1. התובעים הם חלק מבעלי הזכויות בדירות מגורים בבניין ברחוב שרה מלכין 7 הרצליה, במקרקעין הידועים כחלקה 126 גוש 6538 (להלן: "בנין המגורים").

2. הנתבעת, שחר ידגר ובניו קבלנות בנין ונכסים בע"מ (להלן: "שחר"), הינה חברה קבלנית העוסקת בתכנון וביצוע פרויקטים למטרות מגורים.

3. ביום 22.2.2016 נחתם בין התובעים ובעלי זכויות נוספים במקרקעין מצד אחד, לבין הנתבעת מצד שני, הסכם לביצוע עבודות קבלניות. בהסכם, התחייבה הנתבעת להקים על המקרקעין בנין מגורים. לטענת התובעים, על הנתבעת לשלם להם סך של 1,602,509 ₪ בגין ליקויי בניה שהתגלו בבניין, וכן בגין איחור במסירת הדירות לידיהם.

4. שחר הכחישה את טענות התובעים נגדה. לטענתה, אין מקום לפצות את התובעים על ליקויי בניה, שכן מיד עם הדרישה הראשונה היא תיקנה את הליקויים להם טענו התובעים.

5. לעניין העיכוב שבמסירת החזקה טענה שחר שהליקויים ,ככל שהיו, היו ליקויים אדריכליים, וכי היא כלל אינה אחראית לליקויים כאלה.

6. בנוסף טענה שחר, כי היא לא איחרה במסירת הדירות. לשיטתה, היא ביצעה את עבודות במיומנות וביעילות. עוד לטענתה, ככל שהיו עיכובים בהשלמת הפרויקט, מדובר בעיכובים אובייקטיביים, שלא היו באחריותה או בשליטתה, ובכלל זה עיכובים מצד בעלי הדירות עצמם, עיכובים בהוצאת טופס 4, עיכובים שנגרמו בעקבות שינויים מהותיים בתוכנית ובמפרט ועיכובים שנגרמו בשל אי תשלום התמורה על ידי בעלי הדירות, ובכללם התובעים.

7. יחד עם כתב ההגנה הגישה שחר גם כתב תביעה שכנגד. כתב התביעה שכנגד הוגש כנגד התובעים 1-5 וכנגד בעלי דירות נוספים בבניין, נתבעים שכנגד 6-11 (כולם יכונו להלן: "דיירי הבניין") התביעה שכנגד הוגש על סכום של 788,009 ₪, ובה טענה שחר כי על בעלי הדירות לשלם לה עבור עבודות נוספות שבצעה עבור דיירי הבניין, וכי עליהם לשלם לה גם סכומים נוספים, למשל בגין תקורה מתמשכת, פגיעה במוניטין ולשון הרע.

8. דיירי הבניין הגישו כתב הגנה כנגד התביעה שכנגד, ויחד עימו גם הודעה לצד שלישי כנגד קדמת עדן אנגינירינג קונסולטנטס מ.כ. בע"מ (להלן: "קדמת עדן"), אשר לטענת הנתבעים שכנגד, הייתה במועדים הרלוונטיים מנהלת פרויקט בניית בנין המגורים נשוא התובענה.

9. דיירי הבניין טוענים, כי קדמת עדן אחראית לנזקים המתוארים בכתב התביעה שכנגד לעניין הוצאות תקורה בסך 141,663 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, שכן קדמת עדן היא שהייתה בקשר עם שחר בכל הנוגע לקצב ביצוע העבודות, שינויי תוכניות, מתן הוראות לביצוע ועמידה בלוחות זמנים בהשלמת הפרויקט.

10. קדמת עדן הכחישה את טענות דיירי הבנין וטענה, כי תקופת ביצוע הפרויקט הייתה סבירה ביותר, וכי אף אם קיימת חריגה מלוחות הזמנים החוזיים בפרויקט, היא נובעת מנסיבות שאינן תלויות בה או בשליטתה, כגון: דרישות של דיירים לביצוע שינויים בדירה, קצב הבנייה של שחר בפרויקט ושגיאות של יועצים מקצועיים ששכרו הנתבעים שכנגד.

11. שניים מדיירי הבניין הגיעו להסדר פשרה עם שחר, במסגרתו נדחתה התביעה נגדם (פסק דין מיום 19.4.2021)

12. הצדדים ניהלו ביניהם דיון מקדמי והגישו לבית המשפט שני דיווחים בעניין זה מכוח תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: האחד - מטעם דיירי הבניין ושחר, והשני- מטעם קדמת עדן.

