במסגרת התנגדות לביצוע שטר, שהועברה לבית המשפט מלשכת ההוצל"פ (תיק הוצל"פ מספר 513484-06-20), ועניינה שיק שמשכה הנתבעת לפקודת התובעת (מספר 11792 ע"ס 47,970 ₪), אשר חולל ביום 17 באפריל 2020 (להלן: "השיק"), העלתה הנתבעת טענת כפל התדיינות, נוכח קיומו של הליך מקביל בבית משפט השלום בראשון לציון בת.א. 39206-05-20.

ביקשתי את התייחסות הצדדים לסוגיית "הליך תלוי ועומד"; התייחסות הצדדים ניתנה ומכאן באה החלטה זו.

רקע –

1. ביום 3 באפריל 2018 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם שכירות, במסגרתו השכירה התובעת לנתבעת מבנה מסחרי ברחוב יצחק בן צבי 29 בראשון לציון (להלן: "ההסכם"). בחודש פברואר 2020 נחתמה תוספת להסכם, בגדרה סוכם על קיצור תקופת השכירות לחודש מאי 2020 (להלן: "התוספת להסכם").
2. בחודש אפריל 2020 חולל השיק מושא המחלוקת. כפועל יוצא, הודיעה התובעת על ביטול התוספת להסכם ועמדה על קיום ההסכם במלואו (עד ליום 30 באפריל 2021). בסמוך לאחר מכן, ננקטו על ידי התובעת הליכים משפטיים.
3. ביום 18 במאי 2020, הוגשה על ידי התובעת תביעה כספית כנגד הנתבעת וכנגד הערבה להסכם, בבית משפט השלום בראשון לציון (ת.א. 39206-05-20). במסגרת תביעה זו, נתבעו דמי השכירות לחודש אפריל 2020 בסך של 47,970 ₪ נוכח השיק שחולל; נתבעו דמי שכירות לשנת השכירות השלישית וכמו כן נתבע פיצוי מוסכם- בסך הכל נתבע סך של 639,370 ש"ח. הנתבעת מצדה הגישה תביעה שכנגד (להלן: "ההליך הראשון"; "התביעה הכספית").
4. ביום 11 ביוני 2020, נקטה התובעת בהליך הוצל"פ (בקשה לביצוע שטר) כנגד הנתבעת, ועניינה השיק מושא המחלוקת – ע"ס 47,970 ₪, עבור דמי השכירות לחודש אפריל 2020 (להלן: "ההליך הנוסף"). הנתבעת הגישה התנגדות וטענה, בין היתר, לכפל התדיינות.

התייחסות הצדדים -

1. התובעת מצדה לא כפרה בכך, כי מדובר בכפל התדיינות, אך הבהירה, כי לא תגבה את החוב פעמיים. לשיטת התובעת ניתן לנהל במקביל הליך שטרי והליך לפי עסקת היסוד ובלבד שלא תעשה גבייה כפולה. התובעת מפנה לע"א 649/69 רכטמן נ' רכטמן פ"ד כד(2) 60. עוד נטען, כי ההליך השטרי נפתח קודם לתביעה הכספית בבית המשפט.
2. הנתבעת מצדה טענה, כי ההליך השטרי נפתח לאחר הגשת התביעה הכספית וכי התובעת מפנה לפסיקה שבה ננקט ההליך השטרי קודם לתביעה הכספית. בענייננו טוענת הנתבעת, כי יש לעכב את ההליכים בהליך הנוסף (תביעה זו) נוכח ההליך הראשון אשר ננקט. עוד הפנתה הנתבעת לפסיקה רלוונטית, בגדרה הורה בית המשפט על עיכוב הליכים נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד ראשון.
3. בכתב טענות נוסף ציינה התובעת, כי האפשרות לחקור את נציג הנתבעת על תצהירו בתיק זה עשויה לחסוך את ניהול ההליכים בתיק בראשון לציון.

דיון והכרעה -

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סברתי, כי הדין עם הנתבעת ונוכח קיומו של הליך תלוי ועומד, יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה. אפרוש להלן את נימוקיי.

