27 דצמבר 2020

לפני:

כב' הרשמת אסתר שחור

החלטה

1. מעיון בכתבי הטענות עולה לפחות ראשית ראיה לתביעת התובעת בעניין ההפרשות לתגמולים ולפיצויים, שהנתבעת אינה מצביעה על תשלומן, ובאיזה סכום. לא די בטענה הכללית כי שולמו מלוא הזכויות.
2. המסמך שנחתם על ידי שני הצדדים בסיום ההעסקה, ובו נרשם "חשוב לציין כי שני הצדדים אני והמטפלת הגענו להסכמה כי זמננו יחד יסתיים ללא שום פיצוי לכל צד", מלמד לכאורה על פיטורים ולא על התפטרות. אכן נרשם באותו מסמך כי מכתב ההתפטרות הוגש לחברה – אולם זה לא צורף. עוד נרשם באותו מסמך כי ההעסקה תימשך בחודש אפריל, עד למציאת עבודה חלופית, וכן נרשמה התמורה. דברים אלו אינם מתיישבים עם גרסת הנתבעת בכתב הגנתה בטענת הקיזוז, לפיהם לכאורה הנתבעת הציעה מגורים ללא תמורה לעובדת-התובעת.
3. התובעת מסרה כתובתה לבקשת הנתבעת. לא ברור איזו עוד ראיה מבקשת הנתבעת לכתובת שמסרה התובעת - הרי ברי שזו לא נרשמה בספח תעודת הזהות שלה.
4. הבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה נדחית.
5. שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"א, (27 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.