בפני תביעה כספית, על סך של 8,800 ₪, ותביעה שכנגד, על סך של 18,934 ₪, שעניינן נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: בשעת חשכה, רכב התובע עמד בימין דרך דו-נתיבית, סמוך לפני צומת בו ניתן לפנות ימינה, כשאורות החירום מהבהבים, ובשלב מסוים החל לנוע קדימה (המחלוקת העיקרית בין הנהגים היא בשאלת המרחק בין מקום עמידת רכב התובע לבין הצומת, כשנהג הנתבעים ממקם את רכב התובע סמוך מאד לפני הצומת).

רכב הנתבעים נע בנתיב השמאלי, אולם היה מיועד לפנות ימינה. הפנייה ימינה נעשתה מהנתיב השמאלי, אלא שעקב התקדמות רכב התובע, נוצר מגע בין כלי הרכב.

תמונות מהזירה מלמדות שהפניה ימינה לא היתה בתחילת הצומת, אלא לקראת אמצעו – ואלה אינדיקציה של ממש לכך שאכן רכב התובע עמד סמוך לתחילת הצומת.

אינדיקציות נוספות מהעדויות תומכות בתוצאה המתבקשת.

נוכח האמור, אני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד.

בהתאם, אני מחייב את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 18,934 ₪, וכן את אגרת התביעה שכנגד (כולל המחצית השניה, ככל שתחויב ותשולם), את שכר עד התובעת שכנגד (כפי שנפסק), ושכ"ט עו"ד בסך 3,323 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.