המסגרת הנורמטיבית -

1. החלטה בדבר עיכוב הליכים היא החלטה דיונית, אשר נתונה לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט.
2. הסמכות להורות על עיכוב הליכים מחמת קיומו של "הליך תלוי ועומד" נועדה לקידום יעילות דיונית, חסכון במשאבי הצדדים וכן למניעת החלטות סותרות.

ראה רע"א 353/20 קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' מני ויצמן (18.5.2020):

"הסמכות להורות על עיכוב הליכים מחמת קיומו של "הליך תלוי ועומד" נועדה לקדם יעילות דיונית, למנוע הליכי סרק והכרעות סותרות, ולחסוך במשאבי הצדדים ובמשאבים שיפוטיים. על רקע זה, נקבע כי בבחינתה של בקשה לעיכוב הליכים יאזן בית המשפט בין מגוון שיקולים וביניהם זהות הסוגיות אשר נבחנות בהליכים הנדונים, זהות בעלי הדין, מאזן הנוחות ושיקולי יעילות כמבואר לעיל (ראו: רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב, [פורסם בנבו] פסקה 6 (21.11.2011); עניין דליאור, שם; רע"א 8587/17 חאין נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 17 (30.11.2017); רע"א 538/19 אילוז נ' חברת א. ד. ר בנין ופיתוח (2010) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (11.3.2019) והאסמכתאות שם)".

ראה גם ע"א 9175/18 ‏ ‏אברהם הורוביץ נ' אפרים גוטקינד (1.10.2020):

" 19. כידוע, בית המשפט מוסמך להורות על עיכוב הליך הנדון לפניו בשל קיומו של הליך תלוי ועומד הנסב על סוגיות דומות. סמכות זו נועדה לשמור על יעילות דיונית, לחסוך בעלויות הכרוכות בכפל הליכים – הן לבעלי הדין והן למערכת המשפט, וכן למנוע הכרעות סותרות. עוד נקבע כי בבחינתה של בקשה לעיכוב הליכים ייתן בית המשפט דעתו על זהות הצדדים להליכים המקבילים, זהות הסוגיות הנדונות בגדרם, מאזן הנוחות, ושיקולי המדיניות המתוארים לעיל. כמו כן, נקבע לא אחת כי ניתן להורות על עיכוב הליכים גם אם אין זהות מלאה בין בעלי הדין בהליכים התלויים ועומדים, ואף כאשר אין חפיפה מלאה בין הסוגיות הנדונות בהליכים אלה. די, אפוא, כי ההליכים עוסקים בסוגיה מהותית משותפת, אשר ההכרעה בה במסגרת אחד מהם עשויה להשליך על הדיון במשנהו (ראו: רע"א 538/19 אילוז נ' חברת א.ד.ר בנין ופיתוח (2010) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (11.3.2019); רע"א 353/20 קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' ויצמן, [פורסם בנבו] פסקה 21 (18.5.2020))".

1. בפסיקה נקבע זה מכבר שאין הכרח שתתקיים זהות מוחלטת בין בעלי הדין בהליכים הנדונים. ר' רע"א 3459/19 אלבז נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (31.7.2019).

מן הכלל אל הפרט -

1. בשים לב לכך, כי התביעה הכספית הוגשה בחודש מאי 2020, ואילו הליך ההוצל"פ נפתח בחודש יוני 2020, הרי שהתביעה הכספית הינה ההליך הראשון, ואילו ההליך דכאן (שנפתח בחודש יוני 2020 בהוצל"פ ועבר לבית המשפט בחודש אוגוסט 2020), הוא ההליך השני אשר נפתח מבחינת סד הזמנים.
2. אשר לזהות בעלי הדין – קיימת זהות בין בעלי הדין בשני ההליכים. בתביעה הכספית קיים בעל דין נוסף שהינו ערב לחובות הנתבעת. כאמור לעיל אין צורך בזהות מוחלטת בין הצדדים.
3. אשר לסוגיות אשר נבחנות – הן בתביעה הכספית והן בהליך הנוסף השאלות העומדות לבירור הן זהות למעשה. בשני ההליכים נדון חוב דמי השכירות לחודש אפריל 2020, שלא שולם לטענת התובעת (חוב בסך של 47,970 ₪). בתביעה הכספית נתבע הסכום שלא שולם ואילו בתביעה שלפניי נתבע אותו החוב ממש, מכוח השטר אשר חולל.
4. אשר ליעילות הדיוניות והחשש מפני הכרעות סותרות –

