ב"כ התובע: עו"ד דניאל טולדו

ב"כ הנתבע: עו"ד ישראל פלדמן

1. תביעה זו החלה כבקשה לביצוע שטר חוב על סך 40,000 ₪ שנמסר על ידי הנתבע לתובע בהתאם להוראות הסכם שכירות מיום 19.3.14 ולהבטחת קיום התחייבויותיו של הנתבע על פי הסכם זה (להלן: "הסכם השכירות").

לאחר הגשת התנגדות לביצוע השטר וניתנה רשות להתגונן, הגיש התובע כתב תשובה ממנו עלו טענותיו לביסוס סכום התביעה.

לטענת התובע בתום תקופת השכירות עזב הנתבע את המושכר והותיר אחריו חובות בסך 30,926 ₪ כדלקמן:

1. חוב דמי שכירות בסך 6,900 ₪.
2. חוב לחברת חשמל בסך 2,367.55 ₪.
3. חוב לוועד הבית בסך 7,312 ₪
4. חוב לחברת הגז בסך 76.34 ₪
5. חוב לתאגיד המים בסך 124.36 ₪
6. עלות תיקונים, סיוד לצורך השבת המושכר לקדמותו בסך 8,015 ₪
7. עלות חיבור מזגן שנותק + ניקיון פילטרים בסך 526.50 ₪
8. עלות איתור כתובתו של הנתבע בסך 1,800 ₪
9. הוצאות שכ"ט עו"ד + אגרות הוצל"פ + עלות משלוח אזהרה בסך 3,805 ₪.

2. בתצהיר עדות ראשית שהגיש הנתבע עלו תשובותיו לטענות התובע:

א. הנתבע ביצע ביום 9.6.20 תשלום בסך 3,000 ₪ על חשבון חוב דמי השכירות אך התובע ייחס את התשלום על דעתו בלבד על חשבון עלות מדיח כלים במושכר אשר לא נמצא כאשר הושבה החזקה במושכר לתובע בתום תקופת השכירות.

לטענת הנתבע עת קיבל את החזקה במושכר בתחילת הדרך לא היה במושכר מדיח כלים. לגרסת הנתבע התקין במושכר מדיח כלים חדש שרכש מכספו ולכן נטלו עמו בסיום תקופת השכירות.

יתרת חוב דמי השכירות בסך 3,800 ₪ שילם לתובע ביום 15.7.20.

ב. חשבון החשמל הונפק על שמו של הנתבע ואין התובע זכאי לתשלום בגינו. התובע אוחז בשקים שמסר הנתבע, בין השאר, לפקודת חברת חשמל ועל התובע להשתמש בהם.

ג. הנתבע מכחיש חוב לוועד הבית ולטענתו ועד הבית חב לו השבה בגין תשלומים ששילם ביתר בסך 15,624 ₪ כאשר גבה ממנו סכומים עודפים בעקבות חישוב שגוי של שטח המושכר.

ד. הנתבע הודה בחוב לחברת הגז שלא היה ידוע לו עד להגשת כתב התשובה.

ה. הנתבע הכחיש חוב לתאגיד המים. לטענתו שילם את החשבונות כסדרם וכי החשבון שהציג התובע דן בתיקון חיוב ששולם חצי שנה לאחר תום תקופת השכירות.

ו. הנתבע הכחיש כי עליו לשאת בעלות תיקונים וצבע של המושכר. לטענת הנתבע צבע וסייד את המושכר טרם החזיר החזקה במושכר לתובע באמצעות צבעי שהביא בעצמו למושכר. הצורך בתיקונים הוכחש והנתבע הוסיף כי מדובר במושכר בן 35 שנה שנזקק לשיפוץ אך לא על חשבונו.

ז. ממשיך הנתבע וטוען כי המזגנים במושכר היו ישנים בני עשרות שנים וכי עת עזב את המושכר כל המזגנים עבדו. הנתבע מכחיש כי ניתק את המזגן כנטען.

