222/13 דוד חיחיאשוילי נגד מדינת ישראל, המבקש, בעל עבר פלילי, הורשע בעבירות של תקיפה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לאחר שסירב לצאת מהרכב בו נסע, על אף הבקשות החוזרות ונשנות של השוטר, הצמיד את פניו אל פני השוטר באופן מאיים, וכשנשאל על ידי השוטר אם הוא שיכור, נשך את השוטר באפו. נגזרו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המבקש והמיר את המאסר בעבודות שרות בצו שירות בהיקף של 200 שעות והותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם. ברע"פ 7641/14 גהאן אלטורי נגד מדינת ישראל, המבקשת הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים. המבקשת הטיחה קללות ואיומים בשוטר שרשם לה דו"ח תנועה, וסירבה להזדהות בפניו. כאשר השוטר ביקש לעכבה היא חבטה בלחיו של השוטר, שרטה אותו וירקה בפניו. בנוסף המבקשת היכתה באגרופה בכתפו של שוטר נוסף וירקה לעברו. על הנאשמת נגזרו 30 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. ערעורה לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור נדחו.

חלק מהמקרים שהובאו חמורים יותר מעניינו של הנאשם, ובהתאם ייקבע גם מתחם העונש ההולם.

מדיניות הענישה ביחס לעבירה של החזקת סכין או אגרופן שלא כדין

ברע"פ 1490/12 יוסף אבו-גוש נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע בעבירת החזקת אגרופן והוטל עליו עונש של"צ. ערעור לבית המשפט המחוזי על קולת עונש ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחו. בת"פ (נצרת) 35674-05-12 מדינת ישראל נ' לואי רואשדה, הנאשם הורשע בהחזקת אגרופן והוטלו עליו חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות , 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים וחתימה על התחייבות.בת"פ (נצרת) 7904-08-09  מדינת ישראל נ' אבראהים חמזה, הנאשם הורשע בעבירת החזקת אגרופן והוטל עליו 8 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים  וכן חתימה על התחייבות כספית.

מתחם העונש ההולם בתיק זה

1. לאחר ששקלתי את חומרת העבירות, נסיבות ביצוען כמפורט לעיל, הערכים החברתיים עליהם יש להגן, מידת הפגיעה בהם והפסיקה הנהוגה, אני סבור, כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות צריך לכלול רכיב של מאסר בפועל שלא יפחת משלושה חודשים שיכול שירוצה בעבודות שרות ולא יעלה על 12 חודשים, קנס ופיצוי כספי לשוטר.
2. בכל הנוגע לעבירה של החזקת אגרופן, מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין מאסר מותנה ל-3 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שרות.
3. הגם שמדובר בשתי עבירות נפרדות, בדעתי להשית על הנאשם ענישה כוללת ולא בגין כל עבירה בנפרד וזאת, בין היתר, נוכח סמיכות הזמנים.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

1. לקולה אני מביא בחשבון את: נסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט לעיל וכעולה מתסקיר שירות המבחן, הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן (גם אם בשלב מאוחר יחסית של ניהול ההליך), הבעת החרטה, העובדה שהוא והשוטר "השלימו" (טענת הנאשם לה המאשימה לא התנגדה) עובדה שניתן לראות בה רצון ומעשה מצד הנאשם להקטנת הנזק, גורמי הסיכוי לשיקום כמפורט בתסקיר, ההשלכות שתהיינה לעונש מאסר בפועל על הנאשם ומשפחתו, והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. בנוסף יובאו בחשבון ימי מעצרו של הנאשם (שישה במספר).
2. לחומרה יש להביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם הכולל הרשעה אחת בעבירת תגרה.
3. לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות הימנעות מהטלת מאסר בפועל או סטייה ממתחם העונש ההולם. לציין, שהנאשם עצמו לא ביקש זאת.
4. אשר לאופן ריצוי המאסר, לאור הנסיבות לקולה כמפורט לעיל, המלצות שירות המבחן, והחשש ששליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח תפגע ביכולתו להמשיך באורח חיים נורמטיבי, אני סבור שיש מקום לאפשר לו לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. עם זאת, נסיבות ביצוע העבירה בשילוב עם עברו הפלילי, מצדיקים הטלת עונש מאסר לתקופה משמעותית.
5. לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

אני גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים את העבירה בה הורשע או עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין או עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, אותם ירצה בעבודות שירות בעיריית טמרה רח' ראשי ת.ד. 63 (5 ימים בשבוע). על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 28.11.22 בשעה 08.00 אצל הממונה על עבודות השירות.

מובהר לנאשם, כי במידה שלא יבצע את עבודות השירות בהתאם לדרישות הממונה ו/או יגיע לעבודות השירות כשהוא נתון תחת השפעת סמים, או שתתקיים אחת הנסיבות המפורטות בסעיף 51 ט.(א), לחוק העונשין, תופסקנה עבודות השירות והנאשם ירצה את יתרת עונש המאסר בבית הכלא.

אני גוזר על הנאשם קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הנאשם ישלם לשוטר מר תום צפתי פיצוי כספי בסך 5,000 ₪. מובהר שאין בגובה הפיצוי כדי ללמד על עגמת הנפש והסבל שנגרמו למר צפתי וכל מטרתו הכרה בפגיעתו.

הקנס והפיצוי ישולמו עד ליום 1/1/2023.

• יש לשלם את הקנס והפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר הדין וזאת באחת מהדרכים הבאות:
• באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  .
• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).
• במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

המאשימה מתבקשת לעדכן את השוטר תום צפתי בתוכן גזר הדין ולהעביר לבית המשפט את פרטי חשבון הבנק לצורך הפקדת סכום הפיצוי.

המזכירות תעביר עותק מפרוטוקול הדיון לממונה על עבודות השירות ולשרות המבחן למבוגרים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג אלול תשפ"ב, 19 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.