כמובא לעיל, טענה התובעת, כי אין בכוונתה להיפרע פעמיים בגין אותו החוב. הבהרה זו מתבקשת ומתחייבת, אולם אין בדברים אלה די, בבחינת התמונה הכוללת.

שהרי, הלכה למעשה נקטה התובעת בשני הליכים מקבילים כנגד הנתבעת בגין חוב דמי השכירות לחודש אפריל 2020 (אני ער לכך, כי בתביעה הכספית מובאות טענות נוספות וסעדים נוספים ואולם לא נדרשת חפיפה מלאה בין הסוגיות הנדונות בשני ההליכים. די בכך שההליכים עוסקים בסוגיות מהותיות משותפות אשר ההכרעה בהן במסגרת תיק אחד עשויה להשליך על התיק הנוסף).

המשמעות היא, כי שני בתי משפט יידרשו לברר, לדון ולהכריע באותן מחלוקות בין הצדדים אשר נוגעות לתשלום דמי השכירות לחודש אפריל 2020. שני מותבים יצטרכו לדון באותן שאלות, באותו חוב ובאותן סיבות מדוע לא שולמו דמי שכירות בחודש אפריל 2020.

מצב דברים זה, שבו שתי ערכאות דנות במקביל באותה המחלוקת הינו מוקשה; הוא עשוי להביא להחלטות שיפוטיות סותרות (שווה בנפשך מצב דברים בו יקבע בית משפט זה למשל, כי בדין חולל השיק עבור דמי השכירות ואילו בית משפט השלום בראשון לציון יקבע, כי היה על הנתבעת לשלם את חוב דמי השכירות לחודש אפריל 2020 -המדובר כמובן בדוגמא להחלטות סותרות אפשריות מבלי להביע עמדה לגוף הדברים).

מעבר לכך, מצב הדברים האמור גוזל משאבים שיפוטיים כפולים, מבלי שיש לכך כל הצדקה, וודאי שעה שמתדיינים אחרים ממתינים בתורם לבירור עניינם. אין כל הגיון, כי התובעת תביא את אותה המחלוקת לפני שתי ערכאות שונות.

גם העובדה, כי ההליך דכאן הוא הליך שטרי במהותו ועניינו של ההליך הראשן בתביעה כספית, אינו מעלה ואינו מוריד לעניין "הליך תלוי ועומד", והדברים נכונים ביתר שאת, שעה שההליך השטרי בענייננו הוא הליך בין צדדים קרובים לשטר, ומכאן שבירור המחלוקת היא בירור עסקת היסוד ומשמעות הדברים היא בירור חוזי לכל דבר ועניין, בדיוק כמו בתביעה הכספית.

גם להפנייה לע"א 649/69 בעניין רכטמן אין רלוונטיות לטעמי, שכן פסק דין זה מתייחס למחיקת התביעה השטרית נוכח קיומו של הליך אחר, דבר שאינו עומד על הפרק כאן. בענייננו עסקינן בעיכוב הליכים נוכח קיומו של "הליך תלוי ועומד".

1. נוכח המקובץ לעיל- יש להחיל את הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד". מעת שהתביעה דכאן הוגשה לאחר שהוגש ההליך הראשון, הרי שדין תביעה זו להיות מעוכבת, עד להכרעה בתביעה הכספית המתבררת בבית משפט השלום בראשון לציון. הדיון הקבוע ליום 19 באוקטובר 2020 מבוטל.
2. הוצאות הבקשה בסך של 500 ₪ - בהתאם לתוצאות ההליך הראשון.

המזכירות תדוור לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"א, 05 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.