לפני בקשה למחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד אשר הוגשו על ידי המשיבים.

1. בקליפת אגוז, טוענת המבקשת ככתב הטענות אשר הוגש על ידי המשיבים והוכתר בכותרת "כתב ההגנה ותביעה שכנגד" אינו עומד בסדרי הדין ודינו להימחק. באשר לפרקים א'- ה' לכתב טענות זה, טוענת המבקשת כי חלק נכבד מסעיפי כתב ההגנה מהווים הרחבת חזית אסורה וחורגים מהחזית אשר נפרשה על ידי המשיבים במסגרת בקשת הרשות להתגונן אשר הוגשה מטעמם. באשר לפרק ו' לכתב טענות זה, אשר הוכתר בכותרת "התביעה שכנגד מטעם הנתבעת", טוענת המבקשת כי דינו להימחק וזאת בשל אי תשלום האגרה כדין וכן משום שאינו עומד בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין").

סילוק על הסף של כתב ההגנה

1. לטענת המבקשת יש להורות על סילוקו על הסף של חלקו של כתב הטענות הנוגע לטענות ההגנה, משום שהוא רצוף בטענות אשר לא הופיעו בתצהירו של המשיב 1, ארז בוסו (להלן: "בוסו") אשר תמך בבקשת הרשות להתגונן; וחלקן אף לא הועלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן. לשיטת המבקשת טענות אלו מהוות הרחבת חזית אסורה, שכן חזית המחלוקת בהליך זה נטועה בתצהיר ולא ניתן להרחיבן במסגרת כתב הגנה אשר ניתן היתר להגישו לאחר מכן. לטענת המבקשת, המשיבים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט וגם בשל כך יש למחוק את כתב הטענות.
2. המבקשת מביאה לדוגמא את האמור בסעיפים 20, 49.4, 51.2 ,54.3 ו-58 לכתב ההגנה, אשר לטענתה, מהווים רק חלק מהסעיפים הרבים אשר לוקים בהרחבת חזית.
3. מנגד, המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם אין מדובר בהרחבת חזית אלא מדובר בטענות שהועלו ופורטו במסגרת התצהיר ובקשת הרשות להתגונן, טענות הנוגעות להתחשבנות שיש לבצע הכוללת עמלות יתר וזיכויים אותם יש להפחית מהתשלום המגיע למבקשת.
4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, וכן בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר שתומך בה, לא מצאתי כי כתב ההגנה מהווה הרחבת חזית המחלוקת אשר הועלתה במסגרת התצהיר, ועל כן דין בקשה זו, הנוגעת למחיקת כתב ההגנה של המשיבים, להידחות. ואפרט:
5. במסגרת הסעיפים עליהם מלינה המבקשת, מעלים המשיבים טענות שונות:
6. טענות הנוגעות להתחשבנות בין הצדדים אשר לשיטת המשיבים יש לבצע (סעיפים 20, 49.4 ו-58 לכתב ההגנה);
7. טענות הנוגעות לשליטתה הנטענית של המבקשת בנתונים הקשורים בה והסתרתם מעיני המשיבים (סעיפים 20, 49.4 ו-58 לכתב ההגנה);
8. טענות הנוגעות לעמלות יתר שלשיטת המשיבים הם זכאים להן (סעיפים 20, 51.2 ו-58 לכתב ההגנה);
9. וטענות באשר להסכמה המאוחרת להסכם הפשרה אשר נכרת בין הצדדים ביום 13.2.2019 (סעיף 54.3).
10. עיון בתצהירו של מר בוסי מעלה כי טענות אלו הועלו גם במסגרת תצהירו, ואף במסגרת בקשת הרשות להתגונן. אומנם הטענות לא נטענו מילה במילה כפי שנטענו בכתב ההגנה, אך עיקרן ומהותן באה לידי ביטוי בתצהיר:
11. כך באשר להתחשבנות בין הצדדים שיש לשיטת המשיבים לבצע הצהיר מר בוסו במסגרת סעיף 12 ו-13 לתצהירו כי: "...אי תשלום התמורה אינה מהווה הפרה, שכן ישנה הסכמה בין הצדדים כי במסגרת ההתחשבנות תהא זכאית סמארטאייר להחזר זיכויים ועמלות יתר שינוכו מהסכום. יובהר, יתרת סכום התביעה שנויה במחלוקת בין הצדדים בהתאם להתחשבנות שיש לבצעה ביניהם...".
