בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת רים נדאף) מיום 8.9.2020 בת"א 798-06-17

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת רים נדאף) מיום 8.9.2020, בגדרה התיר בית המשפט קמא העברת החלטת הוועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "החלטת ועדת המל"ל") לעיונם של שני מומחים שמינה בית המשפט בתחום האורתופדי והנוירולוגי.

רקע עובדתי

1. המשיב, יליד 1990, הגיש נגד המבקשים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים - עבודה מיום 12.7.16 עת עלתה מלגזה על כפות רגליו (להלן: "התאונה"). וועדה רפואית שליד המל"ל ענף נכות מעבודה קבעה למשיב נכויות בתחומים הבאים: 20% בתחום האורתופדי, 15% בתחום הנוירולוגי- כירורגי, ו-5% בגין מצב נפשי. מדובר בקביעה על פי דין המחייבת את הצדדים בתביעה המוגשת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). ביום 12.1.2020 הגיש המשיב בקשה להבאת ראיות לסתור בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים, ועתר למינוי מומחים בתחום האורתופדי והנוירולוגי. בית המשפט קמא, נעתר לבקשה בהחלטה מיום 9.4.2020 לאחר שעמד על הקשיים שנפלו בהכרעת וועדת המל"ל. בהתאם לכך מינה בית המשפט קמא בשני כתבי מינוי נפרדים שניתנו באותו יום שני מומחים, והתיר לצדדים להמציא להם את החלטת וועדת המל"ל.

2. ביום 16.4.2020 עתרו המבקשים לביטול ההוראה המתירה המצאת החלטת וועדת המל"ל למומחים, זאת בהסתמך על פסק דין שניתן ברע"א 2985/90 שרעבי נ' מגדל. בית המשפט קמא לא הכריע בבקשה אם כי הפנה את המבקשים בהחלטה שנתן ביום הגשת הבקשה (16.4.2020) לפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (12.3.2020) (להלן: "עניין שומרה") המתיר העברת קביעת הוועדה הרפואית המהווה קביעה על פי דין לעיון המומחה שבית המשפט מינה בתביעה לפי חוק הפיצויים.

3. ביום 19.4.2020 הודיעו המבקשים לבית המשפט קמא, כי הם עומדים על טענתם שלפיה, בהתאם להלכה הפסוקה, אין להמציא לעיון מומחה שמונה בתביעה לפי חוק הפיצויים קביעת ועדת מל"ל שנסתרה וטענו, כי פסק הדין בעניין שומרה אינו רלוונטי למקרה דנא. עוד בטרם נתן בית המשפט קמא החלטתו בבקשת המבקשת המציא ב"כ המשיב את קביעת ועדת המל"ל למומחים שמונו. על כן עתרו המבקשים לביטול מינויים של המומחים שמונו ולמינוי מומחים אחרים במקומם, בטענה כי המומחים נחשפו לפרוטוקול הוועדה הרפואית אף שאסור היה להעבירו לעיונם.

4. בהחלטה מיום 8.9.2020 דחה בית המשפט קמא את הבקשה וקבע, בהתבסס על ההלכה בעניין שומרה, כי אין מניעה להעביר את דו"חות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט במקרה של קביעה על פי דין לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים. נקבע, כי אומנם נמצאו פגמים בקביעות ועדת המל"ל בתיק דנא, אשר הצדיקו מתן היתר להבאת ראיות לסתור, אולם אין במתן היתר כאמור כדי לאיין את קביעת המל"ל ולהביא לפסילת פרוטוקול הוועדה. על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