13. מהדיווח שהגישו דיירי הבניין ושחר עולה, כי הם הגיעו ביניהם להסכמה, שבית המשפט ימנה מומחה בתחום ההנדסי, בעל ידע גם בתחום פיקוח וליווי פרויקטים של בניה, על מנת שיבחן את כל הטענות השנויות במחלוקת. הצדדים חלוקים לגבי אופן חלוקת תשלום שכר טרחתו של המומחה. דיירי הבניין סבורים, כי יש להורות על תשלום שכר טרחת המומחה בחלקים שווים, קרי: דיירי הבניין - 1/3, שחר - 1/3 וקדמת עדן - 1/3. ואילו שחר סבורה, כי מאחר ששווי התובענה עומד ע"ס של 1.6 מיליון ₪ ואילו התביעה שכנגד עומדת על כמחצית הסכום, וההודעה לצד ג' עומדת ע"ס של 141,000 ₪, יש לחלק את שכר טרחתו של המומחה בין 13 צדדים (11 בעלי הדירות, שחר, וקדמת עדן).

14. מהדיווח שהגישה קדמת עדן עולה, כי היא מסכימה למינוי מומחה הנדסי בלבד, לטענתה, על מנת שייבחן את הטענות בעניין ליקויי הבנייה. קדמת עדן מתנגדת לכך שהמומחה יבדוק גם את הטענות האחרות של הצדדים ובכלל זה אלה שעניינן הפיקוח וליווי הבנייה. לטענתה, אין לערבב בין מומחה הנדסי בתחום ליקויי בניה לבין מומחה בתחום ניהול הפרויקט.

15. קדמת עדן טוענת, כי למרות עמדתה ימנה בית המשפט מומחה, הרי שיש לפטור אותה מתשלום שכרו. זאת, נוכח ההיקף הנמוך של התביעה כנגדה, בהשוואה לתביעות העיקריות. לחלופין טענה שיש לחלק את הוצאות המומחה ל- 13 צדדים.

16. ביום 19.12.2021 התקיים קדם משפט, במסגרתו חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם. במהלך הדיון התובעים ושחר הודיעו שהם הגיעו להסכמה לענין זהות המומחה.

דיון והכרעה:

17. שתי השאלות בהן עלי להכריע הינן:

א. האם יש מקום למנות מומחה מטעמו גם בתחום ניהול הפרויקט, חרף התנגדותה של קדמת עדן.

ב. אופן חלוקת שכר טרחת המומחה בין הצדדים.

18. תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"), קבעה כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)." (ההדגשות אינן במקור, ה.א.).

19. הפסיקה פירשה את תקנה 130 לתקנות הישנות באופן שהסמכות למנות מומחה מטעם בית משפט נתונה לבית המשפט בכל עת, וניתן לכן למנותו גם בשלבים מאוחרים של ההליך, ואפילו לאחר הגשת סיכומים בתיק. זאת, אם בית המשפט סבור שהדבר נחוץ לבירור התיק והכרעה בסוגיה שבמחלוקת (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 948 (2002), פסקה 11 לפסק הדין), ר' גם רע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' אלוני, פ"ד נא(2) 574,576 (1997) לעניין מינוי מומחה מטעם בית משפט בתביעת ליקויי בנייה).

20. תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ("להלן: "התקנות") דנה עתה במינוי מומחה מטעם בית משפט. תקנה 88(א) קובעת, כי:

"בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד."

התקנה אינה מבחינה בין מומחה בעניין שברפואה לבין מומחה בכל ענין אחר.

21. תקנה 88(ב) מונה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט, האם למנות מומחה אם לאו:

"בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין." שיקולים אלה הנחו את בית המשפט גם לפי התקנות הישנות, אלא שכעת הם נכללו בתקנות עצמן.

22. על פי לשון התקנה, בית המשפט רשאי להורות על מינוי מומחה מטעמו, בין אם הוגשו חוות דעת מומחה מטעם הצדדים ובין אם לאו (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 392-393 (2021)).

23. אציין, שחרף הדמיון בין ההוראות הישנות לחדשות בכל הנוגע למינוי מומחה, התקנות החדשות נבדלות מעט מהתקנות הישנות.

א. על פי התקנות החדשות, בית המשפט מוסמך למנות גם "צוות של מומחים", דהיינו מספר מומחים בעלי מומחיות באותו תחום ידע הנותנים חוות דעת אחת. זאת בנוסף לאפשרות של מינוי מספר מומחים - מומחים מתחומי ידע שונים. אמנם, גם לפי התקנות הישנות בית המשפט היה מוסמך למנות צוות של מומחים, אלא שעל פי התקנות החדשות אפשרות זו נוספה באופן מפורש על מנת לעודד את השופטים לעשות בה שימוש במקרה הצורך.

