1. לפניי תביעה להשבת כספים בסך כולל של 3,600 ₪ שנמשכו מחשבונו של התובע באמצעות כרטיס אשראי שנגנב.

טענות הצדדים:

1. כעולה מכתב התביעה, התובע ביצע משיכת מזומן בסך 100 ₪ ממכשיר כספומט בסניף בנק הפועלים באשדוד. כנטען, לאחר סיום ביצוע הפעולה, נתבע 1 גנב את כרטיס האשראי של התובע וברח מהמקום.

עוד עולה מכתב התביעה כי באותו היום נתבע 1 ביצע מספר משיכות מזומן מחשבון התובע באמצעות כרטיס האשראי שנגנב בסך כולל של 3,600 ₪. התובע הגיש תלונה במשטרת ישראל וזו החליטה לסגור את התיק.

1. לטענת הנתבעת 2, הכספים נמשכו באמצעות כרטיס חיוב מחשבון הבנק של התובע באמצעות הקוד הסודי המיועד לשימוש אישי אשר נמסר על ידי התובע לנתבע 1. לטענתה, מצפייה בסרטוני האבטחה עולה כי התובע והנתבע 1 ניגשו יחדיו למכשיר הכספומט ואף שוחחו בניהם ובסיום ביצוע פעולת המשיכה נראו מתרחקים יחדיו מהמקום.

עוד טוענת הנתבעת 2, משעה שהכספים נמשכו בהסכמת התובע, דין התביעה נגדה להידחות ועל התובע להפנות את טענותיו כלפי הנתבע 1.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
2. עדות התובע באשר לנסיבות האירוע הייתה מעורפלת, לא ברורה ובעדותו הוא אף סתר את תיאור הנסיבות כפי שהועלה במסגרת כתב התביעה: "אני עמדתי בכספומט, היה בחור עם האופניים ולקח לי את הכספים מכספומט והרים על ידיים וגנב לי את הכסף מהכספומט".

משנשאל מהו הסכום שנגנב מהמכשיר, השיב "לא ראיתי שהוא לוקח, אבל לקח לי 3,600 ₪. גם לא ידעתי שהוא גנב מהכספומט".

בהמשך החקירה ובניגוד לעדותו כי הכספים נגנבו ממכשיר כספומט, העיד כי הכספים נמשכו בשלש פעימות, מבלי שהיה לו כל הסבר , בוודאי לא הסבר מניח את הדעת, כיצד נודע לנתבע 1 הקוד הסודי בלעדיו לא ניתן לבצע משיכת כספים.

משנשאל כיצד חזר אליו הכרטיס שנגנב, השיב כי לאחר הגניבה "עשה סיבוב בעיר" ואיתר את הנתבע 1 וכי היו אנשים נוספים שרדפו אחריו. מנגד, העיד כי שילם "אלפי שקלים לחוקרים" על מנת לאתר את מי שנטל ממנו את הכרטיס.

1. עינינו הרואות כי גרסת התובע באשר לנסיבות גניבת והחזרת הכרטיס הייתה תמוהה, מעורפלת ומלאת סתירות.
2. מנגד, הוצגו מטעם הבנק תמונות בהן נצפה התובע והנתבע 1 עומדים אחד ליד השני ליד מכשיר כספומט ואף הוצג פירוט המשיכות מחשבון הבנק של התובע במועד הרלוונטי ממנו עולה כי תחילה בוצעו שתי משיכות בסך של 2,000 ₪ ו-1,000 ₪, לאחר מכן בוצעה המשיכה של 100 ₪ - לגביה העיד התובע כי בוצעה על ידו - ורק לאחר מכן בוצעה משיכה נוספת בסך של 600 ₪. סדר משיכות זה אינו עולה בקנה אחד עם אף גרסה מהגרסאות אשר הועלו על ידי התובע.
3. מכל האמור, הרי שאין אלא לקבוע כי לא עלה בידי התובע להוכיח – אף לא ברמת ההוכחה המופחתת, הנדרשת בהליך האזרחי – כי המשיכות שלגביהן נטען כי בוצעו על ידי הנתבע 1, בוצעו ללא רשותו והסכמתו של התובע.
4. לאור האמור, דין התביעה להידחות – וכך אני מורה.

לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

מזכירות ביהמ"ש תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.