19 אוקטובר 2020

בפני: כב' הרשם טארק חסנין

החלטה

1. לפני בקשת הנתבע לסגירת התיק ולחילופין הקפאת ההליכים והעברת התיק לדיון בפני ועדה פריטטית מכח סעיף 76א להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות והשיפוצים (להלן: "ההסכם הקיבוצי בענף הבניין") אשר חל על היחסים בין הצדדים. לטענת הנתבע, סעיפים 75-76 להסכם הקיבוצי שעניינם "מעקב ובירור חילוקי דעות" קובעים כי במקרה של סכסוך בין עובד ומעסיק, תועבר המחלוקת לוועדה פריטטית.

1. התובע מתנגד לבקשה. נטען כי הנתבע מתנהל בחוסר תום לב צועק, הנתבע אפילו ניהל משא ומתן ואף שלח שליח מטעמו בניסיון לסגור את התיק. לטענת התובע הנתבע מחפש איך לסרבל את ההליך ולגרום להימשכותו בכדי להתיש את התובע ובא כוחו. התובע הוסיף וטען כי בהתאם לקבוע בדין ככל ולא יקבע דיון בתוך 6 חודשים בית הדין ירכוש סמכות לדון בתביעה, ועל פי הידוע לבא כוח התובע הוועדה קובעת דיונים עד לאחר חודש מאי לשנה הבאה.
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.
3. בהליך זה, עותר התובע לחיוב הנתבע מעסיקו בתשלום זכויות בגין תקופת עבודתו – החל מחודש 10/12 ועד לסיומה בתחילת חודש 12/13, לרבות בגין הפרש פיצויי פיטורים, חלף הועדה מוקדמת, נסיעות, הפקדות פנסיוניות, דמי חגים, דמי הבראה, הפרש שכר מינימום ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

לטענת התובע בכתב התביעה, על תנאי העסקתו חלים הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בענף הבניה, התשתיות, הצמ"ה העבודות הציבוריות שנחתם ביום 21.01.10 וצו ההרחבה בענף הבניין מיום 12.08.10 המרחיב את תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי.

1. בפרשת גוטליב (עע"ע (ארצי) 9847-04-14 גוטליב אחריות בבניה בע"מ- נצר, 20.01.2015) בית הדין הארצי קבע כי "לא ניתן לפרש את סעיף 76 להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניה... ככופה על העובד כפרט פניה למנגנון ישוב חילוקי דיעות בטרם הגשת תביעה לבית הדין. זאת, בשונה ממקרים בהם העובד בוחר מרצונו לפנות למנגנון הקבוע באותו סעיף".

בית הדין הארצי הציע להסדיר את מנגנון יישוב הסכסוכים כך שתוצאותו תהיה מותנית בהסכמת הצדדים, ובהתאם להמלצת בית הדין הארצי, תוקנו הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 21.01.10, וההסכם הקיבוצי בנוסחו החדש משנת 2015, הותיר בידי העובד והמעסיק את האפשרות לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בכל עת, הן במקרים שבהם הדיון בפני הוועדה לא מתבצע בהתאם לפרק הזמן הקצר שהוקצב לבירור המחלוקת, והן כאשר הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי תוצאות ההליך בפני הוועדה הפריטטית.

1. אולם, בענייננו, התובע עבד אצל הנתבע בתקופה שמחודש 10/12 ועד לסיומה בתחילת חודש 12/13. רוצה לומר, כי בעת סיום עבודתו, ההסכם הקיבוצי בנוסחו החדש, לאחר פרשת גוטליב, לא היה בתוקף, וזה נכנס לתוקף רק בשנת 2015. כאמור, בפרשת גוטליב בית הדין הארצי קבע כי אין המדובר ב"מנגנון כופה", ובנסיבות, הואיל ובמועד סיום עבודתו של התובע, הסכם 2015 בנוסחו החדש לא היה בתוקף, חלה בענייננו הקביעה של בית הדין הארצי בפרשת גוטליב, כי אין המדובר במנגנון כופה, ומשכך דין בקשת הנתבע להורות על עיכוב ההליך דנן והפניית הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם לפני ועדה פריטטית, להידחות.
2. לא זו אף זו, הנתבע לא טען שהוא חבר בהתאחדות בוני הארץ ולא הציג אישור בדבר חברותו בהתאחדות, ודי בכך על מנת להביא לדחיית הבקשה.
3. סוף דבר- הבקשה נדחית.
4. הנתבע יגיש עד ליום 25.10.20 כתב הגנה מטעמו.
5. בהעדר החלטה אחרת, הדיון הקבוע ליום 28.10.20 יתקיים במועדו.
6. שאלת ההוצאות תידחה לסוף ההליך.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"א, (19 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.