לפני: כב' השופט כהן יוחנן

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת ועדת רפואית לעררים (נכות מעבודה) מיום 17.7.2020, אשר דחתה את ערר המערער (להלן: "ועדת הערר").
2. לטענת המערער, הוועדה מדרג ראשון כלל לא דנה בתחום האף-אוזן-גרון. כמו כן לטענתו, שגתה הוועדה בכך שלא דנה בתלונותיו לגבי טנטון ובכך שלא התייחסה לחשד ל Accoustic Trauma אשר פורט בסיכום ביקור המערער במיון מיום 12.11.2018. כן, שגתה הוועדה עת ייחסה את כלל הממצאים לפגיעה הנוירולוגית תוך התעלמות ממצאים ברורים ותיאור נסיבות התאונה מפי המערער בחדר המיון ביום קרות התאונה.
3. לטענת המשיב, ועדת הערר תיקנה את הפגם אשר נפל בוועדה מדרג ראשון. כמו כן, לא נפל פגם בהחלטת ועדת הערר אשר קביעותיה הינן קביעות רפואיות מקצועיות מובהקות הנמצאות במסגרת שיקול דעתה הרפואי והמקצועי של הוועדה.

באשר לטנטון, מכיוון שהוועדה קבעה כי בדיקת השמיעה תקינה, אין מקום לקביעת נכות בגין טנטון וכי המערער אינו ממלא אחר אף אחד מהתנאים הנוספים הדרושים להכרה ב"רעש תמידי באזניים".

דיון והכרעה

1. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).
2. בעניין חובת ההנמקה של הוועדה לעררים כבר נפסק, כי הוועדה היא גוף מעין שיפוטי ועל כן, מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כז 474).

עוד נפסק, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק". (דב"ע מג/1356-01 מרדכי לביא נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).

1. ביום 15.6.2020 עמד המערער בפני היועץ לוועדת הערר, פרופ' קפלן, מומחה בתחום אף-אוזן-גרון. במעמד הבדיקה טען המערער כי :

"באוזן ימין כל הזמן צלצולים. מאז הרבה בעיות גם בשיווי משקל, לפעמים מושך את האוזן כי מרגיש שהיא סתומה ויש כמו צפצופים. למקלחת לא נכנס לבד , גם למקומות חשוכים לא נכנס לבד.".

ובאת כוחו של המערער טענה כי :

"מפנה לגיליון השחרור ממיון ביום התאונה הופנה לבדיקת שמיעה ולמעקב א.א.ג עקב רושם לאקוסטיק טראומה באוזן ימין. מפנה לגיליון יום למחרת התאונה, תלונות על טראומה באוזן ימין וטנטון. מאז בהפרש של ימים פנה למעקב א.א.ג, ללא עבר רלוונטי, הופנ הלבדיקת שמיעה".

1. פרופ' קפלן בדק את המערער וקבע כדלקמן:

"הועדה עברה על המסמכים, חסר מסמך ממיון כללי בו נבדק ובמסגרתו בוצע CT. בהמשך הרשומה מצויין שנמצא ממצא בגומה האחורית של המח שהוגדר בהמשך כמתאים למניוגיומה של CPA משמאל. בדיקת שמיעה מהמכון הדרומי איננה שלמה. בדיקה נוספת מ-25/2/19 שמיעה על גבול התקין עם SRT תקין, כנ"ל בדיקה ממדנט מ-19/2/20. בהמשך החולה עבר רדיוכירורגיה".

בסיכום הדיון סיכם היועץ את מסקנותיו כהאי לישנא:

"ועדה נוירולוגית פסקה נכות עקב אטקסיה.

הועדה מבקשת להמציא את המכתב מחדר מיון ותסכם ללא נוכחות."

ביום 13.7.2020 סיכם פרופ' קפלן כך:

"13.07.2020- היועץ עיין במכתב השחרור מחדר מיון, חבלת ראש ללא איבוד הכרה, תלונות של תחושת הד באוזן ימין, הומלץ בדיקת שמיעה. בדיקת השמיעה בגדר התקין. להדגיש שוב שנמצא גידול מהיכול (כך במקור) לגרום לחלק מהתלונות כולל פגיעה בשיווי המשקל. היועץ קובע כי אין נכות נופת (כך במקור) מעבר לזו שנקבעה ע"י הנוירולוג. הערר לדחייה.".