ח. הנתבע דחה העתירה לחיוב בהוצאות איתור ושכר טרחת עו"ד.

לטענתו כתובתו רשומה במשרד הפנים ואין הצדקה לעלות האיתור המופרזת. כמו כן טען הנתבע כי לא נשלח מכתב התראה בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל כמתחייב על פי הוראות הסכם השכירות ולכן לא היה התובע רשאי כלל לפתוח את תיק ההוצאה לפועל.

3. דיון והכרעה:

עסקינן בבירור חובות לכאורה שהותיר הנתבע בתום תקופת השכירות.

דמי שכירות:

התובע חייב את הנתבע על דעתו ללא הסכמת הנתבע את תשלום דמי השכירות בסך 3,000 ₪ על חשבון מדיח כלים שהיה מותקן במושכר והוצא על ידי הנתבע לטענתו ללא רשותו מהמושכר (עמ' 12 בפרוטוקול שורות 33-35).

מעיון בהסכם השכירות עליו חתם הנתבע עולה כי ברשימת הפריטים המצויים במושכר מוזכר גם מדיח כלים (הואיל ראשון בהסכם השכירות) וכך אף בפרוטוקול מסירת המושכר (נספח ב בתצהיר עדות ראשית של התובע). לטענת הנתבע מדובר בטעות וכי התובע כלל לא נכח במושכר בעת עריכת פרוטוקול המסירה ואינו יודע אם המדיח אכן היה מותקן במושכר עת הנתבע קיבל את החזקה במושכר אם לאו.

עם זאת, הנתבע אינו מכחיש שימוש במדיח כלים בתקופת השכירות אך לא הוכיח את גרסתו לפיה רכש מדיח כלים חדש מכספו ולא הציג כל קבלה אודות הרכישה הנטענת על ידו.

התובע הודה בחקירתו כי לא נכח כאשר יצא הנתבע מהמושכר וכאשר נכנס הדייר החדש כך שלא ידע על הימצאותו בפועל של המדיח במושכר בעת שעזב הנתבע את המושכר (עמ' 17 בפרוטוקול שורות 17-31). התובע אף אינו מצרף פרוטוקול עזיבה של הנתבע ופרוטוקול כניסה של הדייר החדש וכן את הסכם השכירות עם הדייר החדש.

התובע מצרף פנייה לשוכר החדש (נספח ג בתצהיר עדות ראשית של התובע) בשאלה האם מדיח הכלים מצוי במושכר אם לאו רק 3 חודשים לאחר כניסתו של השוכר החדש למושכר (עמ' 18 בפרוטוקול שורות 14-15 ו 19-20), דהיינו, ניתן להניח כי אף השוכר החדש לא סבר כי המושכר כולל מדיח כלים במטבח.

עוד עולה מפי התובע גרסה לפיה מדיח הכלים נרכש על ידו עבור שוכרת קודמת לפני כ 8-10 שנים (עמ' 13 בפרוטוקול שורות 10-11).

לא הוגשו כל ראיות לשוויו של המדיח עת נרכש ושוויו עת נלקח, לטענת התובע, על ידי הנתבע. כמו כן לא נטען לנזק אחר כגון הפחתה בדמי השכירות לשוכר הבא בעקבות היעדרו. לפיכך, לא נגרם לתובע כל נזק כלכלי הניתן לפיצוי.

אשר על כן, התשלום בסך 3,000 ₪ שולם על חשבון דמי השכירות ועם תשלום יתרת החוב ביולי 2020 – התביעה בגין חוב דמי השכירות נדחית למעט סך של 100 ₪ זניחים.

4. חשבונות חשמל, מים, גז וועד בית:

חשמל:

התובע צירף לתצהיר עדות הראשית העתק התראה מיולי 2020 בטרם ניתוק מחברת חשמל אשר נמסרה לו מאת השוכר החדש (נספח ז' לתצהיר עדות ראשית של התובע). בפרטי החוב הנטען עולה כי מדובר בחוב בגין חודשים פברואר ומאי 2020 שנשלח על שם הנתבע.

