1. התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך של 25,917 ₪.

לטענתו שכר את שירותי הנתבעת כדי לשפץ חדרים בביתו.

הנתבעת 1 שלחה את הנתבע 2 אשר תמחר את העבודות בעלות של 13,375 ש"ח לפני מע"מ.

לאחר שהסתבר לתובע כי הנתבעת 1 מבצעת גם עבודות נגרות, הזמין ביום 28.6.20 גם מערכת ריהוט. עיצוב מערכת הריהוט בוצעה על ידי מעצבת של הנתבעת 1.

לטענת התובע עלות עבודה זו תומחרה בסך 11,700 ₪ אשר שולמו במזומן ובשקים.

ביום 20.7.20 שלח עובד הנגרייה לתובע תמונות של המוצר המוגמר ולתדהמתו של התובע מצא פער גדול בינו לבין העבודה שהוזמנה.

השולחן שהובטח בצורת האות רי"ש התגלתה כשולחן ישר ולצדו יחידת מגירות גבוהה יותר מהשולחן כך שלא ניתן להציבו מתחת לשולחן כפי שהוזמן.

כמו כן כוננית הטלוויזיה הכוללת 3 מדפים בכחול נבנתה כאשר המדף התחתון בצבע לבן.

מיקומו, אורכו ועוביו של המדף התלוי שונה מהנדרש כמו גם בסיס הארונית נמוך מגובה המדף.

התובע שלח פנייה ובה פירט את טענותיו וצירף שרטוטים ותמונות. כאשר סופקה מערכת הריהוט לביתו התברר לתובע כי שוב לא יושמו דרישותיו ומצא בו פגמים:

רגל פינתית של השולחן חוברה באופן שאינו מאפשר הצמדת השולחן לקיר.

הוסף לוח קרש סביב פלטת השולחן בניגוד לנדרש.

חוסר מקצועיות בביצוע העבודה כך שהמגירות לא משתלבות באופן אורגני עם השולחן וצורפו אליו כיחידה נפרדת, העדר סגירה שקטה של המגירות כפי שהתבקש, פגם גדול בעץ בפינת השולחן ופגמים בשוליו השמאליים והשולחן בנוי משני חלקים מחוברים במקום משטח אחיד.

התובע סירב לקבל את המוצר והמובילים השיבו המוצר לנתבעת.

לפיכך, נתבעה השבת הכספים ששילם עבור מערכת הריהוט בסך 11,700 ₪ ופיצוי בסך 5,000 ₪ בגין טרחה ועוגמת נפש.

2. הנתבעים התגוננו וראשית נטען כי יש למחוק את הנתבע 2 מכתב התביעה שכן העסקה נכרתה עם הנתבעת 1 כאשר הנתבע 2 אינו אלא נציגו.

לטענת הנתבעים לא בוצעה מערכת הריהוט בהתאם לשרטוט האדריכלית מאחר והתובע ביקש לבצע שינויים אשר סוכמו עמו ובהתאם לשתי מדידות שבוצעו בביתו של התובע, הראשונה לצורך ביצוע השרטוט על ידי המעצבת והשנייה לאחר השינויים לבקשת התובע.

לטענת הנתבעים, יוצרה מערכת הריהוט פעמיים על מנת להשביע את רצונו של התובע ועל פי בקשותיו למרות שאין חובה לבצע שינויים בריהוט שהוזמן לאחר שהחל הייצור.

אשר לתלונותיו של התובע השיבו הנתבעים כי המדף התחתון בכוננית הטלוויזיה אינו מדף אלא מסגרת הכוננית ולא ניתן לבצעה בצבע אחר ממסגרת הכוננית כולה והדבר הוסבר לתובע שאישר זאת.

אשר לרגל הפינתית של השולחן – בקשתו של התובע אינה ניתנת לביצוע שכן חיבורו כמבוקש יערער את יציבות השולחן והדבר הוסבר לתובע.

אשר לפס הקרש סביב פלטת השולחן – מדובר בהתקנה המתחייבת מהתקנת המגירה כפי שביקש התובע.

לטענת הנתבעים יוצרה מערכת הריהוט על פי דרישותיו ובקשותיו של התובע.

הנתבעים הודו בפגם בשולחן שנוצר עם אספקת מערכת הריהוט אך למרות שהוצע לתובע לפרק את פלטת השולחן על מנת לתקנה ולהשיבה אליו – סירב התובע בתוקף וביקש מהמובילים לפרק את הכל ולהשיב את המוצר כולו לנגרייה.

לטענת הנתבעים התובע ביקש שינויים רבים במערכת הריהוט ושינה בקשותיו מדי פעם תוך שהוא מתווכח גם עם אנשי הנגרייה ומתלונן על עבודתם.

