לפני עתירת אסיר (להלן: המבקש) הטוען כנגד המשיבים אשר בחרו להפסיק את מכירת משקה קוקה קולה המיוצר בישראל במסגרת מרכז המכר במתקן הכליאה ותחת זאת החלו למכור משקה קוקה קולה המיוצר במדינה זרה.

המבקש טוען בעתירתו כי הוא מכור למשקה קוקה קולה המיוצר בישראל ואינו יכול לשתות קוקה קולה המיוצר במקום אחר כיוון שהרכב המשקה שונה. לפני זמן מה הפסיקו למכור במרכז המכר במתקן הכליאה בו הוא מוחזק את משקה קוקה קולה המיוצר בישראל ובמקומו מוכרים משקה קוקה קולה המיוצר באוקראינה ואשר טעמו שונה לחלוטין ואף מעורר בו גועל. המבקש טוען כי הוא מכור למשקה, בדומה לאדם שמכור לסיגריות וכי כמוהו, גם הוא זכאי לרכוש את המוצרים בכספו במרכז המכר. המבקש טוען כי מאז שהוא אינו שותה משקה קוקה קולה המיוצר בישראל הוא סובל מכאבי ראש וחום. אשר על כן פנה המבקש בעתירתו להורות למשיבים למכור במרכז המכר במתקן הכליאה בו הוא מוחזק משקה קוקה קולה המיוצר בישראל.

המשיבים עתרו לדחיית העתירה. ראשית נטען כי רכישות במרכז המכר הן בבחינת מותרות הניתנות לאסיר שעה שצרכיו הבסיסיים של האסיר מסופקים מסובסדים על ידי המשיבים בהתאם לסעיף 11 ב' לפקודת בתי הסוהר. בנוסף נטען כי אין לאסיר זכות מוקנית לרכישת מוצרים על פי בחירתו שלו. מעבר לכך נטען כי המדובר במשקה זהה למוצר המיוצר בארץ ואשר מיובא בייבוא מקביל.

המשיבים טענו כי לא נפל כל פגם בהחלטה המנהלית וממילא אין בית המשפט נכנס לנעליו של הגורם הממונה אלא בוחן את סבירות ההחלטה.

אחר עיון בעתירה ובתגובה ואחר ששמעתי את הצדדים לפני, הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

אכן, אין לאסיר זכות קנויה לרכישת מוצרים במרכז המכר לפי בחירתו, המדובר בטובות הנאה אשר הן מעבר לצרכים הבסיסיים המסופקים על ידי המשיבים.

בנוסף, לא מצאתי חוסר סבירות בהחלטת המשיבים להחליף מוצר במוצר אחר שהוא מקביל ואין די בטענות המבקש כדי להצדיק התערבות בהחלטה זו או כדי לחייב את המשיבים לרכוש דווקא מוצר מסויים.

אשר על כן אני מורה על דחית העתירה.

ניתן היום, ד' חשוון תשפ"א, 22 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.