מבוא

1. בפני בקשה לביטול עיקול, שהוטל בהוצאה לפועל טרם אזהרה (תיק 502257-08-20), על זכויותיו של המבקש בבית מגורים, במסגרת תיק שנפתח לביצוע שיק ע"ס 650,000 ₪ שמשך המבקש לפקודת המשיב, ואשר חולל על ידי הבנק הנמשך לאחר שבוטל. בעת הגשת ההתנגדות לביצוע השיק, עתר המבקש גם לביטול אותם עיקולים, והעניין הונח לפתחי. בפני, אפוא, הן בקשה לביטול עיקולים, והן הבקשה להטלתם מעיקרא, וכל אחד מהצדדים הוא ה"מבקש" בבקשתו-שלו. לפיכך, לשם הנוחות, יכונו מעתה הצדדים בשמות "התובע" ו"הנתבע".

2. על פי ההלכה הפסוקה, מקום בו מועבר תיק לבית המשפט, במסגרת בירור התנגדות, הופכים העיקולים שהוטלו טרם אזהרה להיות שקולים לעיקולים זמניים שהוטלו בבית המשפט, הגם שהוטלו לפי מבחנים שונים, ובלא הבטוחות הנדרשות לפי סדר הדין האזרחי. ההצדקה להמשך תוקפם נבחנת כאילו הוטלו מלכתחילה בבית המשפט, וכמובן, אם יוחלט להותירם על כנם, יהיה המשך תוקפם תלוי בהפקדת בטוחות מתאימות.

3. על פי הלכה ידועה נוספת, מקום בו בוחנים בקשה לביטול עיקולים זמניים, בוחנים את המכלול, דהיינו: בוחנים האם מלכתחילה, אילו היו מונחים בפני בית המשפט כתבי הטענות של שני הצדדים, היתה הצדקה להטלת עיקול.

טענות התובע

4. התובע שוטח בבקשה להטלת העיקולים את מערכת היחסים שבין הצדדים, ומאחר שהדברים מובאים באופן מעט מסורבל בבקשה, תוקדם הצגת 3 חברות ומנהליהן כך: אור-נור בניה ופיתוח בע"מ (להלן – "אורנור") היא חברה שבבעלותה מגרשים באריאל, ומניותיה מוחזקות (לפחות בחלקן) בידי עד-לי חברה לבניה ושירותי כוח אדם בע"מ (להלן – "עדלי"), המשמשת, במקביל, גם חברה קבלנית עבור אורנור בקשר עם פרויקט "גבעת האוניברסיטה" המוקם על המגרשים. בעלי מניותיה של עדלי, והרוח החיה מאחורי שתי החברות, הוא מר מוצלח צרצור (להלן – "צרצור"), ואילו התובע הוא עורך-הדין המייצג את שתי החברות. מנגד, נטורה רעות לחיים בע"מ (להלן – "נטורה") היא חברה בבעלותו ובניהולו של הנתבע.

5. נטורה משמשת, כלפי חברותיו של צרצור, בשני כובעים: מחד גיסא, היא רכשה מאורנור 22 יחידות של זכות בניה על המגרשים שבפרויקט, תמורת סך כולל של 12,760,000 ₪, ומאידך גיסא, היא התקשרה עמה בהסכם לביצוע עבודות הפיתוח ב-5 מתוך כלל המגרשים בפרויקט (5 מגרשים אלה, הנכללים במסגרת מגרש 1504 בפרויקט, יכונו להלן – "המגרשים לפיתוח"), תמורת סך של 650,000 ₪ (התקשרות זאת, כנטען, היתה לפי בקשה מיוחדת של הנתבע, לאור קושי תזרימי אליו נקלעה, לדבריו, נטורה, והיתה מיועדת בעיקר לאפשר לנטורה לצבור הכנסות, לשם מימון פעילותה). סכום זה שולם לה מראש, כנגד מסירת שיק ביטחון של הנתבע, להבטחת ביצוע העבודות. מסיבות שונות, נמשך השיק לפקודת התובע, ולא לפקודת איזו משתי החברות (או צרצור עצמו). לפיכך, מגדיר עצמו התובע כ"שלוח גביה" עבור עדלי, והבקשה להטלת העיקולים נתמכה בתצהירו של צרצור (נחתם 3.8.2020).