טענות הצדדים

5. לטענת המבקשים, שגה בית המשפט קמא עת התיר המצאת החלטת ועדת המל"ל לעיונם של המומחים שמונו על ידו לאחר שהתיר הבאת ראיות לסתור. נטען, כי קביעת המל"ל שנסתרה אינה קיימת עוד ועל כן, אין להמציאה למומחה. לשיטתם, הכלל הוא כי אין להציג דו"חות מל"ל למומחה שמונה, מאחר שדו"חות המל"ל כמוהם כחוות דעת, והצגתם למומחה עלולה להשפיע על עצמאות שיקול דעתו. איסור זה מתחדד ביתר שאת מקום בו נמצאו טעמים מיוחדים וכבדי משקל, אשר הצדיקו מתן רשות לסתור את קביעות המל"ל כבמקרה שלפנינו. אשר להלכה שנקבעה בעניין שומרה נטען, כי אין המדובר בהלכה כללית הקובעת כי יש להתיר המצאת דו"חות המל"ל בכל מקרה, במיוחד לא במקרים שבהם התיר בית המשפט לבעל הדין לסתור את קביעת וועדת המ"ל בשל קשיים שהתגלו בה.

6. המשיב התנגד לבקשה וסמך את ידיו על החלטת בית המשפט קמא. נטען כי בהתאם להלכה בעניין שומרה, יש להתיר המצאת דו"חות ועדת המל"ל למומחים שמונו בהתאם לחוק הפיצויים. המשיב הוסיף וטען, כי בהתאם להלכה הפסוקה ניתן להעביר לעיונו של מומחה שמונה בהתאם לחוק הפיצויים חוות דעת רפואית שניתנה על ידי מומחה אחר מטעם בית המשפט, ואותו דין יש להחיל עת מדובר בהעברת קביעת וועדת המל"ל המהווה קביעה על פי דין. לתמיכה בטענותיו הפנה המשיב לרע"א 6401/00 לה נסיונל נ' עומר סאלח, פ"ד נה(3), עמ' 97, שם התיר בית המשפט העליון הצגת חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט בגין אותה תאונה בהליך אחר. כן הפנה המשיב לרע"א 333/89 שילוח חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון ידידים, פ"ד מג(4), עמ' 375, שם התיר בית המשפט העליון להציג למומחה שמונה חוות דעת של מומחים אחרים שמונו באותו תיק בתחומים אחרים. המשיב טען עוד, כי עצם ההחלטה המתירה הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל אינה פוסלת אותה אוטומטית והשיקול נתון לבית המשפט אם לקבלן במלואן, לקבלן חלקית או אף לפסול אותן. לטענתו, מדובר בקביעה בארבעה תחומים רפואיים שונים, כאשר הקביעות שנסתרו נוגעות לשני תחומים בלבד ועל כן, לא ניתן לומר כי החלטת הוועדה פסולה במלואה. בכל הנוגע לדרישת המבקשים לפסילת המומחים שמונו, נטען כי רק במקרים חריגים יפסול בית המשפט מומחים שמינה, ומקרה זה אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים פסילת המומחים.

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, בתשובה לבקשה ובהחלטת בית המשפט קמא, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. הלכת שומרה וההלכות אליהן הפנה המשיב עוסקות במקרים שבהם לא התגלה פגם או קושי בחוות הדעת של המומחה שמבוקש להעבירה לעיונו של המומחה או בפרוטוקול הוועדה הרפואית המהווה נכות על פי דין. במקרים אלה שבהם לא התגלו קשיים בחוות הדעת קבע בית המשפט העליון הן משיקולי יעילות, הן מאחר שמדובר במסמכים אובייקטיביים והן על מנת להביא בפני המומחה את מלוא התמונה באשר למצבו של הנפגע, כי ניתן להעביר לעיונו של המומחה את חוות הדעת או את הפרוטוקול של הוועדה הרפואית המהווה נכות על פי דין. ברע"א 4951/05 פוקס נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (20.2.2006) נקבע, כי ניתן להעביר לעיונו של המומחה חוות דעת של מומחה אחר שמונה באותו תחום קודם לכן אך לא ניתן היה להסתמך על אותה חוות דעת מאחר שהמומחה הראשון נפטר. בפרשת לה נסיונל שהובאה לעיל התיר בית המשפט העליון המצאת חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהליך אחר, שלגביה לא נטען לקיומם של כשלים או פגמים כלשהם. הוא הדין בפרשת שילוח שהובאה לעיל, שם התיר בית המשפט העליון הצגת חוות דעת של מומחים אחרים שמונו בתחומים אחרים באותו תיק, מבלי שהועלתה על ידי הצדדים טענה לקיומם של פגמים או קשיים בחוות הדעת שהמצאתם הותרה. כך הוא המצב אף בפסק הדין שניתן בעניין שומרה בכל הנוגע להמצאת קביעת הוועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח הלאומי המהווה נכות על פי דין. יתירה מכך, אחד השיקולים שהשופטת וילנר מונה להצדקת המצאת פרוטוקול הוועדה הוא שמדובר בקביעה שלגביה לא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור, כך שמדבור לכאורה בקביעה חלוטה באשר למצבו של התובע שם בקשר לתאונה הראשונה.

