לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

לפני בית הדין בקשת הנתבע לשליחת שאלות הבהרה למומחה.

1. הנתבע בקש להעביר שאלות המתייחסות לגורמים העשויים להשפיע על הפגיעה בברכו של התובע: מחלת פרקים (גאוט) , עודף משקל והיותו מעשן. עוד בקש הנתבע להפנות שאלות המתייחסות לתאונת דרכים שעבר התובע בשנת 2007 ואשר היה לה איזכור רפואי ב2008 .
2. הנתבע פירט את שאלותיו, בהתייחס להשפעה שיש לאמור על ברכו של התובע.
3. ב"כ התובע התנגד לשאלות וטען כי חוות דעת המומחה ברורה ואינה טעונה הבהרה נוספת. לטענתו, שאלות הנתבע אינן רלוונטיות, כוללות הנחות שגויות וסוטות לנושאים שאינם קשורים לשאלות שבמוקד התביעה. ב"כ התובע טען כי אין בשאלות כדי להבהיר את חוות הדעת, אך הנתבע מבקש להנחות את המומחה, תוך קביעה משוללת יסוד בדבר מצבו הבריאותי של התובע שאינן ביחס לשאלה שבמחלוקת, ובאמצעותן מבקש הנתבע לשכנע את המומחה לשנות את קביעותיו. הנתבע אף לא ציין על סמך מה ביסס קביעות אלה ולא הפנה לחומר הרפואי שעמד בפני המומחה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. בעניין תאונת הדרכים טען ב"כ התובע כי ככל שהנתבע סבר שישנו מסמך רלוונטי מלפני 13 שנה ורלוונטי לפגיעת התובע בברך ימין, היה עליו לבקש מבית הדין להעבירו לעיון המומחה לפני עריכת חוות הדעת.
4. בסעיף 14 ד' להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה מיום 10.9.19 נקבע:

"במתן אפשרות להציג למומחה שאלות הבהרה מתייתר הצורך בהזמנת המומחה לחקירה נגדית".

1. בפסיקה נקבע כי:

"המדיניות הראויה בענין הצגת שאלות הבהרה למומחה צריכה להבטיח שבעלי הדין יורשו לבחון את הקביעות הרפואיות של המומחה. מדיניות בית הדין בדבר התרת שאלות הבהרה שבעל דין מבקש להציג למומחה או פסילתן, צריכה להיות עניינית, היינו – יש לבדוק אם השאלה נועדה לבחון מה שנאמר בחוות דעת המומחה או להבהיר שאלה עניינית שמתעוררת כתוצאה מחוות דעת המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון.

משקיים ספק בדבר הרלוונטיות של שאלה, על בית הדין להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל עתירתו..." (עבל (ארצי) 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ' עוזי חן; עבל (ארצי) 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ' עוזי חן, פורסמו בנבו).

1. לאחר עיון בחוות הדעת, בשאלות ההבהרה ובתגובת הנתבע, מצאתי כי השאלות שאותן מבקש הנתבבע להעביר למומחה והנוגעות למחלת הפרקים ולמשקל רלוונטיות להליך, ויש להעבירן למומחה.
2. אולם שאלת העישון אינה רלוונטית.הנתבע אף לא ביסס את ההצדקה לשאלה , לר במאמר ואף לא בעובדה או הקשר אחר.בנוסף נקבע בחוו"ד שהיה גורם מחולל, ולכן שאלת העישון אינה רלוונטית. משקל ומחלת פרקים עלולים להיות ברי משמעות במקרה של סיבוב כמפורט בחוו"ד. השאלות יותרו בעניין מחלתו ומשקלו בלבד.
3. הצדדים ביקשו מינוי מומחה(בקשה מיום 9/2/21) . זו הסתמכה על סע' 6 -4 לכ. ההגנה שזו לשונם:

1. וכן:

כך נעשה.

1. ועוד:

1. כך שסע' 4 לכ. ההגנה הוא הבסיס העובדתי. לא מוזכרת בכתב ההגנה כל תאונה קודמת. כן מוזכר אירוע נקודתי.
2. עוד ובעיקר ,באשר לתאונה מ-2007. המומחה אומר מפורשות בכל הנוגע קודם ל2011 ולאחרי שנה זו:"

1. על כן כבר עתה ידועה עמדתו על תיעוד מ- 2011 קל וחומר בנוגע לטענה לתקופה הקודמת,מ-2007 או 2008 המומחה אף מתייחס לתיעוד מ-2009. הנתבע אף טען את עניין התאונה בעלמה למרבה הצער. מכל מקום בעניין זה חוות הדעת ברורה ואינה טעונה כל הבהרה.השאלות הנוגעות לתאונה נדחות.
2. ביחס ל-3 תלונות ב-2011 השאלה תותר בשינוי נוסח באופן המותיר את ההחלטה הרפואית בדבר אופי הפגימה למומחה ללא קביעה "רפואית" של הנתבע.
3. ההחלטה למומחה תינתן בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ט' אדר א' תשפ"ב, (10 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.