ביום 12.8.20, לאחר דיון במעמד הצדדים בבקשה למתן צו מניעה, ניתנה החלטת כב' השופט נאסר, אשר לפיה הליכי מימוש המשכון ביחס למגרש מס' 7/1/2 באזור תעשייה דלתון, ולמבנה תעשייתי שהוקם עליו, יעוכבו כנגד הפקדה כספית בסך 60,000 ₪, שתבוצע עד ליום 20.8.20.

מאז ועד עתה לא הופקד העירבון, שכן המבקש עתר שוב ושוב להארכת המועד לביצוע ההפקדה ובקשותיו אושרו, כך שניתנה לו ארכה עד ליום 5.11.20 (החלטת כב' השופט נאסר מיום 21.10.20).

כעת עותר המבקש להפקדת ערבות של צד שלישי חלף העירבון הכספי, ולחלופין – להארכת מועד נוספת.

לטענתו, בשל קשיי התקופה, ועיסוקו בתחום אספקת ציוד למסעדות (תחום שהפעילות בו מושבתת לחלוטין בשל מגבלות הקורונה), לא הצליח לגייס עד כה את סכום העירבון. לטענתו, ממילא אין צורך ממשי בהפקדה כספית, שכן החוב לבנק מובטח ממילא בנכס המשועבד. על כן הוא טוען, כי ניתן להסתפק בערבות של ערב טוב להנחת דעתו של ביהמ"ש.

נוסף על כך עותר המבקש להארכת מועד להגשת כתב תביעה, אשר למרות פתיחת הליך זה בחודש אוגוסט, לא הוגש עד היום.

המשיב מתנגד למבוקש, ואף מתנגד לארכה המבוקשת כעת, לאחר שהליכי מימוש המשכון עוכבו למשך זמן רב, ללא הצדקה. לטענת המשיב, ערבות של צד שלישי אינה שקולה כנגד עירבון כספי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון לדחות את הבקשה להמרת העירבון הכספי בערבות של צד שלישי.

המבקש לא השיג בדרך של ערעור, או בקשת רשות ערעור, על החלטת כב' השופט נאסר להתנות את עיכוב הליכי מימוש המשכון בהפקדת עירבון כספי. המבקש עתר להארכת המועד, וביהמ"ש נעתר לבקשותיו (פעם אחת באין התנגדות מצד המשיב, ופעם שנייה – על אף התנגדותו), ורק לאחר דחיית מועד ההפקדה למשך חודשים פנה לביהמ"ש בבקשה זו.

מכל מקום, לגופו של עניין יש לקבל את טענת המשיב כי ערבות של צד שלישי אינה שקולה להפקדת עירבון כספי, גם כאשר מדובר ב"ערב טוב", והדברים ברורים. יתר על כן, קביעת סכום העירבון כבר נעשתה מתוך איזון בין טענות המבקש כנגד מימוש המשכון, בין היתר על רקע קשיי התקופה, מחד גיסא, וטענות המשיב בדבר זכותו להיפרע מבטוחה שהועמדה להבטחת ההלוואה שניתנה, מאידך גיסא. לא מצאתי מקום לשקול מחדש, לשנות או להקל בתנאים שנקבעו בידי כב' השופט נאסר.

על מנת לסבר את האוזן יצוין, כי לטענת המשיב עסקינן בחוב מובטח בסכום שעולה על 3.5 מיליון ₪, וההתנהלות הבעייתית בחשבון, אשר הובילה לבסוף לנקיטת הליכי מימוש משכון, מתוארת בתגובת המשיב לבקשה. המבקש אמנם חולק (כך נראה) על גובה החוב המובטח, אך גם לשיטתו מדובר בחוב של יותר מ-800,000 ₪ (כאמור, כתב תביעה עיקרי טרם הוגש).

בפועל, הליכי מימוש המשכון מעוכבים כבר מזה ארבעה חודשים, מבלי שהמבקש הפקיד את הפיקדון אשר בהפקדתו הותנה עיכוב ההליכים, וכל זאת ביחס להליכי מימוש אשר החלו חודשים לפני שהחל משבר הקורונה בישראל, וללא קשר אליו.

לא למותר להוסיף, כי אין כל קשר בין משבר הקורונה לבין אי-הגשת כתב טענות עיקרי, שאותו היה על המבקש להגיש עם הגשת הבקשה לצו מניעה או בסמוך לכך. בדיון שהתקיים ביום 12.8.20 ציין ב"כ המבקש, כי כתב התביעה יוגש כבר למחרת היום, אך דבר זה לא נעשה מאז ועד היום.

לאור האמור, ניתנת בזאת ארכה אחרונה להפקדת העירבון בסך 60,000 ₪, עד ליום 23.12.20. עד לאותו מועד יוגש גם כתב התביעה.

יובהר, כי אם לא יופקד העירבון ו/או לא יוגש כתב התביעה, תיראה הבקשה למתן צו מניעה כאילו נדחתה, והמשיב יהא רשאי לפעול בתיק ההוצאה לפועל למימוש המשכון, על פי הוראות הדין.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בדחיפות, ואף תוודא טלפונית קבלתה בידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשפ"א, 15 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.