6. התובע מוסיף ומפרט, כי מערכת היחסים החוזית במסגרת עסקת הפיתוח (הסכם הפיתוח נחתם ביום 16 ינואר 2018) קבעה, כי עבודות הפיתוח יושלמו תוך 3 חודשים (העתק ההסכם צורף כנספח א' לבקשת התובע), אולם נטורה לא עמדה בלוח הזמנים, והנתבע טען פעם אחר פעם כי לא קיבל את התכניות לביצוע העבודות, הגם שאלה נמסרו לו מספר פעמים.

7. במקביל, בעסקת הרכישה המתוארת, חולל בהעדר כיסוי, בספטמבר 2019, כבר השיק הראשון שנמסר, ע"ס 2,726,495 ₪ (העתקו נכלל בגוף בקשת התובע). עם זאת, תמורת השיק שולמה בסופו של יום. על חשבון יתרת התמורה נמסרו 9 שיקים מעותדים, בסך של 605,887 ₪ כל אחד, אלא שבהגיע מועד פרעונו של כל אחד מאלה, התבקש צרצור שלא להפקידם, ובסופו של יום חוללו 4 שיקים שנועדו לפרעון בתקופה שממרץ ועד יולי 2020, בסך מצטבר של 2,435,548 ₪.

8. במקביל לשתי מערכות היחסים החוזיות המתוארות, פעלו 3 החברות במשותף להביא לשינוי התב"ע החלה על הפרויקט, באופן שאמור היה להביא לגריפת רווחים נאה לכל המעורבים, לפי מפתח חלוקה שלא התגבש עד תום (נכון למרץ 2020). במסגרת שיתוף הפעולה, נערכו פגישות ושיחות רבות, בהן היה מעורב, בין היתר, גם מר חיים שמעונוביץ (חתנו של הנתבע, ומי שבפועל מנהל את נטורה).

9. לסיכום, לטענת התובע, סך חובותיהם של נטורה או של הנתבע לחברותיו של צרצור מגיע למעלה מ-3 מיליון ₪ (650,000 ₪ עבור עבודות הפיתוח שלא בוצעו, ו-4 השיקים הנזכרים).

10. ביני לביני, ביום 12.7.2020 נערכה פגישה בין הצדדים, ובה העלה צרצור את הבעיה בפניה ניצבות אורנור ועדלי, כאשר רוכשי המגרשים לפיתוח, ששילמו עבור פיתוחם (אותו סכום שהועבר לנטורה כנגד שיק הביטחון של הנתבע), מאיימים בתביעה נגד אורנור ועדלי, להשבת הסכומים ששילמו עבור הפיתוח (במצטבר, אותו סך של 650,000 ₪).

11. במענה לכך התחייב הנתבע לקבל מאותם רוכשים הסכמות בכתב ("כתבי התחייבות", בלשון התובע) להמשך ביצוע עבודות הפיתוח על ידי נטורה (ובפועל, ויתור שלהם על תביעת החזר הכספים מאורנור ועדלי). אלא, שמתברר, שהרוכשים כבר השלימו בעצמם את עבודות הפיתוח (ולמעשה כבר גרו בבתים שנבנו על המגרשים שרכשו – חלקם בלא טופס 4, אישור אכלוס), סרבו לוותר על החזר כספם, ולכן סרבו לחתום על אותן הסכמות כלפי נטורה. במענה לכך, ולכל הפחות באשר לאחד הרוכשים, המתגורר בבית הסמוך למשרדי האתר, ומקבל חשמל לביתו ממשרדי האתר (שכן חברת החשמל טרם חיברה את הבית לרשת החשמל, בהעדר אישור אכלוס) איימו נציגי נטורה לנתק את אספקת החשמל לביתו (שעה שבביתו מתגוררת אמו הקשישה, הנזקקת למכשיר הנשמה).

12. פועל יוצא של ארועים אלה היה, שביום 28.7.2020 שוחח התובע עם חתנו הנזכר של הנתבע ועם הנתבע עצמו, והודיע כי בהוראת צרצור הוא מציג את שיק הביטחון לפרעון, שכן מדובר בכספם של הרוכשים ויש להשיבו לידיהם. הנתבע אישר, באותה שיחה, כי לכל היותר זכאית נטורה לתשלום סך של 20-30 אלף ₪ (לכל מגרש) עבור אותן עבודות פיתוח שכן הספיק לבצע.

