1. לפניי בקשה מטעם התובעת, להבאת ראיות לסתור, ובקשה נוספת למינוי מומחים רפואיים, בגין תאונת דרכים שאירעה על פי הנטען ביום 26.09.2016 (להלן: "התאונה").
2. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, ונקבעה לתובעת נכות זמנית של 10% החל מיום 26.12.2016 ועד ליום 30.06.2017, ונכות יציבה בשיעור של 0% החל מיום 01.07.2017.

1. הנתבעת 2, חברת הביטוח "הראל" היא חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו של הנתבע 1 המעורב בתאונה בפוליסת ביטוח חובה.
2. עיינתי במלוא החומר, וכן בבקשה ובתגובה שהוגשה, אלא שדומני – לצערי, ואם להשתמש בדימוי מתחום התעבורה – אנו רותמים את העגלה לפני הסוסים.
3. הבקשה נסמכת על ההליכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). אלא, שלכאורה נראה כי עסקינן בתביעה מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968 (להלן: "פקודת הנזיקין").

על כן, על התובעת היה לפתוח את ההליך על פי פקודת הנזיקין, ולצרף חוות דעת רפואית מטעם מומחה מטעמה לפי תקנה 127 לתקסד"א, ובמילא לא יכולה הייתה להסתמך על קביעות המל"ל.

1. וביתר פירוט: בסעיף 26 לכתב התביעה, מודה התובעת, בעצמה, כי רכבה כלל לא היה מבוטח בביטוח חובה במועד אירוע התאונה וטוענת כי על הנתבעים לפצות אותה על נזקיה (הנטענים) מכוח פקודת הנזיקין או מכוח "כל דין אחר".
2. גם בתחשיב הנזק שהגישה התובעת ביום 03.11.2021 נרשם במפורש בסעיף 20 לשאלת האחריות כי "מאחר ורכב התובעת לא היה מבוטח בעת אירוע התאונה לא קמה לתובעת זכות לקבלת פיצויים ממבטח רכבה מכוח חוק הפלת"ד מאידך זכאית התובעת לתשלום פיצויים מאת נהג הרכב הפוגע הוא הנתבע 1 וכן ממבטחת רכבו, הנתבעת 2, וזאת מכח פקודת הנזיקין כאשר זכאות זו מותנית בקיומה של עילת רשלנות כנגד הנתבע 1 לפי פקודת הנזיקין".
3. הראל בסעיף 18 לכתב הגנתה טוענת אף היא, כי "התובעת אינה זכאית לכל פיצוי מאת הנתבעים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים... וזאת מאחר שבמועד התאונה הנטענת... לא החזיק התובע [לאורך כל כתב ההגנה נכתב "התובע" במקום "התובעת", הערה שלי – י"ה] בפוליסת ביטוח כנדרש ו/או לא עונה על הגדרות חוק הפלת"ד לזכאות לפיצוי, ובכל מקרה הנתבעת 2 לא ביטחה את שימושו של התובע עצמו ברכבו, בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי"
4. ובהמשך, בסעיף 19 לכתב ההגנה טענה הראל כי "התובע טוען לחלופין לזכאות לפיצוי לפי פקודת הנזיקין, ואולם הפוך והפוך לכתב התביעה, לא נמצאה כל טענה לרשלנות הנתבעים ו/או להפרת חובה חקוקה על ידם".
5. ובהמשך בסעיף 21 לכתב ההגנה טענה הראל כי "לכתב התביעה לא צירף התובע כל חוות דעת רפואית ערוכה כדין וזאת בניגוד גמור להוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי בעל דין המעוניין להוכיח טענה שברפואה "יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה לפי העניין".
6. גם בתחשיב הנזק שהגישה הראל, ביום 05.12.2021, מציינת זו בסעיף 3 כי "לאור העובדה כי התובעת לא הייתה מבוטחת בביטוח חובה במועד האירוע, הגישה התובעת את תביעתה על פי פקודת הנזיקין".
7. ובהמשך, בעניין שאלת האחריות, בסעיף ב.2 לתחשיב, טענה הראל כי "אין זה ברור מדוע בחרה התובעת לתבוע את הנתבעים, שעה שעומדת לה עילת תביעה כנגד קרנית בהתאם לסעיף 12 (א)(2) לחוק הפלת"ד". ובהמשך, בסעיף ב.3 לתחשיב: "התובעת נהגה ללא ביטוח חובה במועד האירוע הנטען, ועל כן היה עליה לפנות לקרנית לקבלת פיצוי לו זכאית בהתאם לחוק הפלת"ד".
8. בנסיבות אלו, נדרשת התובעת להבהיר, תוך 30 יום, מדוע לא יתנהל הליך זה לפי פקודת הנזיקין, וכן מדוע לא תוגש חוות דעת רפואית מטעמה כנדרש.
9. בשלב זה, ועד החלטה בעניין המסלול שבו יידון התיק, אין מקום למתן הכרעה בשאלת הראיות לסתור. צר לי על עיכוב-מה בניהול התיק עד כה.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ג, 07 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.