הנתבע עזב את המושכר ביום 30.4.20 כך שהחיוב בגין חודש מאי אף אינו חל עליו.

כך או כך, החיוב הוצא לנתבע כלפי חברת חשמל ורק אם שילם התובע את סכומו יהיה זכאי להחזר מאת הנתבע שאם לא נאמר כך, יהיה הנתבע חשוף לתביעתה של חברת חשמל ולתשלום כפול.

לא הוכח כי התובע נשא בתשלום בהעדר הצגת אישורי תשלום. נספח ח' לתצהיר עדות ראשית של התובע, אשר נטען כי שימש ראיה לתשלום, אינו אלא החשבון עצמו ללא כל עדות לביצוע התשלום.

מים וגז:

על פי דיווח על קיומו של דיון מקדמי (תקנה 36 בתקנות סד"א התשע"ט-2018), הודה הנתבע בחיובים אלה והסכמתו לשלמם.

מכל מקרה, נטל הראיה להראות ביצוע התשלומים הוא על הנתבע בהיותם חיוב על פי הסכם השכירות ולא הוגשה על ידי הנתבע כל ראיה לביצוע תשלומי החשבונות כנדרש.

ועד בית:

לטענת התובע הותיר הנתבע חוב ועד בית בסך 7,312 ₪ אשר שולם בשתי פעימות כאשר בפעם השנייה שולם כשלושה שבועות לאחר ביצוע התשלום הראשון ובעקבות מכתב התראה מטעם ב"כ ועד הבית כנגד התובע לאחר ששיק של הנתבע בסכום זה חולל בהוראת ביטול.

התובע צירף מכתב התראה מאת ב"כ ועד הבית מיום 14.6.20 בגין חוב לחודשים פברואר עד אפריל 2020 ובסך 3,408 ₪. בעקבות מכתב זה שילם התובע את סכום הדרישה ביום 26.6.20 כעולה מקבלה שצורפה לתצהיר התובע על פניה נרשם כי מדובר מיסי ועד הפרשים לחודשים פברואר – אפריל 2020.

הנתבע לא הכחיש כי חוב זה לא שולם על ידו בעקבות חילול השיק ועל כן יש לחייבו בתשלום זה.

טענת הנתבע לקיזוז דינה דחייה. ככל ששילם הנתבע תשלומי יתר לוועד הבית יואיל ויפנה בתביעה לוועד הבית. תשלומי היתר אינם בכיסו של התובע ואין לתבעם ממנו.

אשר ליתרת החוב הנטענת, אמנם התובע צירף לתצהירו קבלה נוספת מיום 2.6.20 על תשלום מיסי ועד בסך של 3,904 ₪ אך על פניו צוין כי מדובר בתשלום בגין חודשים ינואר עד מרץ 2020. על פני הקבלה נרשם כי נותר חוב בסך 3,408 ₪ עד סוף אפריל 2020. לכאורה עולה חשד להוצאת קבלה כפולה בגין אותם החודשים.

לטענת התובע מדובר בחוב בגין חודשים אוקטובר 2019 עד ינואר 2020 ועולה התמיהה מדוע לא שילם התובע את מלוא סכום החוב לוועד הבית כבר ביום 2.6.20 יחד עם החוב בגין חודשים פברואר עד אפריל 2020 שהרי השיק של הנתבע חולל כבר במאי 2020.

אשר על כן, טענת התובע כי שילם חוב זה בעצמו או כי הנתבע לא שילם חוב זה – לא הוכחה.

5. עלות תיקונים וצבע:

התובע הגיש הצעת מחיר של מיכה פרויקטים בע"מ מיום 3.5.20 על סך 9,250 ₪ לביצוע עבודות במושכר (נספח יד).

הצעת המחיר מחולקת לשניים: הצעת מחיר לעבודות שתוארו על ידי התובע בשיחה טלפונית מיום 30.4.2020 והצעת מחיר לבקשת השוכר החדש שנכח במושכר יחד עם נציג מיכה פרויקטים בע"מ.