8. המצב שונה כאשר בית המשפט קובע קיומם של קשיים או פגמים בחוות הדעת, אשר מצדיקים הבאת ראיות לסתור או מינוי מומחה נוסף. במקרים אלה, אין לקבוע כלל גורף כי ניתן להמציא את חוות הדעת או את פרוטוקול הוועדה הרפואית שבהם התגלו קשיים או פגמים למומחה הנוסף באופן אוטומטי, אלא על בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה הקונקרטי הנדון לפניו, את מהות הפגמים שהתגלו, את הטעמים שבגינם מונה מומחה נוסף או הותרה הבאת ראיות לסתור, והאם יש בקשיים אלה כדי להצדיק המצאת חוות הדעת הראשונה למומחה הנוסף שמונה, או לאסרה. הקביעה אם יש מקום להמציא לעיונו של המומחה הנוסף את חוות הדעת הראשונה או את קביעת הוועדה הרפואית שליד המל"ל, שבהם התגלו פגמים וקשיים שהצדיקו מינוי מומחה נוסף או הבאת ראיות לסתור, נבחנת, אם כן, בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. הלכה זו נקבעה ברע"א 329/02 דב זגרון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (18.2.2002) מפי השופט אור, שם נקבע:

"כאן מדובר במומחה הנוסף באותו תחום, ולא במקרה של מומחה בתחום אחר, אשר על פי ההלכה אין מניעה למסור לעיונו חוות דעת של מומחים בתחום אחר אשר מונו באותו עניין. במצב דברים זה, לא הייתי קובע כלל שכוחו יפה לכל הנסיבות. יכולות להיות נסיבות אשר יצדיקו אי המצאה של חוות הדעת למומחה הנוסף ונסיבות שלא יצדיקו זאת. די לצורך ענייננו, אם אומר שהחלטת השופטת המלומדת בבית משפט השלום, שאין להציג, בנסיבות המקרה, את חוות דעתו של פרופ' נוימן למומחה הנוסף, אינה מצדיקה התערבות".

הנה כי כן, בית המשפט העליון אישר החלטת בית משפט השלום שאין להמציא לעיונו של המומחה הנוסף את חוות הדעת של המומחה הראשון שבה התגלו קשיים וכשלים שהצדיקו מינוי מומחה נוסף. עניין זה הוזכר, אם כי בצורה מאוד מצומצמת ברע"א 5472/16 פלונית נ' פלונית (13.10.2016), שם נקבע, תוך הפנייה לעניין זגרון שהובא לעיל, "כי לבית המשפט נתון שיקול דעת לא לאפשר המצאת חוות הדעת למומחה האחר לפי נסיבות העניין, כך שבנסיבות המתאימות, בהן יש למנוע מהמומחה לעניין בחוות הדעת של קודמו, זוהי הדרך לעשות כן...".

9. שיקול הדעת של הערכאה הדיונית אם להתיר העברת חוות הדעת או פרוטוקול וועדת המל"ל, שבהם התגלו קשיים, לעיונו של המומחה הנוסף או לעיונו של מומחה שמתמנה בעקבות קבלת בקשה להבאת ראיות לסתור, הוא שיקול דעת רחב, שכן הערכאה הדיונית היא זו שבחנה את חוות הדעת הראשונה או את פרוטוקול הוועדה הרפואית ועמדה על הקשיים והכשלים בהם. כפועל יוצא מכך, רק במקרים חריגים, כאשר בהחלטת בית המשפט קמא נפלה טעות בולטת הגורמת עיוות דין, תתערב ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית להתיר או לאסור המצאת חוות הדעת לעיונו של המומחה הנוסף או לעיונו של המומחה שהתמנה בעקבות התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת וועדה המל"ל.

