23 אוגוסט 2022
לפני: כב' השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד |
התובע | עודד ליואני
ע"י ב"כ: עו"ד לובה סמחוביץ' |
- |
הנתבע | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ליאור עמר |
- לפנינו תביעתו של התובע להכיר בליקויים מהם הוא סובל בכפות ידיו כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, על פי הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), בשל עיסוקו כמתקין מזגנים.
טענות הצדדים
- התובע, יליד 1974, עובד כמתקין מזגנים עצמאי משנת 1995, ובין השנים 1995-1993 עבד כשכיר. תביעתו לדמי פגיעה בגין פגיעה בכפות ידיו נדחתה על ידי הנתבע.
- לטענת התובע, התקנת מזגנים כוללת שימוש רב במכשירים רוטטים כדוגמת קונגו, מברגות ופטישון, ובמסגרת עבודתו הוא נדרש לביצוע פעולות הכרוכות בתנועות סיבוביות. כמו כן, עבודתו מאופיינת גם בנשיאת משאות כבדים. התובע טען כי עד לשנת 2018 עמד היקף עבודתו על 6 ימי עבודה בשבוע למשך 11-10 שעות מדי יום ולעיתים עד 14 שעות מדי יום.
- התובע טען כי כתוצאה מתנאי עבודתו החל לסבול מבעיות רפואיות שונות אשר הובילו לצמצום שעות עבודתו, כך שהחל משנת 2018 עבד התובע 9.5 שעות מדי יום. עוד נטען כי אובחנו אצל התובע CTS ומרפקי טניס כרוניים דו"צ.
- לשיטת התובע, תנאי עבודתו מקימים תשתית ראייתית להכרה בליקויים מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.
- לטענת הנתבע, עבודתו של התובע מגוונת ולא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. עוד נטען כי התובע אינו לוקה במחלת מקצוע וכי אין קשר סיבתי בין הליקוי הרפואי ממנו הוא סובל, לתנאי עבודתו של התובע. לחילופין טען הנתבע כי הליקוי ממנו סובל התובע נובע מתחלואה טבעית.
ההליך בבית הדין
- בהחלטת בית הדין מיום 13.1.2021 הועבר התיק להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.
- ביום 26.4.2022 נשמעו ראיות הצדדים, התובע נחקר על תצהירו וכן עד מטעמו – מר יוסי מתתיה. בתום הדיון ניתן צו לסיכומים.
- אחרון הסיכומים הוגש ביום 18.7.2022.
התשתית הנורמטיבית
- סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "תאונת עבודה" באופן הבא:
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
- תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה.
- בעניין אסתר נח, קבע כבוד השופט אילן איטח כי –
"על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)."
- התשתית העובדתית הנדרשת כתנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע".
- עוד נפסק בבית הדין הארצי בעניין נחמני:
"... פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו, המבוצעות במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.2002; עב"ל 293/09 ראובן יעקב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.1.2010;עב"ל 642/06 שלמה מורדוב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.3.2008)".
- עוד הודגש בפסיקה כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במנוח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".
- הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות. ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו, ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות.
דיון והכרעה
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עדותו של התובע והעד מטעמו, עיינתי בסיכומי הצדדים, ובכלל החומר שהונח לפני בית הדין, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות כבר בשלב זה ונימוקיי יפורטו להלן.
- התובע טען בתצהירו למגוון פעולות אותן נהג לכאורה לבצע ביום עבודה אחד, וביניהם איסוף עובד שעבד עמו ואיסוף ציוד מהמחסן; נסיעה לאתרי העבודה השונים; הרמת המזגנים, מיקומם וחיבורם.
- ביחס לחיבור המזגנים הצהיר התובע כי החיבור כרוך בפעולות הבאות: קדיחת חור בקיר באמצעות קונגו (פעולה זו נמשכת 5 דקות עד שעה, ככל שהקיר עשוי בטון); התקנת היחידה הפנימית באמצעות פטישון ומכשיר פלרינג (פעולה אשר אורכת כשעתיים לערך); התקנת תעלות שרשורים/פח באמצעות אזיקונים (4 אזיקונים בכל תעלה, לצורך הרכבת אזיקון על התובע למשוך אותו). מספר התעלות הוא כמספר חדרי הבית, כאשר לחלל המגורים המרכזי נדרשות 2 תעלות; חזרה על כל האמור גם ביחס ליחידת המיזוג החיצונית. לטענת התובע, לאחר התקנת היחידה החיצונית, הוא נדרש לעבור ליחידות הבאות, כאשר בכל מקום בממוצע יש יותר מיחידה אחת ובדרך כלל 12 יחידות.
- התקנת תעלות – התובע הצהיר כי ההתקנה כוללת 20 קידוחים בעזרת פטישון, הפשלת השרוולים על מוטות ההברגה, חיבור תעלות פח באמצעות 100 דפיקות פטיש לערך ובסה"כ 4,000 דפיקות פטיש ביום.
- הכנת הצנרת – התובע התצהיר כי לצורך כך עליו לחצוב את הקיר עם קונגו במשך כחצי שעה, כאשר כל אתר עבודה מצריך 15-5 חציבות ביום לערך. כל צנרת דורשת מהתובע לבצע "פעולות ליפוף" על ידי סרט שמטרתו להגן על הצנרת. התובע העריך את אורכה של הצנרת - 100 מטר ליום עבודה.
- עוד נטען כי לאחר חיתוך הצנרת מתבצע ניקוי המגרעות הנוצרות בצינור עקב חיתוכו, באמצעות מכשיר הכולל סכין מסתובבת – 20 פעמים בכל צד של הצינור, ובסה"כ 80 פעמים לכל ארבעת צידי המזגן.