13. השיק הופקד למחרת, ויום לאחר מכן נשלח אל התובע מכתב התראה מאת ב"כ הנתבע, בו נטען כי כ-70% מעבודות הפיתוח בוצעו בפועל בכל מגרש, ועוד נטען בו, כי הוצא צו הפסקת עבודה לעבודות הפיתוח – טענה שהתובע דוחה מכל וכל. זאת ועוד, בפועל, ביום 3.8.2020 (יום עריכת התצהיר התומך בבקשת צרצור), הודיע אותו רוכש שנזכר לעיל, כי נטורה מימשה את איומה וניתקה את החשמל לביתו, ועל כן עליו לעזוב את ביתו לאלתר, עם אמו הקשישה.

טענות הנתבע

14. על יסוד בקשה זו הוטלו, כאמור, עיקולים טרם אזהרה על זכויות ונכסים שונים של הנתבע, לרבות על זכויותיו בבית מגוריו בהרצליה – הוא העיקול שהנתבע עותר עתה לבטל, ולטענתו מכר את בית המגורים, כבר ביום 10.6.2020, כשזכויות הרוכשים מוגנות באמצעות הערת אזהרה, בעוד העיקול חוסם את השלמת העסקה ורישום הזכויות ע"ש הרוכשים.

15. לגוף העניין, חולק הנתבע בבקשת הביטול, מכל וכל, על אופן הצגת הדברים לעיל. לדבריו, השיק לא נמסר כבטוחה לקיום התחייבויות נטורה כלפי עדלי במסגרת הסכם הפיתוח, אלא כבטוחה לקיום התחייבויות נטורה כלפי אורנור במסגרת הסכם רכישה, ולטענת הנתבע, אין נטורה חייבת סכום כלשהו לאורנור בקשר לאותו הסכם.

16. הנתבע מספר, כי באותו יום בו נחתם הסכם הפיתוח הנזכר עם עדלי, נחתם גם הסכם רכישה (שצורף כנספח 7 לבקשת הביטול) בקשר עם 5 מגרשים אחרים (הכלולים במגרש 1507 בפרויקט, להלן –"המגרשים לרכישה"), והתמורה עבורם שולמה ברובה מראש, כאשר פרעונו של שיק ע"ס 641,026 ₪ נדחה למועד מאוחר יותר. נטורה נזקקה לליווי בנקאי, ולשם כך היתה זקוקה לאישור זכויות, אלא שהתובע (שהוא ב"כ אורנור, מוכרת המגרשים) התנה את מתן אישור הזכויות בקבלת ביטחון לפרעון יתרת התמורה, ועל כן נמסר לו ביום 13.2.2018 שיק הביטחון של הנתבע ע"ס 650,000 ₪. חודשיים לאחר מכן, נפרעה יתרת התמורה עבור המגרשים לרכישה, והתנאי לפרעון שיק הבטחון פקע.

17. באשר להסכם הפיתוח טוען הנתבע, כי בניגוד לטענות בבקשת העיקול, לא שולם לנטורה הסך של 650,000 ₪ עבור עבודות הפיתוח, לא במעמד חתימת הסכם הפיתוח ולא מאז, וכספי הרוכשים, ששילמו עבור פיתוח המגרשים, נותר בידי עדלי.

18. הנתבע מוסיף וטוען, כי גם בקשר לעסקת הרכישה הגדולה המתוארת בבקשת העיקול, אין אמת בטענות התובע, ובפועל נפרעה התמורה כולה למעט יתרה בסך כ-1,000,000 ₪, שעה שלנטורה טענות קשות נגד אורנור בקשר עם מגרשים אלה, המתבררות בהליך נפרד. לדבריו, כל השיקים שחוללו, ושהעתקם צורף לבקשת העיקול, נפרעו כשהוצגו לפרעון בשנית, ימים ספורים לאחר הצגתם הראשונה לפרעון (כאסמכתא לכך מצורף לוח תשלומים).

