1. המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות והתנגדות לביצוע שטרות בסך של 8,000 ₪. תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע 2 שטרות ע"ס של 4,000 ₪ כל אחד. בהתאם להודעה שנמסרה על ידי המבקשת, נפתח תיק הוצאה לפועל נוסף עבור שיקים נוספים.

2. בבקשתה להארכת מועד טענה המבקשת כי לא קיבלה את האזהרה ונודע לה על קיומו של התיק רק כתוצאה מהודעת וואטסאפ אותה שלח המשיב לבתה. לטענתה, עקב הסגר והיותה בקבוצת סיכון, לא הגישה את ההתנגדות ורק לאחרונה פנתה לעורך דין בבקשה לייצוג.

3. לגופו של עניין טענה המבקשת כי בתה ובן זוגה שכרו מהמשיב דירה. היות והיו בהליכי חדלות פרעון, מי שנתן את השיקים היתה המבקשת. המבקשת מודה כי לא היתה בעת חתימת ההסכם אלא רק מסרה את השיקים עבור השכירות אולם טוענת כי סוכם בין הצדדים בעל פה, כי תקופה השכירות תהיה לחמש שנים, ההסכם נחתם לשנה וסוכם כי יוארך מדי שנה. בעקבות זאת השקיעו השוכרים בדירה סכומים נכבדים אולם לאחר השנה השניה, הודיע לה המשיב כי ברצונו לשוב ולהתגורר בבית ולכן סיים את תקופת השכירות. כעולה מהתצהיר, ההודעה נמסרה לשוכרים בחודש ספטמבר 2019 , כך שעליהם לפנות את הנכס עד לחודש ספטמבר 2020.

4. בעקבות כך הודיעו השוכרים למשיב כי בדעתם לעזוב את הנכס בחודש ינואר 2020, וניתנה הודעה מוקדמת של 60 יום. השוכרים עשו ככל שיכולתם להביא שוכרים חלופיים, אולם לטענת המבקשת, המשיב הוא זה שהערים קשיים ואף לא הסכים להפחית את שכר הדירה ולאפשר לשוכרים (בתה של המבקשת) לשלם את ההפרש.

5. המשיב הגיש תגובה לבקשה ולהתנגדות ובה טען כי האזהרה נמסרה למבקשת בבית האבות בו היא שהתה אולם היא לא דרשה את דבר הדואר. בנוסף הופעלו כנגדה הליכי הוצאה לפועל כגון הטלת עיקול. לגופו של עניין נטען כי בהסכם השכירות לא נאמר דבר לעניין תקופת שכירות של 5 שנים ואף לא נעשתה בנכס השבחה כלשהי. המשיב המשיך וטען כי הודיע לשוכרים כי עליהם לעמוד בהסכם השכירות וככל ורצו לפנות את הנכס קודם להסכם השכירות היה עליה ם למצוא שכור חלופי שיאושר על ידו .

6. המבקשת הגישה תשובה לתגובה בה חזרה על טענותיה לעניין הארכת המועד וטענה כי לאור המצב, לא הגישה את ההתנגדות קודם. לגופו של עניין הפנתה המבקש לחוק השכירות והשאילה ,שם אפשר המחוקק לפנות את הנכס תוך הודעה מראש של 60 יום.

7. לעניין הארכת המועד, לא פרטה המבקשת מתי לראשונה נודע לה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. המבקשת הודתה כי ידעה על התיק באמצעות הודעת וואטסאפ לביתה, אולם לא ציינה מתי. לא ניתן להיתלות בתקופת הקורונה, הסגרים שיש בתקופה זו והפגרות, מבלי לציין את המועדים הרלוונטים. לא ניתן לדעת האם בתקופה בה נודע למבקשת על פתיחת התיק היה סגר וממתי יש למנות את המועד להגשת ההתנגדות. המועדים שאינם נמנים במניין הימים להגשת התנגדות מפורסמים ברשומות, לא כל התקופה אינה נמנית כך שלא ניתן ליתן פטור גורף מהגשת התנגדויות בכל התקופה, מחודש מרץ ועד היום. משהמבקשת אינה מציינת את המועדים המתייחסים לבקשתה, ניתן לקבוע כי ההתנגדות אינה מוגשת במועד וללא עילה לכך. את מחדלה זה של המבקשת ניתן לרפא באמצעות הטלת הוצאות בשל אי הגשת ההתנגדות במועד.

8. לגופו של עניין, קיים הסכם שכירות בכתב, כך שכל שאר הטענות לגביו , כגון שהוסכם שזו תהיה ל-5 שנים ,הינה טענה בעל פה מול מסמך בכתב אותה יהא על המבקשת להוכיח, כמו גם את הטענה כי המשיב הוא זה שהכשיל את הבאת השוכר החלופי מטעמה של בתה. הסעיף בחוק השכירות אליו הפנתה המבקשת, נדמה כי אינו מתיחס למקרה שלפני, היות והוא מתייחס למקרה בו יש למשכיר זכות לבטל את ההסכם ללא הפרה, זכות המוקנית אוטומטית למשכיר , על פי חוק השכירות. המועדים אליהם התייחסה המבקשת רלוונטים למקרה זה, שאינו המקרה דנן.

9. למבקשת, כאמור, אין עילת להארכת המועד וגם הגנתה קלושה, היות וטענותיה הן טענות בעל פה מול מסמך בכתב, אולם יש ליתן למבקשת רשות להגן על מנת שתוכל להוכיח את כל טענותיה העובדתיות ביחס למה שסוכם בין הצדדים והאם אכן הובא שוכר פוטנציאלי במקום בתה ובן זוגה. בשים לב לאמור לעיל, מצאתי כי יש מקום ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט כנגד הפקדת סך של 4,000 ₪, כאשר מתוך סכום זה, 2000 ₪ כבר הופקדו וכן תשלום הוצאות בשל אי הגשת ההתנגדות במועד בסך של 1,000 ₪.

הסכומים יופקדו וישולמו בהתאמה תוך 30 יום מהיום, אחרת תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

תזכורת מעקב ליום 23/11/20.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"א, 20 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.