| מספר בקשה:5 |
בפני | כב' הרשמת הבכירה, עינת דינרמן |
מבקשת | תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ ח.פ 514387208 |
נגד |
משיב | מוסא ח'לף ת.ז 20094355 |
החלטה - בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות.
- עניינו של התיק שלפנינו בתביעה כספית שהגיש המשיב בשל חשד לחיבור נכס שבבעלותו של המשיב, לתשתית המים של הנתבעת, שלא כדין.
- לטענת המבקשת, התביעה בתיק זה הוגשה ביום 03.09.2020, ומשכך, התיישנה טרם מועד הגשתה.
- עוד טענה המבקשת כי כתב ההגנה כלל במפורש טענת התיישנות, עת המשיב לא הגיש כתב תשובה לטענת ההתיישנות, ולשיטתה, על בית המשפט לייחס משקל ראייתי מתאים בבואו להחליט לעניין ההתיישנות.
- עוד טענה המבקשת כי ביום 13.11.2012 נולדה עילת התביעה למשיב והתברר לו כי מר עלי אבריק, השוכר של חלק מהנכס, נשוא התביעה, הוא זה שביצע את החיבור לתשתיות המים של המבקשת, ומשכך, תביעתו של המשיב התיישנה עוד ביום 13.11.2019.
- עוד טוענת המבקשת כי העובדה כי קיים במקום שוכר היא עובדה שהמשיב יכול היה לגלותה מבעוד מועד, במאמץ סביר, כעולה מסעיף 8 לחוק ההתיישנות, ומשכך, מלוא הנסיבות נודעו לו בעת שביקר המשיב בנכס.
- עוד טוענת המבקשת כי תביעתו של המשיב הוגשה ביום 03.09.2020, כשנה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.
- עוד טוענת המבקשת כי ביום 01.11.2012 נערכה ישיבת שימוע בין הצדדים וסוכם כי למשיב קיים חוב כלפי המבקשת, ולשיטתה, גם אם תחושב תקופת ההתיישנות מיום 01.11.2012, כל חישוב של תקופת ההתיישנות, מביא לכלל מסקנה כי תביעתו של המשיב התיישנה, ודין התביעה להידחות.
- עוד טוענת המבקשת כי המשיב מבקש כיום התייחסות למסמכים שנערכו בשנת 2012, ולשיטתה, לא נדרשה המבקשת לשמור מסמכים אלה, ולא הצליחה לאתרם. לטענת המבקשת, הגשת התביעה בשלב בו הוגשה יש בה כדי לגרום למבקשת נזק ראייתי אשר פוגע ביכולתה להתגונן מפני התביעה.
- המשיב הגיש תגובתו לבקשה לסילוק על הסף, וטען כי עניינו של ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 1.11.2012 עלול להשליך על דחיית טענת ההתיישנות של המבקשת.
- עוד טען המשיב כי מעיון בכתב הטענות ומבקשת המבקשת אין מחלוקת לעניין קיומו של הסכם אליו הגיעו הצדדים, שנחתם בעקבות שימוע שנערך למשיב.
- עוד טען המשיב כי בפרוטוקול הדיון מיום 24.05.2021 קבע בית משפט בהחלטתו כי יוגשו טיעונים לעניין טענת ההתיישנות והן לעניין גילוי ההסכם פשרה שנערך בין הצדדים ועיון בו.
- עוד טען המשיב כי המבקשת לא הגישה טיעונים נפרדים לעניין ההסכם, ובבקשתה לסילוק על הסף, טענה כי לא הצליחה לאתר מסמכים אלה, אך לא גיבתה טענה זו בתצהיר אדם מוסמך מטעמה, אשר יצהיר על המאמצים שעשה כדי לחפש את ההסכם.
- עוד טען המשיב כי עניינו של ההסכם עלה עוד במכתבו למבקשת מיום 29.08.2016, ולשיטתו, לא נטען דבר אודות אי איתורו של ההסכם על ידי המבקשת.
- עוד טען המשיב כי עסקינן בתביעה כספית להשבת סכומים שהמשיב אולץ לשלם, שלא כדין למבקשת, שעה שהתשלום הראשון החל ביום 25.06.2016, והאחרון ביום 25.03.2017. (ב-10 שיקים), ומשכך, קמה עילת התביעה למשיב רק ביום 25.06.2016, ולפיכך טרם חלפה תקופת ההתיישנות.
- עוד טען המשיב כי גם אם סבר בית המשפט כי מניין תקופת ההתיישנות מתחיל ביום חתימת ההסכם (01.11.2012), אזי המשיב יטען כי במקרה דנן מניין תקופת ההתיישנות תתחיל מהיום בו תחשוף המבקשת את ההסכם (סעיף 7 לחוק ההתיישנות- מרוץ תקופת ההתיישנות), ולשיטתו, מרוץ מניין ההתיישנות טרם החל.
- עוד טען המשיב כי המבקשת פועלת במזיד כדי לסכל את ההליך השיפוטי בניגוד לתקנה 60(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018, ומשכך, עותר הוא לבית המשפט בבקשה למחוק למבקשת את כתב הגנתה וליתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה.
דיון והכרעה: |
לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק התביעה על הסף מטעם המבקשת, בטענות הצדדים אני סבורה כי אין מקום לסלק התביעה על הסף מחמת התיישנות:
- תקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018, קובעת-
60(א) הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו
(ב) (בוטלה)
(ג)בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.
- עסקינן בתביעה כספית להשבת סכומים שהמשיב שילם למבקשת, שעה שהתשלום הראשון החל ביום 25.06.2016, והאחרון ביום 25.03.2017. (ב-10 שיקים). המשיב טען כי תביעתו לא התיישנה, ומנגד, טענה המבקשת כי עוד ביום 13.11.2012 נולדה עילת התביעה למשיב, ומשכך, תביעתו של המשיב התיישנה ביום 13.11.2019.
- סעיפים 7, ו-8, לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958, קובעים-
7.מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה" – לרבות בדרך של אי-גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.
8.נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
- בנסיבות אלו סבורני כי מירוץ ההתיישנות מתחיל ממועד תשלום הכספים שהתובע דורש השבתם ולא ממועד חתימת הסכם הפשרה בפרט כאשר הנתבעת אינה חושפת את ההסכם הנטען.
- לאור זאת אני דוחה את הבקשה ומורה על תשלום הוצאות לתובע בסך של 1,000 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
ניתנה היום, י"א אדר א' תשפ"ב, 12 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