- אולם, בשונה מהאמור בתצהיר, במהלך עדותו בפניי עלתה תמונה שונה בכל הנוגע לפרקי הזמן בהם נעשה שימוש במכשירים רוטטים והן ביחס להיקף העבודה ורציפותה. ככלל התרשמתי כי מדובר בעבודה הכוללת מגוון גדול של פעולות, המשתנות מאתר לאתר, ולא ניתן לבודד ממנה תנועות חוזרות ונשנות או עבודה על מכשירים רוטטים לאורך זמן ממושך שיש בו כדי להקים תשתית מספקת על פי תורת המיקרוטראומה.
- כך למשל, ביחס לשימוש בפטישון ומקדחה לצורך תליית היחידה הפנימית העיד התובע כי מדובר בפעולה שאורכה אינו עולה על 4 דקות, כאשר מדובר בקיר בטון. ואילו ככל שמדובר בקיר בלוקים – מס' שניות.
- בהמשך העיד כי לצורך חיבור התעלות בדירה ממוצעת נדרש התובע לבצע 20-15 חורים באמצעות מקדחה וכי התקנת מערכת מיזוג בדירה אורכת כיום עבודה אחד. בשונה מן האמור בתצהיר לפיו נדרש התובע להתקנת עשרות תעלות ביום.
- התובע העיד כי שימוש בקונגו נמשך כרבע שעה ולא כחצי שעה כפי שתואר בתצהירו.
- התובע ניסה, בין שלל הפעולות המבוצעות על ידו ביום עבודה, להציג בפני בית הדין מסגרת קבועה של עבודה על מכשירים רוטטים, כאשר בפועל על פי אופי העבודה, כל ניסיון כזה הוא מלאכותי בלבד. הגם שעבודה עם מכשירים רוטטים הייתה חלק בלתי נפרד מעבודתו של התובע, היא הייתה אגבית וספוראדית באופן שלא ניתן לבודד אותה מכלל הפעולות שבוצעו על ידי התובע במהלך יום העבודה.
- ביחס לחלוקת העבודה, העיד התובע שכמחצית מעבודתו מתבצעת בדירות וכמחצית במבנים מוסדיים, והוא עמד על השוני באופי העבודות שבוצעו בכל אחד מהמבנים. במבנים מוסדיים העיד התובע כי הנחת התעלות בתקרות העשויים מגבס היא קלה שכן מדובר ב"ניסור קל ואין צורך בשימוש בקונגו או מקדחות", עניין אשר מפחית את השימוש בכלים רוטטים באופן משמעותי, במיוחד בשים לב כי מחצית מעבודתו של התובע התבצעה במבנים מוסדיים.
- בסיכומיו, טען הנתבע כי בהתאם לעדות התובע, סך השעות בהן הוא נדרש לעבודה עם כלים רוטטים מסתכם ב-3 שעות, הנפרסים על פני יומיים עבודה. כאמור, הגם שלא ניתן היה לבודד את העבודה על כלים רוטטים מכלל הפעולות שבוצעו על ידי התובע, התרשמתי כי הערכה זו הינה הערכה מקסימאלית, שממילא נפרסה על פני יום העבודה כולו ולא בוצעה ברצף. במיוחד נכונים הדברים, בהתחשב כי התובע לא עבד בגפו, ונעזר בעובדים שהועסקו אצלו כפי שהוא העיד בעצמו.
- מטעם התובע העיד גם מר יוסי מתתיה, בעל חברת מיזוג אשר התקשר עם התובע כקבלן המיזוג הראשי בה. אף שבתצהירו ניסה מר מתתיה לתאר לכאורה את הפעולות להן נדרש התובע בעבודתו, ובתוך כך גם הכלים בהם הוא עושה שימוש, הרי שבמהלך עדותו בפנינו התרשמתי כי לא היה עד לעבודות שבוצעו על ידי התובע, ועדותו מבוססת על התרשמות כללית בלבד. כך העיד מר מתתיה:
"ש. כמה זמן אתה שוהה במקום כשאתה בא לבקר?
ת. זה יכול להיות שעה. אם יש בעיות אני נשאר ואם אין בעיות, אני רואה שכל ההתקנות בסדר ואין תלונות מהלקוח אני הולך."
- מן האמור עולה כי אין בעדותו של מר מתתיה כדי לבסס את טענות התובע לעניין תדירות השימוש בכלים רוטטים באופן מספק, וגם לא ביחס לתנועות החוזרות ומשכן.
- סיכומו של דבר, עולה כי קיים פער של ממש בין טענות התובע בתצהירו ביחס למשך השימוש בכלים רוטטים וביצוע פעולות המקימות לטענתו תשתית עובדתית למיקרוטראומה, לבין משך השימוש כפי שהשתקף מעדותו בפנינו.
- יוער, כי אין בקבלות הרבות אותן הגיש התובע כדי לשנות ממסקנתנו, שעה שחלק ניכר מהן עסק בביצוע עבודות אשר מורכבותן פחותה והזמן הנדרש לביצוען הינו קצר יחסית. כמו כן, התובע עצמו העיד כי נוסע לחו"ל מדי שנה למשך חודשיים כדרך קבע, בהם כאמור אינו עובד כלל.
- לאור האמור, ומשלא הרים התובע את הנטל המוטל עליו ולא הניח תשתית עובדתית מספקת להכרה בפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה – התביעה אפוא נדחית כבר בשלב זה, וללא מינוי מומחה רפואי.
- נוכח האמור – התביעה נדחית.
- כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ו אב תשפ"ב, (23 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים.