19. לאחרונה טוען הנתבע, כי הוא עצמו עתיר נכסים (לרבות כל המגרשים שנרכשו מאורנור), כי לא הובא בדל של ראיה כי הוא מבריח נכסים או מתעתד לעשות כן, וכי עילת התביעה כולה נעדרת יסוד, באשר מעמדו של התובע, כ"שלוח גביה", הוא המצאה משפטית, בעוד זכויותיה של עדלי בשיק אינן מוגדרות כלל, ועל כן – לכל היותר – היתה יכולה עדלי להגיש תביעה חוזית לבית המשפט, בעוד התובע לא יכול היה להגיש תביעה שטרית עבור חוב נטען לעדלי.

תגובת התובע וההסדר הדיוני

20. התובע הגיב על בקשת הביטול, אך חרף אורכה המופלג של תגובתו, לא נמצא בה כל חדש (למעט ניסיון לסתור את טענת הנתבע כי הוא אדם אמיד ועתיר נכסים), ולא נמצא בה מענה ישיר לטענות הנתבע, אלא רק חזרה (למעשה, מילה במילה) על טענות התובע בבקשת העיקולים.

21. בשל קושי של צרצור להתייצב לדיון, בהיותו מצוי בחו"ל ונוכח קשיי התניידות בהינתן מצב החירום העולמי עקב התפשטות נגיף הקורונה, ובשל דחיפות העניין, ויתרו הצדדים הדדית על חקירות נגדיות, וביקשו כי החלטה תינתן בבקשת ביטול העיקול על יסוד כתבי הטענות בלבד.

דיון והכרעה

22. הרחבנו בהבאת העובדות, לפי שתי הגרסאות המנוגדות, וזאת לשם הבנת יריעת המחלוקת, הגם שבסופו של יום כל שנתבקש הוא ביטול של עיקול מסוים, העיקול על זכויותיו של הנתבע בבית מגוריו, שנמכרו לכאורה כבר לצד שלישי, אשר לטובתו נרשמה הערת אזהרה.

23. יצוין, כי במצבים מעין אלה, על פי רוב, מגיעים הצדדים לבדם להסכמות, באשר ממילא זכויות הנתבע שעוקלו כפופות לזכויות הרוכשים, ועל פני הדברים מאזן הנוחות (או הנזקים) הוא כזה, שידו של התובע תהיה על התחתונה במובהק. בהקשר זה יש לזכור את הוראת סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, המקנה עליונות לבעל הערת אזהרה על כל עיקול מאוחר, אם כי הבקשה שבפני אינה במישור היחסים שבין רוכשי הדירה לבין בעל העיקול, אלא בין מוכר הדירה לבין בעל העיקול.

24. אני סבור, שדין העיקול המסוים להתבטל, הגם שעל פני הדברים, ואילו נדרשתי לדון בנפקות הבקשה להטלת עיקולים כולה, ספק אם הייתי מורה על ביטול גורף של העיקולים שהוטלו.

25. סעיף 127 לחוק המקרקעין, כאמור, מקנה יתרון לרוכש דירה על פני מעקל מאוחר, והופך אותו, למעשה, לנושה מובטח של ה"חייב" – מוכר הדירה. המשמעות היא, בהנחה שעסקת מכירה לגיטימית בפנינו, כי התובע היה נסוג מפני הרוכש, ולא היה יכול לממש את העיקול, גם לאחר זכיה בתביעה עצמה (בהנחה שיזכה בה).

26. התוצאה של הותרת העיקול על כנו, אפוא, היא גרימת נזק חמור הן לנתבע – כמי שיימצא מפר את התחייבויותיו לרוכש – והן לרוכש עצמו, כמי שתכניותיו לרכוש דירה יעלו, זמנית לפחות, על שרטון, בדרך להשלמת המהלך. מנגד, לתובע לא צפויה לצמוח כל תועלת, באשר הנכס הנמכר אינו בר-מימוש עוד. מצויים אנו במאזן נזקים הנוטה לצד אחד באופן מובהק.