למרות ניסיונות הנתבעים לרצות את התובע ובכלל זה פטור מתשלום בגין הובלה נוספת של הריהוט, סירב התובע אף לשלם את יתרת התשלום המגיעה ממנו בגין תוספות שיוצרו עבורו על פי בקשותיו ובסך 3,700 ₪ בצירוף מע"מ. התובע אף סירב לשלם עבור הוצאות הובלה ואחסנה בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ.

3. בטרם הוגש כתב ההגנה אך לאחר המצאתו לנתבעים, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה ולהוסיף עילה תוך הגדלת סכום התביעה לסך של 25,917 ₪.

בכתב תביעתו המתוקן הלין התובע אף על עבודות השיפוץ שביצעה הנתבעת והם ליקויים בהתקנת כבלי חשמל בקיר ביתו ועלות גבוהה מהמחירון להתקנת שתי מערכות שקעי חשמל.

לפיכך נתבעה השבת הכספים ששולמו בגין התקנת מערכת השקעים בסך 9,050 ₪ בנוסף לתביעתו להשבת הכספים ששילם עבור מערכת הריהוט.

התובע אף הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בו הודה כי ביקש שינויים במערכת הריהוט אך אלו התבקשו בשלב התכנון לפני הייצור ולאחר מכן התבקשו תיקונים בעקבות רשלנות בביצוע.

יתר האמור בכתב התשובה הינו חזרה על האמור בכתב התביעה והכחשת טענות הנתבעים בכתב ההגנה.

4. במעמד הדיון הוגש תעתיק הודעות המסרונים בין הצדדים במסמך עב כרס.

כמו כן ויתר התובע על תלונותיו בעניין המגירות לאחר שהודה כי את המגירות הוא סידר.

בתגובה לכתב התביעה המתוקן בעניין טען נציג הנתבעת, הנתבע 2, כי ביצע בידוד לכבלי החשמל שהתקין וכי תלונתו של התובע מתייחסת לכבלי תקשורת שאין לגביהם חובת בידוד.

5. דיון והכרעה:

ראשית יובהר כי התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

העבודות הוזמנו ובוצעו על ידי הנתבעת 1 והעובדה כי הנתבע 2 הינו בעלים של הנתבעת 1 אינה יוצרת אחריות אישית.

על פי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ מבעליה – אין לחייב אישית את בעלי המניות בה.

כמו כן הנני לדחות את עילת התביעה הנוגעת לביצוע התקנת שקעי החשמל בביתו של התובע.

עילה זו נולדה מאוחר ולאחר הגשת כתב התביעה המקורי שדן אך ורק במערכת הריהוט.

לכתב התביעה המתוקן וכראיה לטענותיו, צירף התובע הצעת המחיר של הנתבעת 1 בגין התקנת 2 שקעי חשמל בעלות 700 ₪ ליחידה. על פני הצעת המחיר מופיעים תיקונים בכתב יד בעיפרון לפיהם הותקנו 17 נקודות חשמל בעלות של 7,735 ₪.

ניתן לראות כי מדובר בתיקונים שביצע התובע בעצמו מאחר ובצד המסמך נרשמה הערה באותו כתב יד: "קבלתי הנחה של 35% כלומר 7,735 ₪?".

כמו כן צורף מסמך מיום 10.12.20 חתום על ידי "רמי חשמל" לפיו כבלי חשמל ותקשורת הותקנו בקירות הבית ללא צינור דבר הנוגד את התקן ומסוכן.

לטענת התובע בקש להעתיק את מערכות השקעים שהותקנו על ידי הנתבעת בביתו ולצורך כך הזמין חשמלאי שמצא ליקויים בעבודת הנתבעת.

יצוין כי הראיה היחידה לטענתו של התובע בעניין זה הובאה במסמך החתום על ידי אדם ששמו המלא לא הובא והוא אף לא הובא לעדות.

כמו כן, לא הובאה גם כל עדות כי התובע תיקן את הדרוש תיקון וכי שילם דבר מה בגין תיקון זה.

התובע אינו זכאי בכל מקרה להשבת מלוא הסכום ששילם עבור התקנת מערכת שקעי החשמל אלא לכל היותר את סכום הנזק שנגרם לו כתוצאה מתיקון הדרוש תיקון – עובדה שלא הוכחה.

אשר למחיר שנגבה מהתובע – מדובר בטעות בכדאיות העסקה וזו אינה עילה לביטול העסקה. היה על התובע לבדוק את העלויות טרם הסכים לביצוע העסקה ולא בדיעבד לאחר ביצוע העבודות.