1. ביום 17.7.2020 התכנסה הועדה מושא ערעור זה וקבעה כי היא מקבלת את חוות דעתו של פרופ' קפלן ומשכך הערר נדחה.
2. עיון במכתב סיכום השחרור מחדר המיון מיום 12.11.2018 מעלה כי המערער הגיע לחדר המיון לאחר חבלת ראש והתלונן "כאילו שומע הדיות יתר בעיקר באוזן ימין". המערער הופנה לרופא אף- אוזן-גרון אשר סיכם כך:

"בעת החבלה התרחש רעש חזק בקרבה לאוזנו הימנית. מאז מתאר צפצופים באוזן ימין, ללא סחרחורות סיבוביות..."

ובהמשך:

"הופנה למיון אאג לאור הציפצופים באוזן...."

וכן:

"לסיכום: רושם ל ACCOUSTIC TRAUMA – באוזן ימין.

כעת מומלץ: הפניה לביצוע בדיקת שמיעה וטימפנומטריה בעוד כ- 3-4 שבועות."

1. המערער ביצע בדיקת שמיעה ביום 30.12.2019 ב"מרכז הדרומי לשמיעה ודיבור" אשר תוצאותיה היו "לא נתקבלה התאמה בין בדיקת PTA לבדיקת SRT דו צדדית אמינות הבדיקה בספק, חשש לאגריבציה".
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.
3. מקובלת עלי טענת המערער כי היועץ לא נתן דעתו לאמור במכתב סיכום השחרור מחדר המיון מיום 12.11.2018 באשר ל "רושם ל ACCOUSTIC TRAUMA – באוזן ימין" ולא התייחס לטענת המערער בגין טנטון.

לא מצאתי בחוות הדעת כל התייחסות לאפשרות כי מקורן של תלונות המערער הינו בטראומה האקוסטית כמו גם לא ניתנה התייחסות לתלונות המערער, הן במסמכים הרפואיים אשר הונחו בפני היועץ והן בדברי המערער ובאת כוחו בפני היועץ, באשר לטנטון.

1. כמו כן, גם טענת המערער באשר לקביעת היועץ כי "בדיקת שמיעה מהמכון הדרומי איננה שלמה." דינה להתקבל, שכן בראש מסמך הבדיקה מצויין "דף 1 מתוך 1" ולא מצויין בה כי יש צורך בהשלמת הבדיקה. משכך, קביעתו זו של היועץ אינה נהירה דיה.
2. עם זאת, טענת המערער כי תוצאות הבדיקה העלו כי קיים חשד לירידה בשמיעה, דינה להידחות שכן החשד האמור נרשם בחלק האנמנזה בלבד.
3. בסיכומו של דבר, משעה שהוועדה הינה גוף מעין שיפוטי, מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה. הוועדה כאמור, אימצה את חוות דעתו של היועץ. מקריאת חוות הדעת, לא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתו של היועץ, הן לעניין קביעתו באשר לבדיקת השמיעה מהמכון הדרומי כפי שפורטה לעיל והן לעניין נושא ה ACCOUSTIC TRAUMA – באוזן ימין והטנטון, אשר כלל לא נידון על ידו.
4. לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יושב ליועץ אף-אוזן-גרון אשר נתן חוות דעתו ביום 13.7.2020 וזאת על מנת שיבהיר מדוע קבע כי בדיקת השמיעה מהמכון הדרומי מיום 30.12.2019 אינה שלמה וכן על מנת שיעיין בשנית במכתב סיכום השחרור מחדר המיון מיום 12.11.2018 הן בחלק הסיכום הקובע "רושם ל ACCOUSTIC TRAUMA – באוזן ימין." והן לעניין טענות המערער בגין טנטון, ויבחן האם יש בכך כדי לשנות מהחלטתו.

לאחר מכן, תסכם הוועדה הרפואית לעררים (נכות מעבודה) בהרכבה מיום 17.7.2020 תוך שתינתן למערער ובאת כוחו לטעון בפניה בעילות ההחזרה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

1. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
2. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"א, (10 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.