12. כך באשר לשליטתה הנטענית של המבקשת בנתונים הקשורים בה והסתרתם הנטענית מהמשיבים הצהיר מר בוסו במסגרת סעיף 13 לתצהירו כי: "...אלא שכל דרישתה היא לכפות עלינו הר כגיגית את הנתונים הכספיים הנחוצים להתחשבנות בעוד אלו מצויים בחזקתה הבלעדית של המשיבה ולא לתת לנו הזדמנות לבדוק את נכונותם". וכן במסגרת סעיפים 20 ו- 23 לתצהירו כי: "...נוהלה התכתבות עניפה בין באי כוח הצדדים, במסגרתה שב ובקש בא כוחי לקבל גישה למערכות של אופקים ולבדוק אם נתונים שהיא מעבירה אכן מבוססים. הסברנו שלא ייתכן שאופקים תשלח לנו חשבון ואנו נידרש לשלם אותו" (סעיף 20 לתצהיר). וכן "ראוי להדגיש כי לסמארטאייר ולי תלות מוחלטת באופקים בעניין זה, שכן העובדה שהמידע נמצא בידיה באופן בלעדי, ואין שום יכולת משל עצמה לסמארטאייר לבחון ולהיווכח אילו זיכויים נעשו והאם אכן ההתחשבנות שערכה אופקים חד צדדים היא נכונה" (סעיף 23 לתצהיר).
13. כך באשר לעמלות היתר אשר נטען על ידי המשיבים כי הם זכאים להם הצהיר מר בוסו במסגרת סעיף 12 (כפי שמפורט ומצוטט לעיל), וכן במסגרת סעיף 21: "שבנו וביקשנו כי בינתיים ועד שתיערך התחשבנות מסודרת נשלם בפריסה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. בנוסף הועברו לאופקים נתונים ממערכות סמארטאייר, בדבר הזיכויים ועמלות היתר הכוללים פרטנית את מה שביקשה...".
14. וכך באשר להסכמה המאוחרת הנטענית, הצהיר מר בוסו במסגרת סעיפים 28, 30 ו-35 לתצהירו: "משבר הקורונה וההשלכות הכלכליות ובפרט בענף התיירות יצר מציאות מורכבת... לפיכך כל שביקשתי הוא לשלם בפריסה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולגבי יתרת הסכום- לערוך התחשבנות מסודרת ומתן גישה לנתונים שבידי אופקים" (סעיף 28). כאשר נטען כי "בסופו של דבר, הסכימה אופקים להצעת בא כוחי לפריסה בתשלומים של הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 115,000$" (סעיף 30). כן נטען כי המשיבים נדהמו לנוכח התביעה על הפרת הסכם "לאחר שנתנה הסכמתה המפורשת לתשלום בפריסה של הסכום שאינו שנוי במחלוקת לאחר שקיבלה המחאות בגין כך ובכך קוימה ההסכמה לעניין זה, וכן בכך שסרבה לקיים את ההתחשבנות, כחלק מן ההסכמה שהשגנו".
15. מכאן, שלגבי הסעיפים אשר נטענו במסגרת הבקשה, לא מצאתי כי קיימת הרחבת חזית, אלא טענות אלו הועלו במסגרת תצהירו של מר בוסו. למותר לציין, כי אין בכך כדי לקבוע דבר באשר לתוכנן ואמיתותן של הטענות, אולם לא ניתן לומר כי מדובר בהרחבת חזית, שכן חזית המחלוקת באשר להתחשבנות שנדרשת להתבצע בין הצדדים, נוכח קיזוזים ועמלות יתר נטענות, וכן טענות המשיבים הנוגעות להסתרת נתונים ולהסכמות מאוחרות להסכם הפשרה הועלו ונטענו במסגרת התצהיר שתמך בבקשת הרשות להתגונן.
16. המבקשת טוענת כי מדובר רק בדוגמאות ספורות מתוך צבר של הרחבות חזית. אולם אין בידי לקבוע באשר להרחבות שלא פורטו ולסעיפים שלא צויינו במסגרת הבקשה. בהעדר הפניות לדוגמאות נוספות, לא ניתן לקבל טענות אלו.
17. בהקשר זה אציין כי המבקשת עתרה לסעד סילוק על הסף (ולא למשל טענה למחיקת סעיפים כאלו או אחרים מכתב ההגנה). כפי שנפסק לא אחת, סעד זה הינו סעד חריג וקיצוני ועל כן ניתן במשורה ורק אם בית המשפט משוכנע כי אין בנמצא סעד אחר וקיצוני פחות. משזהו הסעד המבוקש, ומשלא מצאתי כי הטענות המועלות בכתב ההגנה הינן בבחינת הרחבת חזית, הרי שדין הבקשה לסילוק כתב ההגנה על הסף להידחות.

