1. צו פתיחת הליכים ניתן לבקשת המבקש (להלן-החייב). מבדיקת הנאמנת עולה כי 80% מסך תביעות החוב בהליך מוחרגות מתחולת ההפטר. הנאמנת וב"כ הממונה סבורים כי אין תוחלת בהליך במצב דברים זה ועותרים לביטול צו פתיחת ההליכים.

2. בהינתן שחלקו הארי של החוב המוחרג מן ההפטר הוא חוב מזונות, עותרים החייב ומשיבה 3 (להלן - הזכאית למזונות) להותיר את החייב בהליך. החייב עותר להותירו בהליך מן הטעם שללא התמודדות מקבילה עם נושים נוספים, עמם נאלץ להתמודד עד כה, יוכל להתמודד באופן מיטיבי עם חוב המזונות. מצבה הכלכלי של הזכאית למזונות בכי רע. היא סבורה כי רק בהשפעת ההליך החל החייב (בחודשים האחרונים) לשלם מזונות. על רקע זה היא מביעה חשש כי ביטול צו פתיחת ההליכים יגרום לחייב להפסיק לשלם את מזונות הקטינים.

דיון והכרעה

3. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ומן הטעמים שאפרט להלן מצאתי להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים לפי סעיף 286 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 ( להלן – החוק).

4. נקודת המוצא לדיון, עליה אין חולק, היא כי החייב בחדלות פירעון והותרתו (לאחר הפטר) עם חוב בשיעור 80% מתביעות החוב שהוגשו, תותיר אותו במצב של חדלות פירעון.

5. על מנת להבהיר עמדתי לפיה ראוי להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים יש להבחין תחילה בין תכלית השיקום כלכלי לתכלית מניעת או ביטול מצב חדלות פירעון. סעיף 2 לחוק מגדיר חדלות פירעון כמצב כלכלי בו אמצעיו של החייב אינם מספיקים לשם פירעון חובותיו. הפתרון שמצא החוק לבעיית חדלות הפירעון הוא מתן הפטר לחייב. בעיית שיקום כלכלי לחייב, מורכבת יותר ובוודאי שאינה זהה לבעיית חדלות הפירעון. התאמה גם ההתמודדות עם בעיית שיקום כלכלי מורכבת יותר מההתמודדות עם בעיית חדלות הפירעון. בעוד שלצורך פתרון בעיית חדלות פירעון די במתן הפטר ( fresh start) פתרון בעיית שיקום כלכלי לחייב (economic fresh start) עשוי לחייב, במקרים מתאימים, גם מהלכים נוספים אשר חלקם לפחות חורג מן ההליך המשפטי ודורש שיתוף פעולה עם רשויות שלטוניות נוספות. בין יתר המהלכים ניתן למנות ייזום השתתפות בתכנית להכשרה כלכלית נכונה, ייזום השתתפות בתכנית להכשרה מקצועית, סיוע בקבלת דיור ועוד ( ראו לעניין זה: Nicola Howell, A Fresh Start Goal Of The Bankruptcy Act: Giving A Temporary Retrieve Of Facilitating Debtor Rehabilitation? 14 Qut L. Rev. 29 (2014).)

זאת ועוד, מחקרים אמפיריים מלמדים כי בעוד שפתרון בעיית חדלות הפירעון (מתן הפטר) פשוט יחסית וניתן לביצוע בהליך המשפטי, שיקום כלכלי מתרחש, אם בכלל, רק כעבור שנים לא מעטות (בממוצע) מסיום הליך חדלות הפירעון ( ראו: Jay Zagorsky & Lois Lupica, A Study Of Consumer Post Discharge Finances: Struggle, Stasis Or Fresh Start? 16 Abi. L. Rev. 1 (2008))

6. נראה כי גם החוק הציב שתי מטרות. מטרה ראשונה, מידית (מינימליסטית) היא ביטולו או מניעתו של מצב חדלות פירעון. מטרה שניה, ארוכת טווח ומורכבת יותר היא להביא, ככל שניתן, לשיקומו הכלכלי של החייב. מטרות אלה שזורות זו בזו באופן שלא ניתן להגשים את המטרה ארוכת הטווח (שיקום כלכלי) לפני הגשמת המטרה המידית של מניעת מצב חדלות פירעון. עם זאת, החוק מכיר בכך שבנסיבות מסוימות ניתן יהיה להגשים בגדרו רק את המטרה המינימליסטית הבסיסית של מתן הפטר ומניעת חדלות פירעון (ולו באופן זמני) אך לא את המטרה ארוכת הטווח המורכבת יותר של שיקום כלכלי. כך, כדוגמה, מאפשר סעיף 167 לחוק לתת צו שיקום כלכלי ובגדרו הפטר לאלתר לחייב נעדר נכסים והכנסות. מעבר להפטר (וביטול בעיית חדלות הפירעון) לא מתחייבת פעולה נוספת לצורך שיקום כלכלי לאותו חייב.

7. על רקע ההבחנה בין תכלית שיקומית ארוכת טווח לתכלית מידית (יחסית) של מניעת חדלות פירעון ניתן להבין את הוראת סעיף 286 לחוק כמכוונת למצב בו ברור לבית המשפט כי מתן הפטר לא יפתור אף את הבעיה המידית והבסיסית יותר של הימצאות החייב בחדלות הפירעון וממילא ספק אם יהיה בכוחו של ההליך, גם אם יסתיים בהצלחה, לסלול דרך להגשמת תכלית השיקום הכלכלי.

8. בענייננו ברור כי לא יהיה בכוחו של הליך חדלות הפירעון לפתור את הבעיה הבסיסית של הימצאות החייב בחדלות פירעון. ממילא קיים ספק אם יהיה בכוחו של ההליך לאפשר שיקום כלכלי בר קיימא. די בכך כדי להצדיק שימוש בהוראת סעיף 286 לחוק ולהורות על ביטול צו פתיחת ההליכים. למעלה מן הצורך אוסיף כי הסברי החייב בדבר התמודדות מיטבית עם חוב המזונות לאחר שקיבל הפטר מיתר חובותיו איננה משכנעת. החייב מצוי בהליך קולקטיבי, בו מושעים נגדו הליכי גבייה פרטניים, משך כ- 12 חודשים אך רק במהלך ששה חודשים מתוך תקופה זו מצא החייב לשלם לילדיו מזונות. משזהו מצב הדברים, לא שוכנעתי כי התמודדות של החייב במקביל עם הליכי גבייה הננקטים על ידי מספר נושים היא שגרמה לו לזנוח את חובתו הבסיסית לזון את ילדיו.

הסבריה של הזכאית למזונות כי רק בהשפעתו המיטיבה של ההליך הואיל החייב בטובו לקיים את חיוב תשלום המזונות נוגעת ללב אך היא אינה מהווה טעם משכנע דיו להותיר חייב בהליך ללא תוחלת לסייע במניעת חדלות פירעונו או בשיקומו הכלכלי.

9. לאור כל האמור אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים בעניינו של החייב. ההגבלות מתוקף צו פתיחת ההליכים יפקעו ביום 8.8.22. הכספים בקופה ישמשו לתשלום שכ"ט נאמנת ואגרת השגחה וככל וקיימת יתרה – תחולק על פי סדרי הקדימות הקבועים בדין.

ניתנה היום, ח' אייר תשפ"ב, 09 מאי 2022, בהעדר הצדדים.