בפניי בקשת המבקשת למתן רשות ערעור על החלטות כב' הרשמת ברטהולץ מיום 16.7.20 ומיום 21.7.20 (כפי שצוין בבקשה), לפיהן נדחתה עתירת המבקשת לאפשר לה להטיל עיקולים טרם המצאת אזהרה.

כפי שציינתי בהחלטה קודמת מהיום הרי שלא צורפה לבקשה החלטה כלשהיא מיום 21.7.20 אלא מתאריכים אחרים. נוכח האמור בסעיפים 12,13 לבקשה הנחתי היא כי המבקשת התכוונה להחלטה מיום 23.7.20 ואליה אתייחס בהחלטה זו.

הגם שהמבקשת צירפה לבקשתה שורה ארוכה של החלטות, לרבות מחודש יוני, הרי ששתי ההחלטות הנ"ל הינן ההחלטות העומדות לבחינה במסגרת דיונית זו והן בלבד.

בהחלטה מיום 16.7.20 נקבע כי הבקשה המדוברת לא הוגשה על פי התקנות וניתנו ההנחיות המתאימות להגשתה. כב' הרשמת ציינה כי היא ערה לכך שבקשה קודמת שהוגשה בתיק קודם בין חלק מאותם צדדים התקבלה, אולם הטעימה כי כל בקשה בפני עצמה צריכה לעמוד במלוא הדרישות. עוד נקבע כי הבקשה תידון לאחר שכל הדרישות הדיוניות יושלמו.

ההחלטה מיום 23.7.20 הינה החלטה בבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 16.7.20. משלא מצאה כב' הרשמת בסיס לעיין מחדש בהחלטתה הקודמת באותו עניין - הבקשה נדחתה.

המבקשת טוענת בהליך שבפניי כי בשים לב לכך שבגלגולו הקודם של התיק הבקשה להטלת עיקולים טרם המצאת אזהרה התקבלה, הרי שלא היה מקום לדחותה בגלגולו החדש של התיק מנימוקים שונים ומדובר במתן החלטות סותרות. עוד נטען כי ההחלטה תביא לנזקים בלתי הפיכים ולהברחת נכסים בשים לב להתנהלותה של החייבת. לעניין קיומו של ערב נוסף בתיק עמדת המבקשת היא כי מאחר ומדובר בקטין הרי שאין בו כדי להשפיע על סיכויי הפירעון באופן שהצדיק דחיית הבקשה. אשר על כן עותרת המבקשת להורות על קבלת הבקשה להטלת עיקולים טרם המצאת האזהרה לחייבים.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה ובהחלטות כב' הרשמת נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות אף מבלי שאדרש לתגובת המשיבה.

להלן הנימוקים.

לעניין ההחלטה מיום 16.7.20 -

ההחלטה המדוברת הינה החלטת ביניים דיונית במהותה. כב' הרשמת מצאה כי לא הושלמו כל הדרישות הדיוניות הנדרשות לשם בחינת הבקשה והורתה על השלמתן.

בחינת הבקשה וההחלטה מעלה שאין מדובר בהחלטה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. ערכאת הערעור תתערב בהחלטות דיוניות רק במקרים חריגים המציפים טעות גלויה או מקימים חשש לעיוות דין. במקרה זה לא מתקיים אף אחד מהחריגים.

לעניין קיומה של בקשה קודמת והחלטה קודמת - כב' הרשמת הייתה ערה לקיומן בהחלטתה אך ציינה, ובצדק, שכל בקשה צריכה להיבחן בפני עצמה ועצם הנתון כי בקשה קודמת התקבלה אינו מייתר עמידה בכל אבני הדרך הנדרשות גם בפעם השנייה ועל כן אין מדובר בהחלטות סותרות.

מאחר ומדובר בהחלטה דיונית גרידא אין בכוונתי להתערב בה.

זאת ועוד: נושא ביצוע הליכי גבייה טרם המצאת אזהרה כדין הינו החריג לכלל לפיו הליכי גבייה יינקטו רק לאחר שהחייב הועמד כדין על העובדה כי נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל. ברי כי ההחלטה בדבר עצם מתן ההיתר האמור - לא כל שכן התנאים ליישומו אם ניתן היתר כאמור - נתונים לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעת זה.

עוד יצוין כי במקרה שבפניי נעתרה כב' הרשמת בשלב קודם לבקשת הזוכה - היעתרות שכאמור אינה עניין שבשגרה - והתירה הטלת עיקולים טרם המצאת אזהרה תוך שהיא קובעת מנגנון ראוי לאיזון בין זכויות הצדדים בעניין זה, כך שלא ניתן לקבוע כי שיקול הדעת אינו מופעל או אינו מופעל כראוי או כי מדובר בהחלטות סותרות. כל בקשה נבחנת לגופה וככל שהמבקשת לא עמדה בהוראות התקנות וכב' הרשמת אין לה להלין אלא על עצמה.

לעניין ההחלטה מיום 23.7.20 -

החלטה לעיון מחדש אינה אמורה להוות מקצה שיפורים להחלטה קודמת ומכל מקום לא מצאתי כי עלה בידי המבקשת לבסס התערבות ביחס להחלטה מיום 16.7.20 (שהיא ההחלטה בה התבקש עיון מחדש) ועל כן תוצאת ההחלטה מיום 23.7.20 מקובלת עליי גם היא ולא מצאתי עילה להתערב בה.

ההחלטה מיום 23.7.20 מעלה כי המבקשת לא פעלה על פי הנחיות כב' הרשמת ולא השלימה את כל הנדרש ככל הנראה בעודה פונה פעם אחר פעם באותו נושא. כב' הרשמת גם בפעם זו הסבירה את השיקולים שעמדו בבסיס החלטותיה, לרבות ההתייחסות לקטין הערב (נתון שכשלעצמו אפשר ומעורר תהייה ביחס להחתמת המבקשת את הקטין כערב וטיעוניה הנוכחיים כנגד יכולת פירעונו) ולא מצאה לשנות מהחלטתה. גם הטענה כי כב' הרשמת אינה אמורה לעשות מלאכתה של המבקשת מקובלת עליי ולא מצאתי גם בהחלטה זו כל בסיס להתערבות.

לסיכום, לאחר עיון בהחלטותיה המנומקות של כב' הרשמת ונוכח יתר ההחלטות שהוצגו אשר משקפות את מורת רוחה של כב' הרשמת מההתנהלות הדיונית העולה מהן, שוכנעתי כי כב' הרשמת ערכה את האיזונים הנדרשים בנסיבות העניין וקביעותיה מנומקות כהלכה, סבירות ואין כל עילה להתערב בהן בפרט כאשר קטין לכאורה מעורב בהליך.

הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לנתון כי הבקשה כולה הינה בקשה שבשיקול דעת המהווה חריג ולא כלל. ממילא גם הנתון כי כבר נפתח הליך קודם אפשר ויש בו כדי להחליש את הטיעון בדבר הברחת הנכסים במקרה זה.

גם לגופו של עניין סבורני כי לא נגרמה כל פגיעה בזכויות המבקשת אשר ממילא עומדת בפניה האפשרות שלא להטיל עיקולים בשלב זה ולהמתין עד לאחר המצאת האזהרה כדין על כך המשתמע מכך.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה - לא יהיה צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולכב' הרשמת ברטהולץ.

ניתנה היום, ה' אלול תש"פ, 25 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.