ביום 1.12.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

מדו"ח הנאמנת והמלצת הממונה, שהוגשו לתיק עובר לדיון שהתקיים ביום 14.4.22, עלה כי ליחיד היו מספר מחדלים, לרבות פיגור בתשלום השוטף ואי המצאת מסמכים, אולם במהלך הדיון התברר כי מחדלים אלו תוקנו, מלבד המצאת שני מסמכים חסרים. אי לכך, במהלך הדיון שהתקיים גובשה הסכמה לתוכנית שיקום.

ביום 6.11.22 הנאמנת הגישה הודעת עדכון ובקשה לביטול ההליך וזאת נוכח אי עמידת היחיד בתוכנית השיקום. מבקשת הנאמנת עולה כי היחיד לא שילם ולו תשלום אחד לפי תוכנית השיקום וצבר חוב פיגורים בסך של 10,794 ₪. עוד עולה כי היחיד לא המציא אישורים בדבר מסירת פרוטוקול הדיון ופסק הדין לנושים.

בהתאם להחלטה מיום 6.11.22 היה על היחיד להסיר מחדליו ולהגיב לבקשה שאחרת ההליך יבוטל. חרף זאת, לא הוגשה כל תגובה מטעם היחיד.

ביום 19.12.22 הנאמנת הגישה הודעה ובקשה נוספת ולפיה נוכח אי הסרת מחדלי היחיד ואי הגשת התגובה מטעמו ואף צבירת חוב בסך של 13,878 ₪, יש להורות על ביטול ההליך.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד וכמו כן, מורה כי כי תוכנית השיקום של היחיד לא תיכנס לתוקפה ו/או תבוטל, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תחולק בין נושי היחיד, בהתאם להוראות פרק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשפ"ג, 20 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.