27. עילת התביעה עצמה, יש לומר, הגם שאינה נקיה מספקות, בהינתן פועלו של התובע כשלוח של עדלי, לא הופרכה. יוער, כי לא מצאתי פסול עקרוני בכך שאוחז בשטר יהיה שלוח של בעלי הזכות על פי עסקת היסוד. הוא, כמובן, חשוף לטענות ההגנה החוזיות שיש לעושה השטר נגד בעלי הזכות, בקשר עם עסקת היסוד, אולם אין הדבר שומט את הקרקע מתחת עצם אחיזתו בשטר. מנגד, ברי כי בהעדר כל תימוכין בכתב לנסיבות מסירת השיק לידי התובע – ולעניין זה טובה גרסת הנתבע כגרסת התובע, לפחות על פני הדברים – אין מדובר בעילת אחיזה מן המשובחות.

28. גם חשש מפני הכבדה יש, לכאורה, נוכח השיקים של נטורה שחוללו בהעדר כיסוי. גם אם צודקת נטורה, כי השיקים בסופו של דבר נפרעו (והתובע מכחיש זאת) – הרי שהטענה לא הוכחה (לוח התשלומים שצורף אינו מספק, ואינו משמש ראיה לפרעון בפועל, כפי שהיה יכול לשמש, למשל, דף החשבון בו מופיעה פעולת חיוב החשבון), והיסוד העקרוני לקשיים תזרימיים, לכל הפחות, של נטורה, הונח כדבעי.

29. אמנם, אין הדבר אומר, בהכרח, כי גם לנתבע עצמו קושי כלכלי או חוסר יכולת לשלם את סכום התביעה, אולם עסקינן בסכום תביעה גדול, באדם שהחברה בניהולו ובבעלותו מתקשה לעמוד בתשלומים, לכל הפחות, המוכר את בית מגוריו (ולא הביא כל ראיה כי הוא רוכש בית מגורים אחר תחתיו), ואשר לא הצליח להצביע על נכס כלשהו, למרות טענתו להיותו אמיד ועתיר נכסים.

30. נכון הוא, התובע הוא הנושא בנטל להראות התקיימות של יסוד ההכבדה, אולם, כאמור, מכלול הנסיבות המונח עתה בפני בית המשפט מספיק כדי לצייר תמונה אשר לכל הפחות – ובהינתן הויתור ההדדי על חקירות – מגלה כי קיים חשש מפני הכבדה על ביצוע פסק-הדין.

31. אלא, שכל אלה, המצדיקים לכאורה את הותרת העיקול על כנו, ברמה העקרונית, אינם מצדיקים הותרתו על בית המגורים עצמו. גם אם מדובר בנכס היחיד של הנתבע, וגם אם נוכח מכירתו ייוותר הנתבע ללא נכסים מהם יוכל התובע (אם יזכה בתביעה) לגבות את החוב המגיע (אם מגיע) לעדלי, אין בכך כדי להועיל לתובע, שכן את תפיסת הנכס קודם למכירתו כבר החמיץ, ועתה זכותו נסוגה, כאמור, מפני זכותו של הרוכש.

32. יובהר, במאמר מוסגר ולשם הסדר הטוב, כי לא הובאה כל ראיה, ואף לא נטען, כי המכירה אינה לגיטימית, או כי מדובר בעסקה למראית עין בלבד.

תוצאה אופרטיבית

33. הפועל היוצא הוא, שדין הבקשה לביטול העיקול המסוים על בית המגורים להתקבל – ובהתאם אני מורה על ביטול העיקול על זכויות הנתבע, יאיר גפני, ת.ז. 057229783, בנכס המקרקעין הידוע כגוש 6544 חלקה 38 תת חלקה 1, אשר הוטל במסגרת תיק הוצאה לפועל 502257-08-20, על פי החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 5.8.2020.

34. לשם הסר ספק אני מבהיר, כי אין בהחלטה זו כדי לבטל איזה מיתר העיקולים שהוטלו, או הסעדים האחרים שניתנו, טרם אזהרה, בהוצאה לפועל.

35. בנסיבות, ומשרבות מטענות הנתבע נדחו, ומשלא התקיים דיון, אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסכום נמוך יחסית של 1,800 ₪, ועוד אני קובע, כי החיוב בהוצאות אלה ייכנס לתוקפו עם מתן פסק-דין בתובענה העיקרית.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"א, 30 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.