לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש בתאונה שארעה בין רכב התובע לרכב הנתבעות, כאשר התובע טוען כי הנתבעת היא שסטתה לכיוונו ופגעה בו מאחור בחוסר זהירות כמפורט בטופס ההודעה שלו, בשעה שביקש להשתלב לנתיב השמאלי ואילו הנתבעת טוענת שהתובע הוא שסטה למסלול נסיעתה ללא איתות וללא סימן אזהרה תוך שהוא מגיע מהנתיב הימני לנתיב השמאלי שבו היא הייתה.

הצדדים העידו בבית המשפט כאשר עולה מעדותם שנהג התובעת עבר לנתיב השמאלי שבו עמדו רכבים על מנת לפנות שמאלה לפני הרמזור, ולטענתו הוא החל לעבור מספיק זמן לפני הרמזור ולפני פתיחת הנתיב לנתיב השמאלי.

מדובר לטענתו בהשתלבות איטית תוך איתות, כשבמסגרת השתלבות זו עבר לנתיב השמאלי ולא ראה את הנתבעת ורכבה על אף האיתות ומבט במראה השמאלית.

הנתבעת 1 העידה כי בשעה שהייתה בנתיב השמאלי עבר נהג התובעת מצד ימין לצד שמאל ללא איתות, אולם היא לא הצליחה למנוע את התאונה, כאשר היא הופתעה בשעה שהתקרבה לרמזור לפניה שמאלה.

לדבריה, התאונה ארעה מאחר והנתבע לא אותת ולא שמר על מרחק ומשכך לא הצליחה לבלום פגעה ברכב התובע.

נוסעת נוספת שהייתה ברכב הנתבעת סיפרה שנהג התובעת ניסה לעקוף אותן מצד ימין לצד שמאל ולא הייתה לנתבעת כל ברירה ויכולת לחמוק מאחר ובצד השני היה מעקה בטיחות.

כפי שעולה מגרסאות הצדדים, הנתבעת הייתה בנתיב השמאלי וביקשה להשתלב בנתיב השמאלי לצורך פניה שמאלה והתובע השתלב מהנתיב הימני לנתיב השמאלי במטרה דומה. נזקי התובע הינם בחלק האחורי של רכבו.

נהג התובע הוא שנדרש להשתלב בבטחה בנתיב הנסיעה, שעה שהוא עובר בין נתיבים, בפרט כאשר מעבר זה נעשה בסמוך באופן יחסי לרמזור המצוי מולו, ולא לסמוך על היכולת של הנהגים בנתיב לבלום בלימות חירום. מנגד, ממיקום הפגיעה עולה כי הוא השתלב בנתיב והיה על הנתבעת לאפשר לו להשתלב בבטחה בנתיב זה.

לא הוכח על ידי התובע כי מעברו של הנהג מטעמו נעשה בצורה בטוחה בין הנתיבים, על אף חובתו לעשות כן, וכי הוא פעל כנדרש. אין די באיתות אלא יש לבחון האם תנאי הכביש והרכבים מאפשרים מעבר בטוח בין הנתיבים ומרחק בטוח מהרכבים בנתיב אליו הוא משתלב. מנגד, מצאתי כי גם הנתבעת לא פעלה דיו על מנת להגיע אל הצומת בבטחה ולאפשר את ההשתלבות, לא הבחינה בו במועד בו היה עליה לעשות כן על מנת לאפשר את ההשתלבות, בפרט כאשר הפגיעה הינה כולה בחלקו האחורי של רכב התובע, באופן המצביע על מעבר בין נתיבים ופגיעה מאחור.

בשים לב לחובת ההוכחה המוטלת על התובע, ומשעה שלא הוכח כי התובע הוא שפעל על פי הנדרש לצורך מעבר בטוח עד תום בין הנתיבים, ללא אחריות מצדו, הרי שעל אף הפגיעה מאחור על ידי רכב הנתבעת לא מצאתי כי יש בכך כדי להטיל עליה אשם מלא בגין התאונה, ומעדויות הצדדים מצאתי כי יש לחלק את האחריות בין הצדדים, באופן שנהג התובע אחראי ל- 75% לתאונה ואילו הנתבעת ב- 25%.

לאור כך, הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע סך של 8,808 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה כפי ששולמה ושכ"ט בסך 2,000 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום שאם לא כן יישא ריבית והצמדה כדין.

בשים לב לתוצאה וחלוקת האחריות, כל צד יישא בשכר עדיו.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"א, 08 יולי 2021, בהעדר הצדדים.