מבוא

1. בפניי בקשה להורות על פסילת המשיב מהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק המאשימה החלטתי לקבל את הבקשה.

1. בהתאם לכתב האישום, ביום 15.08.20 בשעה 20:02, נהג המשיב ברכב במהירות של 160 קמ"ש וזאת בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").
2. למשיב נערך שימוע בפני קצין משטרה אשר הורה על פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה פסילה מנהלית לתקופה של 30 יום.
3. עתה, עותרת המאשימה, כי בית המשפט יאריך את הפסילה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשת, ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב. ב"כ המבקשת הדגיש כי מדובר במהירות גבוהה מאוד.
2. עוד ציין ב"כ המבקשת את עברו התעבורתי של המשיב אשר לו רישיון נהיגה משנת 2018 וצבר לחובתו 3 הרשעות ובין היתר עבירה משנת 2019 בגינה תלוי ועומד כנגדו עונש פסילה על תנאי להפעלה כעת.
3. ב"כ המשיב ציין כי במקרים דומים כלל לא מוגשת בקשה מסוג זה שבענייננו.
4. עוד טוען ב"כ המשיב כי קיים כרסום בחומר הראיות שכן מהחומר עולה כי מפעיל הממל"ז פעל בניגוד לנהלים שכן באכיפת לילה נדרשת תמיכה של אתת בשונה מאכיפה בשעות היום. אמנם מדובר בנוהל משטרתי אך הוא מחייב ולא רק מהפן הבטיחותי אלא שכפי שארע בענייננו כשאר הנסיעה היא במהירות של 160 קמ"ש לכאורה ממצב סטטי השוטר נדרש לנסוע אחרי הרכב משך זמן מסוים וכאשר הוא עוצר אותו הוא לא מתאר ברחל ביתך הקטנה סוג הרכב צבעו והדגם שלו וזאת על אף שמציין כי היו רכבים נוספים וכי המשיב עבר בין הנתיבים ולכן חזקה שאבד קשר עין.

בנסיבות אלה ביקש ב"כ המשיב לקצוב את תקופת הפסילה ל- 30 יום בלבד.

דיון והכרעה

קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב

1. לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב.
2. אומנם בשלב זה אינני נדרש למידת מהימנותן של הראיות הקיימות נגד המשיב, אלא רק לאמת כי הן קיימות וכי במידה ותתבררנה כנכונות, יש בכוחן כדי לבסס את אשמתו של המשיב. יחד עם זאת, אומר כבר כעת כי קיימות ראיות אף מעבר לראיות לכאורה שיש בכוחן כדי להביא להרשעתו של המשיב כפי שיפורט להלן.
3. השוטר פירט בנסיבות המקרה כיצד נמדד רכבו של המשיב וכן את אופן עצירת הרכב "....ליוויתי את הרכב הנ"ל במבט עד נקודת ההפעלה ויצאתי בנסיעה אחריו, הבחנתי דרך השמשה קדמית שקופה ברכב הנ"ל עובר לנתיב האמצעי ומייד לנתיב הימני ביותר הפעלתי כחולים וכרזתי לרכב הנ"ל לעצור בשולי הדרך ....קשר עין רצוף עד העצירה ....".
4. כמו כן, מהנספח שצורף לדו"ח עולה כי השוטר ביצע את הבדיקות הנדרשות לצורך הפעלה תקינה של מכשיר הממל"ז.
5. טענות ב"כ המשיב ביחס לראיות דינן להתברר בהליך העיקרי ולא מצאתי בשלב זה כי קיים כרסום בראיות המוביל לאי קבלת הבקשה.
6. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום.

מסוכנות

1. מדובר במהירות מופרזת המעידה כשלעצמה על המסוכנות הנשקפת מהמשיב.
2. המשיב הוציא רישיון נהיגה בשנת 2018 צבר לחובתו 3 הרשעות קודמות.
3. בהקשר זה אציין גם כי תגובתו הראשונית של המשיב היתה: "אני יודע שמותר 120 קמ"ש". תשובה זו יש בה בכדי ללמד כי המשיב כלל לא טרח לבדוק את מהירות הנסיעה המותרת במקום. עוד ובנוסף, בשימוע שנערך למשיב בטרם ההחלטה על פסילה מנהלית טענתו לגבי העבירה היתה "וואלה לא יודע".
4. בנסיבות אלה, אני קובע כי קיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של המשיב, מסוכנות הנלמדת מעברו, מעצם העבירה ויחסו של המשיב לאותה עבירה.

לסיכום

1. כללו של דבר, אני מורה על פסילת המשיב מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים או עד 6 חודשים מהיום, המוקדם מביניהם.

המשיב פטור מהפקדת רשיון נהיגה. הפסילה תחושב 01.09.20.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"א, 24 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.