10. לענייננו, בית המשפט קמא סבר בטעות, כי בהתאם להלכה הפסוקה, חובה להעביר לעיונו של המומחה שמונה את קביעת הוועדה הרפואית על אף הקשיים והפגמים עליהם עמד בהחלטתו מיום 9.4.2020. מטעם זה דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשים לביטול היתר ההמצאה, מבלי לבחון את הכשלים והקשיים שהתגלו בקביעת הוועדה והאם לנוכח קשיים ופגמים אלה, מוצדק היה להתיר את המצאת פרוטוקול הוועדה לעיונם של המומחים שמונו. בכך שגה בית המשפט קמא. כפי שהובא בהרחבה לעיל, ההלכה הפסוקה אינה מחייבת המצאת קביעת הוועדה הרפואית לעיונו של המומחה שמונה במסגרת בקשה להבאת ראיות לסתור, אלא על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה ומקרה ולקבוע אם בנסיבות הספציפיות שלפניו יש מקום להתיר המצאת פרוטוקול הוועדה לעיונו של המומחה, תוך התחשבות בקשיים ובפגמים שהתגלו בקביעת וועדת המל"ל.

מעיון בהחלטת בית המשפט קמא, בגדרה התיר הבאת ראיות לסתור עולה, כי בקביעת הוועדה הרפואית נפלו פגמים וכשלים מהותיים, אשר מחייבים בנסיבות העניין שלא להעביר את קביעת הוועדה לעיונו של המומחה. נקבע כי "לא ברור הכיצד ניתן לקבוע כי מצבו של התובע סופי ויציב ולקבוע נכויות יציבות פחות מחודש לאחר הניתוח ברגל. קביעה זו מותירה בסימן שאלת את נכונות קביעתה של הוועדה". נקבע עוד, כי אף שהוועדה הייתה מודעת להבדלים בין הפגיעות בשתי הרגליים היא קבעה נכות זהה לשתיהן, מבלי להסביר ולנמק את קביעותיה ובאופן המעורר תהיות וסימני שאלה באשר לנכונות קביעותיה. אשר לנכות בתחום הנוירולוגי קבע בית המשפט קמא, כי אין "דיון ממצה או רציני של הוועדה בנכות הנוירולוגית הנטענת של התובע, כשעל פני הדברים נגרמה לו פגיעה עצבית ממשית". פגמים וקשיים מהותיים אלה, אשר נוגעים לדרך עבודתה של הוועדה הרפואית ולעצם נכונות קביעותיה, מצדיקים, ולטעמי אף מחייבים, שלא להעביר לעיונם של המומחים את קביעת הוועדה.

11. העובדה שפרוטוקול הוועדה הרפואית הועבר לעיונם של המומחים אינה מצדיקה פסילת המומחים באופן אוטומטי. מעיון בתיק בית המשפט קמא עולה, כי המומחים טרם בדקו את התובע, שכן בית המשפט קמא הורה על עיכוב הבדיקות עד מתן החלטה בבקשת רשות הערעור דנן. בנסיבות אלה, פסילת המומחים אינו סעד מידתי וניתן להסתפק במתן הוראה למומחים שלא לעיין בפרוטוקול הוועדה, או להתעלם מהקביעות שבו אם כבר עיינו בו.

12. סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת. בהתאם לכך הנני מורה כדלקמן:

א. החלטת בית המשפט קמא הקובעת כי ניתן להמציא לעיונם של המומחים את קביעת וועדת המל"ל מבוטלת.

ב. הבקשה לפסילת המומחים נדחית. יחד עם זאת, המומחים מתבקשים שלא לעיין בפרוטוקול הוועדה הרפואית שהועבר לעיונם, וככל שכבר עיינו בפרוטוקול הוועדה, הם נדרשים להתעלם מהקביעות שבו.

ג. המשיב ישלם למבקשים הוצאות הליך זה בסכום של 3,000 ₪.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשפ"א, 03 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.