לפניי בקשה להישפט באיחור בגין קנס מנהלי על עבירה של אי עטיית מסיכה, כפפות ומגן פנים בעת שטיפל בלקוחה במספרה שלו. זאת בעקבות עבירות במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש-הגבלת פעילות), התש''ף-2020.

עבירה לפי תקנה 6(8)- ''המפעיל מספרה או עסק לטיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור ובכלל זה הסרת שיער בלייזר, בעצמו או באמצעות אחר, בלא שמסר הצהרה כאמור בתקנה 5(ב)(2א)(א1)(1), בלי שווידא כי המטפל עוטה מסכה בעת טיפול בלקוח, כאמור בתקנה 5(ב)(2א)(א1)(4), או שלא קבע או יישם מנגנון להגבלת מספר הנכנסים למקום כאמור בתקנה 5(ב)(2א)(א1)(6)''.

ביחד עם תקנה 5(ב)(2א)(א1)(4)- ''המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי בעת הטיפול בלקוח יעטה המטפל מסכה כהגדרתה בצו בידוד בית ומגן פנים, וכן ישטוף ויחטא את ידיו, בין לקוח ללקוח,אולם כל עוד חובש הלקוח מסכה, רשאי המטפל להסיר את מגן הפנים''.

ולאי הגשת הצהרה כאמור בתקנה 5(ב)(2א)(א1)(1)- ''בעל העסק או החנות כאמור יגיש לרשות המקומית, לפני תחילת הפעלת החנות, הצהרה חתומה בנוסח הקבוע בתוספת השנייה, ולפיה הוא עומד בתנאים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(2) עד (6). ההצהרה תישלח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לרשות המקומית באופן מקוון, להמשך טיפולה של הרשות המקומית אל מול בעל העסק או החנות כאמור, בהתאם לסמכויותיה של הרשות המקומית על פי דין, ובכלל זה היבטי הפיקוח אל מול בעל העסק או החנות''.

רקע כללי

התקנות הותקנו על ידי הממשלה בהתאם לסמכותה להתקין תקנות שעת חירום הקבועה בסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה. הן מוסיפות הוראות חוקיות בנוגע להגבלת חופש התנועה והפעילות במדינה מעבר להוראות שנקבעו בצווים שהוצאו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות מכוח פקודת בריאות העם, אך בשונה מהצווים – בכוחן של התקנות לשנות את מרבית החוקים, להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע בהם תנאים. בכך הן מעניקות תוקף משפטי מחייב למגבלות שנקבעו בהן אף אם הן סותרות חקיקה ראשית כלשהי.

התקנות כוללות הגבלות משני סוגים עיקריים- הן צמצום יציאה למרחב הציבורי וקביעת כללים להתנהגות בו ובמקומות עבודה, והן הגבלת פעילויות מסחר, שירותים, בילוי ופנאי.

נקבע שהפעלת עסקים ומקומות נותני שירות שהותרה בהם קבלת קהל תהא כפופה למגבלות וחובות שונות על מנת להקטין את סכנת ההדבקה במהלך פעילותם-הגבלת מספר הלקוחות השוהים בתוך בתי העסק בהתאם לשטחי העסקים ושמירת מרחק ביניהם שם (בין היתר קיום כללי היגיינה וחיטוי, שימוש בציוד מגן והקמת מחיצות פיזיות בין המוכרים לקונים וכו').

לא זו בלבד, נקבעו גם חובות למעבידים, אותם נדרש המבקש למלא כלפי העובדת הנוספת אשר מועסקת במספרתו, בין אם מדובר על מתן ציוד חיטוי ומגן, ובין אם שמירה והקפדה על מרחק של שני מטרים בין האנשים בבית העסק.

מועד הגשת הבקשה להישפט באיחור

הודעת הקנס המנהלי נמסרה למבקש במועד ביצוע העבירה ביום 3/6/2020.

על פי חוק העבירות המנהליות תשמ''ו-1985, עמדו בפני המבקש שתי אפשרויות:

להגיש בקשה להישפט או להגיש בקשה לביטול הודעת הקנס המנהלי, כאשר בשני המקרים הדבר צריך להיעשות בתוך 30 יום מרגע שהומצאה לו.

בבקשתו לביטול הודעת הקנס המנהלי מיום 14/7/2020, מנמק את בקשתו במשבר כלכלי בעקבות המצב, מאחר ונאלץ לסגור את מספרתו.

לטענת ב''כ המשיבה, העסק היה פתוח ולא נעול כפי שטען המבקש. זאת ועוד, בעסק שהתה עובדת נוספת אשר טיפלה בלקוחה נוספת, בניגוד לטענת המבקש כי שהה במקום לבד עם אימו.

סיכומו של דבר

המבקש קיבל דו''ח על סך 2,000 שקלים בגין אי עמידה בתנאי התו הסגול, בכך שעבד ללא עטיית מסכה וכפפות.

הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 230 יחד עם סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הבקשה הוגשה שלא בהתאם למועדים הקבועים בחוק ולא מצאתי בבקשה נסיבות שאינן תלויות במבקש אשר מנעו ממנו להגישה במועד.

הפסיקה חיוותה דעתה על עמידה במועדים הקבועים בחוק, כך שרק במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות תותר הארכת מועד להישפט. על המבקש הארכת מועד להישפט להוכיח טעם מוצדק להימנעותו מלהגיש את הבקשה בסד הזמנים שנקבע בחוק בהתאם לרע"פ 9142/10 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נז (6) 793 (2003). דבר זה לא התקיים בענייננו.

לא מצאתי כי יש בטענות המבקש הגנה כלשהי מפני הדו"ח. בהתאם, לא קיים חשש לעיוות הדין בדחיית הבקשה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ז אלול תש"פ, 06 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.