מעיון במסרון ששולח התובע לנציג הנתבעת ביום 25.5.20 אומר התובע: "קבענו ליום רביעי ואני לא יכול לקבל הצעת מחיר סמוך למועד שקבענו. אני צריך לבדוק, להתייעץ, לא?"

כלומר התובע ידע היטב חובתו לבדוק המחירים המוצעים לו.

6. נותר לדיון עיקר התביעה והיא מערכת הריהוט.

עילת התביעה הינה חוזית ובחינתה היא על פי דיני החוזים הכלליים.

על השאלה מתי זכאי צד לחוזה לבטלו ולדרוש השבה עונה חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 בסעיף 7:

(א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה הייתה יסודית.

(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

7. בתחילה הציג התובע תכנית שהכינה עבורו המעצבת שאת שירותיה סיפקה הנתבעת. בהמשך טען כי הביצוע לא תאם את התכנית והציג תמונה של המוצר שנשלח לו מהנגרייה.

בדיעבד הסתבר כי מוצר זה כלל לא סופק לו והוכן מחדש על פי דרישותיו ובקשותיו של התובע.

ניתן לראות היטב מתכתובת המסרונים במהלך חודש יולי כי התובע שולח אין ספור הערות, תיקונים, שרטוטים חדשים מצדו ודרישה לשוחח עם הנגר בעצמו.

ניתן לראות כי בתחילה בקש מדף תלוי באורך השולחן ולאחר מכן שינה דעתו וביקש כי יסופק במחצית אורכו.

ביום 23.7.20 שולח שרטוטים חדשים עם הערות ומציין: "בסוף את המדפים ביחידה של הטלוויזיה נשאיר לבנים. רק המגירה תהיה בצבע כחול".

ביום 27.7.20 לאחר ששלח הערות ברשימה ארוכה בצהריים לפתע אומר: "ברוך ממשיך להתעלם ממני. אפילו קבלות טרם המצאת לי, חרפה של שירות, אל תביאו לי את המוצר, אני מבטל את הכול".

נציג הנתבעת טורח ושולח לו תמונות של המוצר שהוכן בפעם השנייה והתובע מגיב בלא פחות מ 13 שאלות והערות ודורש תיקון המוצר.

כאשר מודיעים לו למחרת שהמוביל הגיע עם המוצר להרכבה טוען התובע: "לא הזמנתי את זה, אתה בכוח רוצה להכניס לי דבר שלא הזמנתי. אני לא מקבל את המוצר" כל זאת רק לפי התמונות שנשלחו לו.

ביום 29.7 כותב לנציג הנתבעת: "אחרי שראיתי את רמת הגימור אני כבר לא בטוח שאני מעונין בשולחן מתוקן מכם, נוסף על ההתייחסות והרשלנות השרירותית."

8. התובע אינו מצרף לכתב התביעה את צילום המוצר המוגמר שסופק לביתו ואת השרטוטים שערך בעצמו על מנת שניתן יהיה להתרשם ולהשוות בין המוצר שסופק ובין ההזמנה המפורטת האחרונה ששלח לנציג הנתבעת.

למעט מספר תמונות בתקריב של חלק ממערכת הריהוט שסופקה, לא ניתן להתרשם כלל מטענת התובע כי המוצר שסופק אינו המוצר שהוזמן.

התובע מלין בסופו של דבר על שניים: הרכבת הרגל הפינתית בשולחן באופן שאינו מאפשר הצמדתו לקיר וכך יוותר רווח בין הקיר לבין השולחן של 1.5 ס"מ (לדבריו של התובע במסרונים ששלח לנציג הנתבעת) והוספת לוח קרש מסביב פלטת השולחן מסביב.

התובע הלין אף על חוסר מקצועיות בחיבור המגירות לשולחן.

צר לי, אך התקשיתי לראות בתלונותיו של התובע על המוצר המוגמר כהפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים עד כדי ביטולו כליל וזיכוי בהשבה מלאה.

לא הוכח כלל כי התובע קיבל מוצר אחר מזה שהזמין באופן המצדיק ביטול העסקה.

מדובר בזוטי דברים שאינם מצדיקים ביטולה לחלוטין של העסקה.

אף לא מדובר בתלונות שלא ניתן היה לתקן - אך הצעותיו של נציג הנתבעת לתקן את המוצר נדחו על הסף.

התובע שולח אין ספור הערות ושינויים למוצר הראשוני שהזמין ולכן אינו יכול להתלונן לבסוף כי לא קיבל את שהזמין בשל אי התאמות זעירות ביחס לדרישותיו.

9. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 750 ₪.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי תל אביב היא תוך 15 ימים.

ניתן היום, י"א ניסן תשפ"א, 24 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.