1. לפני בית המשפט בקשה למתן צו מניעה זמני, על פיו המשיבה תמנע מפינוי מחסן, גרוטאות ומטלטלין שונים במקרקעין הידועים כגוש 12673 חלקות 77 ו-128, בשכונת גני אור בישוב אור עקיבא (להלן: "המקרקעין").
2. ביום 18.8.20 ניתן צו במעמד צד אחד. ביום 6.9.20 התקיים דיון במעמד הצדדים.
3. המבקש ואשתו מתגוררים במבנה בשכירות מחברת עמידר, במקרקעין הידועים גוש 12673 חלקה 76. המקרקעין אותם המשיבה מתכוונת לפנות הינם בסמיכות למבנה המגורים של המבקש. המחסן מהווה הרחבה של מבנה המגורים שלו.
4. לטענת המבקש ואשתו פינוי המקרקעין יגרום להם נזק בשני היבטים. האחד, המחסן אותו בנו בסמיכות למבנה המגורים שלהם, יושב על יסודות ביתם. לפיכך, הריסתו עלולה להפיל גם את מבנה המגורים. השני, פינוי המקרקעין יגרום לכך שיצטרכו לשאת בעלויות גבוהות של שינוי חיבור תשתיות, ובכלל זה חשמל, מים וביוב.
5. לטענת המבקש הוא מתגורר במבנה המגורים כ-50 שנה. הוא ואשתו במצב רע מבחינה כלכלית, ואילו אשתו סיעודית הזקוקה למטפלת כל הזמן ומרותקת למיטתה. לטענת המבקש פינוי המקרקעין, מבלי שהמשיבה תדאג לו לדיור חלופי או לפיצוי הוגן אחר, תגרום לו לנזק בלתי מידתי. לטענת המבקש למשיבה אין צורף דחוף לפנות את המקרקעין ולפיכך מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
6. המשיבה מתנגדת לבקשה כפי שיפורט להלן.
7. המקרקעין מפונים על פי פסק דין שניתן ביום 3.8.15 בתיק 5682/03/15 בבית המשפט השלום בחיפה. ביום 16.2.20 ניתנה החלטה בבקשת המבקש ואשתו לביטול פסק הדין. בית המשפט קבע שפינוי המקרקעין איננו חל על מבנה המגורים של המבקש, שנמצא בחלקה צמודה (חלקה 76), ועל כן אין מקום לבטל את פסק הדין. בית המשפט הוסיף וקבע, שאם יש למבקש ולאשתו טענות כאלה ואחרות באשר לנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מפעולות ההריסה ופינוי המקרקעין, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבית המשפט בהליך מתאים.
8. המשיבה חזרה והדגישה בהליך זה, שהיא איננה מפנה את מבנה מגורי המבקש, אלא רק את המחסן שבנה תוך כדי פלישה לחלקה סמוכה. כמו כן, היא מפנה ציוד, פסולת, גרוטאות רכב וכדומה, שהמבקש הניח במקרקעין. מדובר בפלישה בשטח של כדונם וחצי שהינה רחבת היקף ואשר מונעת את שיווק המקרקעין לבניה למגורים. לטענת המשיבה היא רשאית לפנות את המקרקעין על פי פסק דין חלוט ואין מקום ליתן צו מניעה בהליך זה.

דיון

1. על פי תצלום אויר שהמשיבה הציגה לבית המשפט רואים, שאכן המבקש פלש למקרקעין באופן משמעותי. אני מקבל את טענת המשיבה שיש לה צורך בפינוי המקרקעין על מנת לאפשר את שיווקם.
2. לא שוכנעתי שלמבקש יש עילת תביעה חזקה מספיק על מנת להצדיק מתן צו מניעה. המבקש צירף לבקשה חוו"ד של מודד. לא מדובר בבעל מקצוע בעל מומחיות מספקת בנושאים הנדסיים, על מנת לבסס את הטענה שפינוי המחסן (שהמבקש בנה במקרקעין שלא כדין) יביא גם להתמוטטות מבנה המגורים שלו. מדובר בתוספת למבנה שהמבקש בנה והוא לא הוכיח בצורה מספקת שאין אפשרות להסירה מבלי לפגוע בבית.
3. טענת המבקש שיידרש לעלויות כספיות גבוהות לצורך התאמת חיבור תשתיות למבנה המגורים שלו, אם המקרקעין יפונו, אינה מצדיקה מתן צו מניעה. מדובר בעניין הניתן לפיצוי כספי.
4. מאזן הנוחות איננו נוטה באופן מספיק לטובת המבקש. יש צורך ציבורי חשוב לאפשר שיווק מקרקעין למגורים. המבקש ואשתו פלשו למקרקעי המשיבה שלא כדין באופן משמעותי, בשטח גדול של כ-1.5 דונם. מדובר בחסם המונע שיווק מקרקעין. אין מקום להנציח מצב כזה ויש לאפשר למשיבה לנהוג במקרקעין מנהג בעלים.
5. על פי המפורט בבקשה המבקש ואשתו במצב כלכלי, סוציאלי ובריאותי קשה. כמו כן על פני הדברים נראה, שמן הראוי לקדם פתרון של פיצוי או דיור חלופי למבנה המגורים שנמסר להם על ידי עמידר עוד בשנת 1968 בשכירות מוגנת. עם זאת, כאמור, אין בכך למנוע את פינוי המקרקעין הסמוכים לצורך שיווקם. על מנת לאזן בין זכויות הצדדים, אני מוצא לקבוע כלהלן.
6. הצו שניתן במעמד צד אחד ביום 18.8.20 יבוטל. בנסיבות המיוחדות של המקרה ולאור מצבם של המבקש ואשתו לא יעשה צו להוצאות.
7. המבקש ואשתו יוכלו לפנות לבית המשפט בהליך נפרד מתאים בתביעה כספית, על מנת לפצות אותם על כל נזק שיגרם להם כתוצאה מפינוי המקרקעין. בכלל זה יוכלו לטעון לעניין עלויות לצורך חיזוק מבני המגורים, או תיקון נזקים בו היה ופינוי המחסן יגרום לנזק.

כמו כן יוכלו לטעון לעניין עלויות שיהיה עליהם לשאת לצורך שינוי המיקום של חיבור מבנה המגורים לתשתיות כגון מים, חשמל וביוב. מאחר והדעת נותנת שהמבקש יהיה זקוק למימון ביניים, בטרם יתברר ההליך הנוסף שיגיש (אם יגיש), יהיה באפשרותו לבקש סעד זמני של מימון העלויות הנ"ל, על מנת שיעמוד לרשותו מקור כספי זמין לצורך כך.

1. הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית. הצו שניתן ביום 18.8.20 מבוטל.
2. בנסיבות המיוחדות של המקרה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.