ב. הושמטה החובה שהוטלה על בית המשפט לפי התקנות הישנות, לתת לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם בטרם שיקבל החלטה בנוגע למינוי מומחה. השמטה זו מקורה בהבנה, שאם בית המשפט סבור שהוא זקוק לסיוע של עד מומחה מטעמו, יש לאפשר לו למנות מומחה כזה (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 393 (2021)).

24. ברע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] פסקה 8 (14.12.2020) נקבע:

"לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לסדרי דין, ובתוך כך, ביחס להחלטות העוסקות בחוות דעת מומחים ובמינוי מומחים מטעם בית המשפט. ערכאת הערעור תיטה, אפוא, שלא להתערב בהחלטות מעין אלה, אלא במקרים בהם ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין למי מהצדדים להליך." (ראו: רע"א 7975/18 פלוני נ' המרכז הרפואי תל אביב [פורסם בנבו], פסקה 6 (9.12.2018); רע"א 8135/18 פלוני נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו], פסקה 8 (19.2.2019)).

25. באופן דומה, קבע בית המשפט העליון ברע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' עדי קרני, ([פורסם בנבו], פסקה 8 לפסק הדין (4.5.2021)) כי:

"נקודת המוצא בענייננו היא שלערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך, ובכלל זה בכל הנוגע למינוי מומחה מטעמה."

26. פסק הדין הנ"ל מתבסס על הוראות תקנה 88 לתקנות. שם נדונה שאלת סמכותו של בית המשפט להורות על מינוי מומחה בית משפט מכוח תקנה 88 לתקנות, מבלי שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם וחרף התנגדותה של המבקשת למינוי כאמור. זאת, לאחר שכשנתיים קודם לכן דחה בית המשפט המחוזי, שבפניו נדון התיק העיקרי, בקשה אחרת למינוי מומחה, שהוגשה טרם שהוגשו מטעם הצדדים חוות דעת מטעמם. המבקשת, שהתנגדה כאמור למינוי המומחה, הגישה על החלטה זו ערעור לבית המשפט העליון וטענה, בין היתר, כי לא חל שינוי נסיבות כלשהו מאז שניתנה ההחלטה הראשונה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בין היתר, מהטעם, שלערכאה הדיונית יש שיקול דעת רחב בשאלה, אם למנות מומחה מטעם בית משפט אם לאו. ( ור' גם ברמ"ש (חי') 40232-09-21 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' מ.מ [פורסם בנבו], פסקה 16 לפסק הדין (3.10.2021).

27. בענייננו, דיירי הבניין תמכו את טענותיהם בדבר ליקויי בניה בחוות דעת הנדסית. גם שחר תמכה את כתב ההגנה בחוות דעת הנדסית נגדית, שבה התייחסה לטענות התובעים בדבר ליקויי הבניה הנטענים. לא הוגשה מטעם מי מהצדדים חוות דעת שבה נבחנו טענות התובעים בדבר האיחור שבמסירת החזקה בדירות.

28. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מחליטה, חרף התנגדותה של קדמת עדן, למנות מומחה מטעם בית משפט על מנת שיבחן גם את הטענות שעניינן האיחור במסירת הדירות. גם בעניין זה יש צורך במומחיות, ושוכנעתי שמינוי מומחה יקדם את בירור המחלוקות.

29. אשר לזהות המומחה - מאחר שבדיון מיום 19.12.2021 הסכימו דיירי הבניין ושחר למנות כמומחה את המהנדס צבי רון, ומחאר שלא משעתי נימוקים טובים מקדמת עדן כנגד הבחירה בו כמומחה, אני מורה על מינויו. ככל שהוא יקבע שהוא אינו מוסמך ליתן חוות דעת לעניין האיחור שבמסירת החזקה, ימונה לכך מומחה נפרד.

30. באשר לשאלת חלוקת שכר טרחתו של המומחה, אני מקבלת עם טענת התובעים, ומורה שבשלב זה התובעים יישאו בשליש, הנתבעת תישא בשליש וצד ג' יישא בשליש. אעיר, כי טענת שחר וקדמת עדן כי יש להורות על חלוקת שכר הטרחה בין 13 צדדים אינה נכונה, ולו מהטעם שביום 19.4.2021 ניתן פסק דין המורה על דחיית התביעה בעניינם של הנתבעים שכנגד 6 ו-8 והם אינם עוד צד להליך.

31. אשר על כן, אני מורה על מינויו של המהנדס צבי רון כמומחה מטעם בית המשפט. בשכר טרחתו יישאו בשלב זה הצדדים באופן הבא בעלי הדירות שעניינם טרם הסתיים - בשליש, שחר – בשליש וקדמת עדן – בשליש. כתב מינוי למומחה יצא במקביל להחלטה דנא.

38. המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשפ"ב, 26 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.