כמו כן צירף התובע קבלה על תשלום בסך 18,135 ₪ בגין ביצוע עבודות שיפוץ, תיקונים וסיוד במושכר על ידי מיכה פרויקטים בע"מ.

בהתאם להוראות סעיף 11א בהסכם השכירות חויב הנתבע להשיב את המושכר: "כשהוא פנוי ונקי מכל אדם וחפץ, באותו מצב תקין כפי שקיבלו למעט בלאי טבעי סביר אחרי צביעה מחדש ותיקון כל החורים והליקויים ככל שיהיו כאלה".

טוען הנתבע כי הביא צבעי אשר צבע את המושכר אך לא הוגשו כל ראיות לאימות גרסה זו של הנתבע.

מעדות התובע עולה כי התובע כלל לא נכח במושכר ולא פגש את נציג מיכה פרויקטים בע"מ. כמו כן מסתבר כי השיפוץ בוצע לאחר שהשוכר החדש כבר החזיק במושכר (עמ' 43 בפרוטוקול שורות 9-19).

עוד טען התובע כי חייב את הנתבע בסך 8,000 ₪ ממלוא סכום עלות השיפוץ בגין סיוד בלבד (עמ' 46 בפרוטוקול שורות 17-21) ללא הסבר מניח את הדעת כיצד חושב סכום זה.

עיינתי בהצעת המחיר, שהיא הראיה היחידה לצורך בביצוע העבודות, ונראה כי לא נדרש כלל סיוד כללי במושכר אלא במקומות מסוימים כגון תקרות כאשר הסיבה לביצוע הוא כתמי רטיבות שכלל אינם באחריות הנתבע כשוכר.

אף לא הוכח כי התיקונים הנטענים אינם נובעים מבלאי סביר ואינם באחריות הנתבע.

בנסיבות העניין, כשל התובע בהוכחת הצורך בביצוע תיקונים וסיוד המושכר על ידי הנתבע.

6. עלות חיבור מזגן שנותק + ניקיון פילטרים

התובע הגיש קבלה מטעם יצחק ראשון על ביצוע העבודה כאמור לעיל.

תאריך הקבלה מיום 27.8.20, חמישה חודשים לאחר פינוי המושכר על ידי הנתבע.

בנסיבות אלה, לא הוכח כי הנתבע הוא שביצע את ניתוק המזגן ואין מנוס אלא מלקבל גרסתו של הנתבע לפיה כל המזגנים היו תקינים בעת שפינה את המושכר.

7. חיוב בגין איתור כתובת והוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל.

הוצאות אלו אינן חלק מסכום השטר אלא מדובר בהוצאות משפט שנדרשו לשם אכיפתו בהוצאה לפועל. סכומים אלו נפסקים כחיובים המתווספים לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל לאחר שנבחנו על ידי המוציא לפועל.

הכללתם בסכום קרן החוב מביאה לחיוב כפול, הן בקרן החוב והן בתיק ההוצאה לפועל.

8. סוף דבר הוא כי למעט חיובים בגין דמי שכירות (100 ₪), ועד בית (3,408 ₪), חוב לחברת הגז (76.34 ₪) וחוב לתאגיד המים (124.36 ₪), יתרת סכום התביעה דינה דחייה.

אשר על כן הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 3,709 ₪ בלבד.

בהגשת שטר חוב על סך 40,000 ₪ סכום שרובו נדחה, גרם התובע לנתבע להוציא הוצאות משפט ללא כל יחס לסכום החוב האמתי, אשר ניתן להניח כי היה משולם על ידי הנתבע בלא לנהל הליך משפטי ארוך ויקר.

לפיכך, ישלם התובע לנתבע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ובפועל סך של 2,291 ₪ לאחר קיזוז חובו של הנתבע לתובע.

תיק ההוצאה לפועל 512177-08-20 ייסגר.

ניתן היום, ט' ניסן תשפ"ב, 10 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.