ביום 22.1.20 נרשמה למבקש הודעת קנס שעניינה עבירה על תקנה 34(א) לתקנות התעבורה. המבקש טוען כי לאחר שעוכב לצורך רישום הודעת הקנס למעלה מ-20 דקות ולא היה יכול להתעכב יותר – הלך לדרכו והופתע לגלות ביום 23.8.20 דרישה לתשלום קנס בצירוף חוב פיגורים. המבקש טוען בבקשה שהוכתרה על ידו כ"בקשה לתשלום הקרן בלבד ו/או להישפט באיחור ועיכוב הליכים" כי פנה ביום 30.3. "..לעיריית תל אביב... וביקשתי לברר אם יש דוח על פי מספר הזהות שלי ואו על פי מספר הרכב" אך נענה כי אין מידע בדבר דוחות על הרכב המדובר.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, המבקש קיבל לידיו את הודעת הקנס ומכל מקום ידע שעבר עבירה וידע שנרשמה לו הודעת קנס וזאת בין שקיבל לידיו את הודעת הקנס ובין אם לאו ועל כן אין לו כל טענה לגיטימית המצדיקה להתיר לו להישפט באיחור מה עוד שאין למבקש כל טענה לגופו של עניין. המשיבה מוסיפה כי יש לדחות את הטענה הסתמית לפיה המבקש פנה "לעיריית תל אביב" אך לא קיבל מידע ביחס להודעת הקנס שכן טען כי פנה באופן כללי "לעיריית תל אביב" אך לא הוכיח כי פנה למחלקה הרלוונטית בעירייה המטפלת בעניינו. באשר לבקשתו של המבקש להפחית את הקנס לקנס המקורי מציינת ב"כ המשיבה כי בית המשפט נעדר סמכות להידרש לבקשה זו.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה. אפתח בבקשה להפחית את סכום החוב שהצטבר לקנס המקורי. כפי שציינה בצדק ב"כ המשיבה, אין לבית משפט זה סמכות להידרש לבקשה. סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי מחריג באופן את תחולת סעיף 69 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 המסמיך את בית המשפט לבטל ריבית פיגורים, מקום בו לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שברצונו להישפט בגין העבירה.

מכאן לעתירה להתיר למבקש להישפט באיחור. כפי שציינה בצדק ב"כ המשיבה, אין חולק כי המבקש ידע שיוחסה לו עבירה וכי יש כוונה לרשום לחובתו הודעת קנס בגין עבירה זו. בנסיבות אלה, לא הייתה כל מניעה מצד המבקש להישפט במסגרת 90 הימים שעמדו לרשותו. בהקשר זה אציין כי טענת המבקש כי פנה "לעיריית תל אביב" בבקשה לקבל מידע אודות הודעת הקנס היא טענה כללית. מתגובת המשיבה עולה כי לעירייה מחלקות שונות המטפלות בהודעות קנס הנרשמות בתחומי אכיפה שונים. לכן, לא ברור כי המבקש פנה לגורם המוסמך למסור לו מידע על הודעת הקנס וכי גורם זה השיב פניו ריקם. מעבר לכך, קיים קושי כללי להיעתר לבקשה להתיר למבקש להישפט באיחור שעה שהמבקש אינו מעלה כל טענת הגנה נגד העבירה שיוחסה לו, כמו במקרה זה.

לאור כל האמור אני דוחה את בקשת המבקש על שתי עתירותיה.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"א, 20 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.