ביום 13.4.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

מדו"ח הנאמן והמלצת הממונה, שהוגשו לתיק עובר לדיון שהתקיים ביום 13.2.22, עולה כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות (הוגש דוח יחיד עבור חודש 5-6/21), אי המצאת מסמכים שנדרשו על ידי הנאמן, אי מיצוי כושר ההשתכרות של רעיית היחיד, אי שיתוף פעולה עם הנאמן ועוד.

לאור האמור, ובהיעדר יכולת לגיבוש תוכנית שיקום ליחיד, המליצו בעלי התפקיד על ביטול ההליך.

במהלך הדיון שהתקיים התברר כי היחיד המציא ביום הדיון חלק מהמסמכים הנדשים וכי הוגשה על ידי היחיד תביעה לנכות כללית אשר טרם הוכרעה ולכן לא בשלה העת לגיבוש תוכנית שיקום. כמו כן, גובשה הסכמה ולפיה היחיד ימציא דוחות עסקיים בנוגע לעסק שנוהל על ידי היחיד ויסלק הפיגורים תוך 30 ימים.

ביום 9.6.22 הגיש הנאמן בקשה לביטול ההליך וזאת מאחר וחרף חלוף המועד, היחיד לא המציא את הפרטים והמסמכים הנדרשים לידי הנאמן, לרבות אי הגשת הדוחות החודשיים. בהיעדר הפרטים והמסמכים הנדרשים, לא ניתן לגבש ליחיד תוכנית שיקום.

בהחלטה מיום 9.6.22 נדרש היחיד להסיר את מחדלין בהליך ולהגיש תגובה לבקשה וזאת תוך המועד שנקבע בהחלטה. היחיד לא הגיש תגובה מטעמו לתיק.

מהודעת הנאמן מיום 21.7.22 עולה כי היחיד לא פעל להסרת מחדליו, רובם ככולם, ואף חדל מלשלם את צו התשלומים החודשים וצבר 3 פיגורים.

לטענת הנאמןן, היחיד אומנם הגיש לממונה, ביום 22.6.22, 2 דוחות חודשיים לחודשים 1-4/22 ואולם אלו הוגשו ללא אסמכתאות, באופן שאינו מאפשר להתחקות אחר התנהלותו הכלכלית של היחיד ורעייתו. לא ניתן דעת האם היחיד חזר לעבודה, מה עלה בגורל תביעת הנכות שהוגשה על ידו ובאיזה היקף משרה היחיד ורעייתו עובדים. כמו כן, היחיד דיווח, ללא כל אסמכתא, אודות הוצאות מופרזות.

הנאמן הדגיש כי לאור התנהלות היחיד לא ניתן להגיש דוח בעניינו של היחיד ו/או להמליץ על תוכנית שיקום.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד וכמו כן, מורה כי כי תוכנית השיקום של היחיד לא תיכנס לתוקפה ו/או תבוטל, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תחולק בין נושי היחיד, בהתאם להוראות פרק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשפ"ב, 22 יולי 2022, בהעדר הצדדים.