סילוק על הסף של כתב התביעה שכנגד:

1. ביחס לפרק ו' לכתב טענות המשיבים, שכותרתו "התביעה שכנגד מטעם הנתבעת", טוענת המבקשת שתי טענות: האחת, כי יש לסלק על הסף מחמת אי תשלום אגרה. והשנייה, כי יש לסלק על הסף מחמת הגשתו כחלק מכתב ההגנה ולא ככתב בי- דין נפרד וזאת בהתאם לדרישות תקנות סדר הדין האזרחי.
2. באשר לתשלום האגרה, הרי שמחדל זה תוקן על ידי התובעים שכנגד, על כן מצאתי כי הבקשה התייתרה בהקשר לסעד זה.
3. באשר לאופן הגשת כתב התביעה שכנגד, הרי שבנוגע לכך הצדק עם המבקשת. כקבוע בתקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי כתב תביעה שכנגד הינו כתב תביעה לכל דבר ועניין, והתקנות בדבר הגשת כתב תביעה חלות עליו (ולעניין זה גם תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 מורות באופן דומה).
4. יחד עם זאת, גם לעניין זה, מצאתי כי הסעד הנדרש, מחיקת כתב התביעה שכנגד על הסף, תוך חסימת דרכם של המשיבים להביא טענותיהם בפני בית המשפט הינו סעד דרסטי ולא מידתי. ניתן לנקוט בסעד מתון יותר, שהוא הגשת פרק זה במסגרת כתב תביעה שכנגד, כתב טענות נפרד בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי. נקיטה בסעד זה, ולא במחיקה על הסף, אין בו כדי לפגוע במבקשת ולכל היותר ניתן לפצותה בגין התמשכות ההליך בפסיקת הוצאות מתאימות.

לסיכום

1. לאור האמור לעיל, מצאתי כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.
2. יחד עם זאת, אני מורה כי פרק ו' לכתב טענות המשיבים יימחק מכתב ההגנה, ויוגש ככתב בי-דין נפרד בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי וזאת בתוך 7 ימים מהיום.
3. כתב תשובה (ככל שיידרש) וכתב הגנה שכנגד, יוגשו במועדים הקבועים בתקנות, אשר ימנו החל מהיום.
4. בהתאם להוראת תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי יש לפסוק הוצאות בתום דיון בכל בקשה, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות. אומנם הבקשה נדחתה ברובה, אך בשים לב למחדלם של המשיבים והגשת כתב הטענות שלא בהתאם לדרישות תקנות סדר הדין האזרחי, לא מצאתי כי יש לחייב את המבקשת בהוצאותיהם, אלא הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בסיומו של ההליך ובהתאם לתוצאותיו.
5. לאור האמור לעיל, ומשטרם הוגשו כל כתבי הטענות בהליך, הדיון הקבוע ליום 25.5.2021 יבוטל. הצדדים יגישו עד ליום 10.5.2021 רשימת מועדים מוסכמים לקיום הדיון במהלך חודשים ספטמבר- אוקטובר (פרט לימי א' וה'). ככל שלא יוגשו מועדים מוסכמים במועד, ייקבע המועד בהתאם ליומנו של בית המשפט ולא יישמעו טענות באשר לאי התאמת המועד לצדדים.

ת"פ ליום 11.5.2021.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשפ"א, 04 מאי 2021, בהעדר הצדדים.